דיון מנגה

BestMe · 20/10/20

חברה שלי ציירה פעם

.Osnat. · 20/10/20

נכתב ע"י תפארת סילברברג:
בכיף רק שזה נחסם לי אם פרוג איך אני יכולה לשלוח ולא יחסם?

למה שיחסם???
אולי ישלח לבדיקה ואחכ יסתדר, תנסי

.Osnat. · 20/10/20

נכתב ע"י BestMe:
חברה שלי ציירה פעם

ואווו ואוו ואווו

תפארת סילברברג · 20/10/20

נכתב ע"י .Osnat.:
אפשר לראות?

נכתב ע"י .Osnat.:
למה שיחסם???
אולי ישלח לבדיקה ואחכ יסתדר, תנסי

.Osnat. · 20/10/20

@תפארת סילברברג
יוווווו ואוווווו איך אני אוהבת!!!!! אלופה!!!

מימימו · 20/10/20

נכתב ע"י תפארת סילברברג:
צפה בקובץ המצורף 746239

שאני אבין את מציירת דיוקנים ואנימות יודעת לצבוע ובלי ללמוד???
מהמם הציור!!!

נכתב ע"י BestMe:
צפה בקובץ המצורף 746231
חברה שלי ציירה פעם

שלמותת!!

ששון אברהם · 21/10/20

מה, היא לא למדה???

מימימו · 22/10/20

נכתב ע"י ששון אברהם:
מה, היא לא למדה???

כן...

אנאל- ציור עם לב · 23/10/20

נכתב ע"י ששון אברהם:
שתעלה עבודות לכאן.

מוזמנת להסתכל באתר שלי

(הכתובת בחתימה)

מימימו · 24/10/20

נכתב ע"י אנאל- ציור עם לב:
מוזמנת להסתכל באתר שלי (הכתובת בחתימה)

אתר מהמם!! (והציורים שבו עוד יותר..)

אנאל- ציור עם לב · 24/10/20

נכתב ע"י מימימו:
אתר מהמם!! (והציורים שבו עוד יותר..)

תודה

הגיבן · 27/10/20

אני לא מנסה להיות "דקדקנית" או משהו, אבל נראה לי שבכל זאת כדאי לעשות הפרדה. מנגה זה למעשה קומיקס יפני. זה לא סגנון, אלא מדיום. סגנון הציור המדובר באמת נמצא בהרבה קומיקסים אבל ראיתי גם הרבה שלא. אני חושבת שאם לוקחים את זה בחשבון אפשר להרחיב את הידע וההשראה הרבה יותר.

באנימה, אנימציות יפניות, סגנון הציור הרבה יותר מצומצם. הסגנון של אנימות דומה אחד לשני בצורה יותר מובהקת מהקומיקסים. גם באנימציות "אמריקאיות" הסגנון אחיד למדי, מה שאנחנו מכנים סגנון "דיסני", אני משערת שמאותן סיבות. לדעתי נכון יותר לקרוא לציורים כאלה סגנון אנימה ולא סגנון מנגה.

כבר תקופה שאני בונה לי אוסף של קומיקסים בשביל מחקר עבור סדרה באתר שלי, ואני מרגישה שיש משהו משותף בגדול, קשה לי לשים על זה את האצבע... אבל לא נראה לי שזה הסגנון שתיארתם. אולי קל יותר לזהות את זה כצופה מבחוץ? קניתי ספר 100 Manga Artists ורוב הצילומים שבתמונה משם מלבד מה שמסומן בכוכבית. למטה כתבתי מקורות לכל ציור לפי סדר מימין לשמאל.

מקורות לתמונה מימין לשמאל:

*Vagabond by Takehiko Inoue
*Inuyashiki by Hiroya Oku
Fujio Akatsuka
*Gogo Monster by Taiyo Matsumoto
*Children of the Sea by Daisuke Igarashi
*Ode to Kirihito by Osamu Tesuka
Yoriko Hoshi
Yujiro Koyama
Shinichi Ishizuka
Kenshi Hirokane

אבימי · 27/10/20

נכתב ע"י הגיבן:
אני לא מנסה להיות "דקדקנית" או משהו, אבל נראה לי שבכל זאת כדאי לעשות הפרדה. מנגה זה למעשה קומיקס יפני. זה לא סגנון, אלא מדיום. סגנון הציור המדובר באמת נמצא בהרבה קומיקסים אבל ראיתי גם הרבה שלא. אני חושבת שאם לוקחים את זה בחשבון אפשר להרחיב את הידע וההשראה הרבה יותר.

אם כבר התכנסנו לדקדוק פנימי:
למיטב ידיעתי,
מאנגה ביפנית הוא כינוי לכל קומיקס, ומחוץ ליפן, הוא כינוי לקומיקס יפני. כך שזה גם סגנון וגם מדיום, תלוי היכן אתה נמצא.

