דיון מסר מתוכנן?

nechama ro

משתמש מקצוען
לא חושבת שבסיפור חייב להיות מסר מתוכנן ובנוי.
להבדיל ממשל, שכל מטרתו להעביר מסר, ולצורך כך עוטפים אותו בסיפור - כאמצעי, ליישב דברים על הלב,
הסיפור הוא מטרה בפני עצמה - לספק עניין לקורא. לגעת ברגשותיו ועוד... בתוך כך, יש גם מקום לשקף בין השורות תובנות ומסרים. אבל הסיפור לא מוכרח להיות, (ולטעמי מוטב שלא יהיה) מושתת עליהם.
אין ספק שיש פעמים בהן הכותב רוצה להעביר מסר מסוים וזוהי הכוונה בכתיבת הסיפור, בפרט אם מדובר בכזה שנועד לשמש למטרה חינוכית, שאז כל מטרתו היא המסר. במקרים כאלו, מובן שהסיפור ייבנה סביבו.
 
נערך לאחרונה ב:

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
בלת"ק

בדר"כ לאנשים יש קצת יותר ממסר אחד להעביר לציבור. (מי שלא רוצה לתקן את העולם שיצביע...).
אלא שיחד עם זאת בדר"כ יש לאנשים נושא אחד או שניים שמציקים להם בעיקר, ולכן הם נוטים לדחוף את זה בהרבה סיפורים / מאמרים / וכו' שהם כותבים.
הסיבה שכדאי שזה לא יקרה יותר מדי פעמים היא על מנת לא לשעמם או להרגיז את הקוראים ("נו, עוד פעם הוא"...).
לדעתי האופן להימנע מזה הוא פשוט לעיין באחד מהמסרים האחרים הלוחשים עמוק בפנים (ורק לא יוצאים לעתים תכופות), ולהעלות את זה על פני השטח. אחרי שמתחברים למסר וזה נהפך לדבר המרכזי הממלא כעת את הראש, ניתן לחשוב על סיפור באמצעותו מעוניינים להעביר את המסר הזה.
כמובן שתמיד ימצאו המקרים בהם אוטומטית גם המסר שדגנו ממעמקים יתקשר לנושא שהכי בוער בנו תמיד...
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
למישהו יש דוגמא לספר (בדיעבד גם סיפור קצר) שנכתב בלי מסר ספציפי שהסופר רצה להעביר?
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
למישהו יש דוגמא לספר (בדיעבד גם סיפור קצר) שנכתב בלי מסר ספציפי שהסופר רצה להעביר?
[מזכיר נידון שנידון בפורום, אם עדיף סיפורים בעלי מסר או סיפורים חפים מכל מסר]
 

תלמוד

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ככותב טור שבועי, שחייב להכיל סיפור ומסר. אני יכול לומר שתמיד - תמיד - תמיד אני מחליט תחילה איזה מסר אני רוצה להעביר, ומסביבו בונה את הסיפור.
כנ"ל גם בטור שמכיל סיפור עם שאלה הלכתית, תחילה אני מחליט מה היא השאלה ההלכתית האקטואלית באותו זמן, ומסביבה בונה את הסיפור המתאים.
והסיבה היא פשוטה, שאם אתה מתחיל עם סיפור, ולפי הלך רוח הדימיון אתה מחליט בסוף איזה מסר אתה מעביר, אז אפסס כנראה שאתה לא סגור על עצמך מה אתה רוצה לומר.

אבל זה רק בסיפור שכל תכליתו הוא המסר או השאלה ההלכתית, כמובן.
 

calm

משתמש פעיל
אין כזה דבר סיפור בלי מסר.
לכל סיפור באשר הוא יש מסר.
כל השאלה היא מה המטרה של הסיפור.

האם כתיבת הסיפור היא לצורך העברת מסר לעולם?
האם המטרה היא תעסוקה / פריקת רגשות / דגדוג באצבעות?

לעניו"ד אם המסר נכנס בצורה יפה וסיפורית ולא מוגש בכפית זה לא משנה,
כי בסופו של דבר הקורא קורא מהזוית בה הוא רואה את החיים וממילא יוכל למצוא מסרים אחרים שלא התכוונת אליהם.
 

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
אני מוצאת לאורך האשכול כמה שאלות שונות, שלכל אחת מהן אפשר לפתוח דיון נפרד:
  1. מהן המטרות של כתיבת סיפור, והאם יש כאלה מלבד מסר?
  2. מהן המטרות ותועלות של עיסוק בקריאת סיפורת, והאם יש בו תועלת מלבד למידת מסר?
  3. האם אתם ככותבי סיפורת, מתחילים ליצור את הסיפור מהאמירה שיש לכן להעביר?
  4. במידה ואין לכם מסר להעביר, איך אתם בונים עלילה?
  5. במידה ויש לכם מסר להעביר, איך עושים את זה בצורה טבעית ולא "מודבקת"?
  6. האם אתם רואים טעם לפגם שמסר מסוים חוזר שוב ושוב בהרבה מאוד סיפורים של אותו כותב?
 

קופירייטה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
הפקות ואירועים
אני אתן את דעתי...:
  1. מהן המטרות של כתיבת סיפור, והאם יש כאלה מלבד מסר?
כן. יש הרבה מאוד מטרות לכתיבת סיפור מלבד המסר.
דוגמאות:
ביטוי עצמי
שיתוף בחוויה
שחרור רגשות
יצירת אומנות
העברת רעיון (לא רעיון מוסרי)
רווח כספי
פרסום
כמובן, אפשר לדון האם כתיבה מכל אחת מנקודות הפתיחה האלו שווה יותר או פחות מכתיבה לשלם העברת מסר.
  1. מהן המטרות ותועלות של עיסוק בקריאת סיפורת, והאם יש בו תועלת מלבד למידת מסר?
כן. יש הרבה מאוד מטרות ותועלת של קריאת ספרות, גם כזו שאין בה מסר.
דוגמאות:
העשרת האינטלגנציה וידע העולם
העשרת הידע ההיסטורי
העשרת השפה
פיתוח עולם הרגש
פיתוח ההכלה לדמויות שונות ממני
שחרור מחוויות היומיום
הנאה
תעסוקת פנאי איכותית
צחוק ובכי

  1. האם אתם ככותבי סיפורת, מתחילים ליצור את הסיפור מהאמירה שיש לכן להעביר?
לפעמים כן, לפעמים לא.
יותר פעמים לא.

  1. במידה ואין לכם מסר להעביר, איך אתם בונים עלילה?
בדרך כלל אני מתחילה מאיזשהו קצה חוט, ולא מאפס:
זה יכול להיות הרקע ההיסטורי שעליו יושב הסיפור
זה יכול להיות רעיון לעלילה כללית
זה יכול להיות הברקה למשהו שייקרה בסיפור
זה יכול להיות משפט הסיום המהדהד שדמות אחת תאמר לדמות אחת
גם היפוך למחשבה של "זה לא יכול להיות ש..." מהווה אצלי הרבה פעמים נקודת פתיחה לבנית עלילה

  1. במידה ויש לכם מסר להעביר, איך עושים את זה בצורה טבעית ולא "מודבקת"?
קשה...
קודם כל, לא מכניסים לדמויות משפטים שמבטאים את המסר.
יותר מזה, לא מכניסים לסיפור משפטים שאומרים את המסר.
חושבים חזק על עלילה שמבטאת את המסר מעצמה, ואם לא הולך או שמתייאשים או שמתייעצים.

  1. האם אתם רואים טעם לפגם שמסר מסוים חוזר שוב ושוב בהרבה מאוד סיפורים של אותו כותב?
לא, ממש לא.
אם המסר מועבר בצורה עדינה ואסטטית, כמו שראוי להיות, אין שוב בעיה שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב.
תחשבו על הסופרים הטובים באמת, לרובם יש מסר שחוזר על עצמו שוב שוב: קבלה עצמית, הכלת האחר, משפחתיות, החברות החלשות, אמונה בהשם, העולם הוא מה שמרגישים ולא מה שקורה בשטח (עכשיו תשייכו כל מסר לסופר שהוא שייך אליו).
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אני מוצאת לאורך האשכול כמה שאלות שונות, שלכל אחת מהן אפשר לפתוח דיון נפרד:
  1. מהן המטרות של כתיבת סיפור, והאם יש כאלה מלבד מסר?
  2. מהן המטרות ותועלות של עיסוק בקריאת סיפורת, והאם יש בו תועלת מלבד למידת מסר?
  3. האם אתם ככותבי סיפורת, מתחילים ליצור את הסיפור מהאמירה שיש לכן להעביר?
  4. במידה ואין לכם מסר להעביר, איך אתם בונים עלילה?
  5. במידה ויש לכם מסר להעביר, איך עושים את זה בצורה טבעית ולא "מודבקת"?
  6. האם אתם רואים טעם לפגם שמסר מסוים חוזר שוב ושוב בהרבה מאוד סיפורים של אותו כותב?
לי יש שאלה קודמת:
מה זה "מסר"?
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
יש מסר מוגש בכפית, משהו בסגנון שאי אפשר לבלוע ואי אפשר להקיא. תגוע. מעצבן. מאולץ.
ויש אידיאה, אמונה, השקפה. משהו בסיסי שהחיים שלך סובבים סביבו. למה את מחייבת את עצמך להתעלם מזה? אמנם אמרת לי במקום אחר לאיזה מסר את מתכוונת, אבל לעצם העניין זה לא משנה. המסר הזה הוא כל כך גדול, עמוק, מהותי ויהודי כל כך, אפשר לדבר עליו ולדבר ולדבר ולא להגיע לקצה קצהו של המסר הזה. הוא ענק... כל כך ענק, אי אפשר להקיף אותו בחיים הקצרים שלנו.
המסר הזה הוא השקפתי ועמוק מאד. לא בטוח שכולם ישימו לב אליו. כדי לשנות אותו - את צריכה להחליף מערכת אמונות! שווה לך?
לפעמים המסרים הגלויים יותר יכולים להיות גישה בחינוך, לפעמים זה לפעמים זה השקפה או מחשבה או תובנה, אבל נקודת המוצא שלך - זה הבסיס שלך ועליו יושבות המילים וצורת ההתרחשות כולם. יתכן שרק את מרגישה אותו בחדות כזאת, ואחרים לא.

לך אני אומרת באופן אישי: אשריך שזה המסר שחוזר אצלך!
 

Angular

משתמש סופר מקצוען
@קופירייטה , סיכום יפה!
במידה ויש לכם מסר להעביר, איך עושים את זה בצורה טבעית ולא "מודבקת"?
מאד. עד בלתי אפשרי. אלא אם כן אתם הארייט ביצ'ר סטואו, מה שפחות סביר סטטיסטית.
וזה גם תלוי בספציפיות המסר. הייתי אומרת שכשם שבחינה לעלילה טובה היא היכולת לתמצת אותה בחדות, כך בחינה למסר שאפשר לספר אותו בלי ליפול, או כמעט בלי ליפול, היא עד כמה הוא מעורפל.

אבל אם סופר מכוון למסר שאפשר לתמצת בכמה משפטים... טוב, אחרי שהוא יצליח נשמח לראיין אותו בהתרגשות.

האם אתם רואים טעם לפגם שמסר מסוים חוזר שוב ושוב בהרבה מאוד סיפורים של אותו כותב?
תחשבו על הסופרים הטובים באמת, לרובם יש מסר שחוזר על עצמו שוב שוב
ומי אמר שזה לא מפריע?
אני מסכימה שאם המסר מובא בצורה עדינה וספקנית, זה עוד יכול להיות בסדר.
בפועל מה שקורה הוא שבספר הראשון הסופר חששן, מקפיד להטמיע את המסר היטב, להציג צדדים אפורים, אבל רק בודדים מצליחים לשמור על גישה ספקנית גם לאחר העליה לגדולה. מבחינתי אלו מקומות הנפילה של ספרים רבים, מאמינה שיש עוד שמרגישים כמוני.
הגיוני שיש אנשים עם טעם שונה. כיף לכם. מרגישה כמו ישראלי שאוהב חורף; הרבה יותר משתלם לשכנע את עצמך לעבור לצד השני.

כך שאני מסכימה עם @לילך אור . לטעמי כדאי לסופר לנסות למנוע את הבעיה הזאת.
לא חושבת שאפשר לעשות זאת עם מסר מוכן מראש, יצא עוד פחות טוב.
כן חושבת שאפשר לזרום עם הסיפור בטיוטה ראשונה, לחכות קצת, לחזור לטיוטה שניה כמו קורא מהצד ולכתוב עליה ביקורת. כלומר, לחתוך וללטש את הסיפור כך שלא יכיל את הנפילות האלו.

כדי לשנות אותו - את צריכה להחליף מערכת אמונות!
לא צריך לשנות מערכות, ובטח לא אמונות. מדובר על הצורה שבה זה גולש לסיפור.
 
נערך לאחרונה ב:

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
יש אידיאה, אמונה, השקפה. משהו בסיסי שהחיים שלך סובבים סביבו.
אמת, רק שאת זה ירגישו בין השורות. זו לא צריכה להיות האמירה של הסיפור.
ואני מסכימה עם @לילך אור שאם אכן יחזור מסר כזה על עצמו, את הקורא לא יעניין שזה המסר של החיים שלך. הוא יקיא אותו.

אני לא בטוחה שאצליח להעביר מה שאני רוצה, אבל לפעמים אפשר לקרוא מישהו שכותב על תפיסת עולם, ומתוך הכתיבה שלו עצמו עולה כי הוא עצמו לא רואה כך את העולם.

אפשר לראות את זה לפעמים בכתיבה שמתארת זוגיות או יחסי הורים וילדים. הסיפור מספר תהליך שהם עוברים, אבל האווירה בסיפור ובצורת הכתיבה לא התקדמה לשום מקום.

מסר לדעתי הוא משהו שהקורא ייקח איתו. ולטעמי הוא יבוא בין כך ובין כך. רק שעם מודעות אפשר לגרום לו להיות חיובי יותר.

בפועל מה שקורה הוא שבספר הראשון הסופר חששן, מקפיד להטמיע את המסר היטב, להציג צדדים אפורים, אבל רק בודדים מצליחים לשמור על גישה ספקנית גם לאחר העליה לגדולה. מבחינתי אלו מקומות הנפילה של ספרים רבים, מאמינה שיש עוד שמרגישים כמוני.
מסכימה מאד. והעליה לגדולה עצמה, רב כוחה להרוס כתיבה.

כן חושבת שאפשר לזרום עם הסיפור בטיוטה ראשונה, לחכות קצת, לחזור לטיוטה שניה כמו קורא מהצד ולכתוב עליה ביקורת. כלומר, לחתוך וללטש את הסיפור כך שלא יכיל את הנפילות האלו.
ממש ככה!
כשעשיתי את זה, הצלחתי להיפטר מרוב המסרים המואבסים, ונשארו רק אלו שלא הסכמתי לתת להם היזדמנות כי אולי הם יפוספסו:(

בכל אופן @לילך אור , למעשה הייתי משאירה את המסר שלך בתור רקע. משהו שלאורו מסופר הסיפור. אבל לא הוא יהיה הלוז.
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
משה גרילק אמר פעם משפט יפה:
כל סופר כותב כל החיים את אותו הסיפור בווריאציות שונות.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
כל סופר כותב כל החיים את אותו הסיפור בווריאציות שונות.
אוי ואבוי!
כלומר, הסיפורים שאדם כותבים משקפים איכשהוא את התהליכים שהוא עובר. זה נשמע עגום לגמרי אם זה נכון.
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
אוי ואבוי!
כלומר, הסיפורים שאדם כותבים משקפים איכשהוא את התהליכים שהוא עובר. זה נשמע עגום לגמרי אם זה נכון.
למה?



בכל מסר שאדם כותב מסתתרים אידיאות, אמיתות, אמונות, רעיונות - והם נובעים מתוכו.
 

כנפיים

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
כי אני מאד מקווה לא להפסיק אף פעם לצמוח, לגדול, להעמיק ולהבין עוד.
ובמחשבה שנייה, ברור לי שזה לא נכון בכלל. אדם לא יכול לכתוב את אותו סיפור. הסיפור שכתבתי לפני 10 שנים לא מזכיר במאומה את אלו של היום, וכך גם תפיסות העולם שלי.
אין בסיפורים של אז והיום לא אותם דגשים, לא אותן זוויות, לא אותה חשיבה, לא אותו עומק, לא רגישות בתחומים זהים, לא אותם נושאים ולא אותה מטרה בכתיבתם.

ההסבר היחיד שאני מצליחה למצוא למשפט הזה הוא שיש נטיות אופי מאד מאד בסיסיות, שיימשכו אותך בגדול ובכללי, לכיוון מסויים, וגם זה, לא לגמרי.

נכון למשל שתמיד אהבתי לכתוב על אנשים, ולהתבונן בהם, אבל האם יש קו משיק בין הסיפורים של לפני 10 שנים לאלו של היום? אחד- יופיעו בהם אנשים. זה לא כזה מכנה משותף דרמטי.
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
הכתיבה מנציחה את תחנות חייך ומשקפת את ההתפתחות האישית שלך.
אבל היא לגמרי לא מקובעת!
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
משה גרילק אמר פעם משפט יפה:
כל סופר כותב כל החיים את אותו הסיפור בווריאציות שונות.
משום מה, זה מזכיר לי שחשבתי פעם על זה שסופר לא יכול לכתוב מידי הרבה ספרים. בסופו של דבר, כמה רעיונות אגדיים ופנטסטיים בן אדם אחד מסוגל לייצר? מתישהו הוא יחזור על עצמו. אבל אולי זה נושא לדיון בנפרד.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  60  פעמים

לוח מודעות

למעלה