נכתב ע"י הגיבן:
באנימה, אנימציות יפניות, סגנון הציור הרבה יותר מצומצם. הסגנון של אנימות דומה אחד לשני בצורה יותר מובהקת מהקומיקסים. גם באנימציות "אמריקאיות" הסגנון אחיד למדי, מה שאנחנו מכנים סגנון "דיסני", אני משערת שמאותן סיבות. לדעתי נכון יותר לקרוא לציורים כאלה סגנון אנימה ולא סגנון מנגה.

אני נאלץ לחלוק, אין הפרדה בין סגנון אנימה ומאנגה, בשתיהם יש מגוון כביר של הפרשי סגנון פנימיים,
וכמו כן, חלוקה פנימית של סגנונות מובהקים משותפים, כמו בישוג'ו, צ'יבי וsd.

נכתב ע"י הגיבן:
אני מרגישה שיש משהו משותף בגדול, קשה לי לשים על זה את האצבע...

לגבי הבדל בתחושה כללית בין מאנגה לקומיקס מערבי, 2 הבדלים שמתחת לפני השטח, שעשויים לעזור, אולי:
1:
בפרק ב' בספר "להבין קומיקס" של סק"מ
הוא מזקק הבדל בין תרבות הקומיקס שהתפתח ביפן לתרבות הקומיקס במערב, וזה השימוש במה שהוא קורא "מסכה".
שזה (בערך) אומר ששימוש בדמות שהיא אייקונית ומופשטת במתכוין, המוטמעת ברקע מפורט ופוטוריאליסטי,
עוזר לקהל להתחבר לעולמה של הדמות, ומוריד את מחיצות ההפרדה שאנו עושים ביננו לבין דמויוות מפורטות.
הדבר הזה קיים בקומיקסים מערביים רבים (טינטין עצמו, למשל) אך בקומיקסים יפניים, הדבר שוכלל בטירוף.
דמויות אייקוניות ופשוטות (עיניים גדולות, הבעה מסויימת) בתוך רקע מפורט לחלוטין.
לענ"ד, וקטונתי, זה מחדד את התחושה הכללית של המאנגה אל מול קומיקס מערבי.
2:
בפרק ג הוא גם שם את האצבע על סוג המעברים שבין הסצנות, ומוצא שאצל יוצרים יפניים קלאסיים, ישנה כמות מוגברת מאוד של "מעברים מהסוג החמישי". יעויין שם מה הפירוש, אין כאן מקום. יכול להיות שזה גם עוזר לתחושה העמומה של השוני. יכול להיות שאם נמצא קומיקס מערבי עם התפלגות מעברים כמו קומיקסים יפאנים הוא יחוש "מוזר", ובצירוף עם הסגנון, זה מקבל התגבשות של תחושה דומה.

וכשאני חושב על זה, כשאתה נולד יפני, אתה נוטה לצייר תווי פנים יפניים בצורה שונה ממישהו מערבי שיצייר תווים כאלה. צורה יותר בוטחת, יותר מבחינה בין ניואנסים, פחות אייקונית. אולי גם זה מצטרף.

תפארת סילברברג · 27/10/20

נכתב ע"י תפארת סילברברג:
צפה בקובץ המצורף 746239

איזה סגנון ציור זה?( אני פשוט העתקתי בלי לדעת)

אתי ק. · 27/10/20

נכתב ע"י אבימי:
אם כבר התכנסנו לדקדוק פנימי:
למיטב ידיעתי,
מאנגה ביפנית הוא כינוי לכל קומיקס, ומחוץ ליפן, הוא כינוי לקומיקס יפני. כך שזה גם סגנון וגם מדיום, תלוי היכן אתה נמצא.

אני נאלץ לחלוק, אין הפרדה בין סגנון אנימה ומאנגה, בשתיהם יש מגוון כביר של הפרשי סגנון פנימיים,
וכמו כן, חלוקה פנימית של סגנונות מובהקים משותפים, כמו בישוג'ו, צ'יבי וsd.

לגבי הבדל בתחושה כללית בין מאנגה לקומיקס מערבי, 2 הבדלים שמתחת לפני השטח, שעשויים לעזור, אולי:
1:
בפרק ב' בספר "להבין קומיקס" של סק"מ
הוא מזקק הבדל בין תרבות הקומיקס שהתפתח ביפן לתרבות הקומיקס במערב, וזה השימוש במה שהוא קורא "מסכה".
שזה (בערך) אומר ששימוש בדמות שהיא אייקונית ומופשטת במתכוין, המוטמעת ברקע מפורט ופוטוריאליסטי,
עוזר לקהל להתחבר לעולמה של הדמות, ומוריד את מחיצות ההפרדה שאנו עושים ביננו לבין דמויוות מפורטות.
הדבר הזה קיים בקומיקסים מערביים רבים (טינטין עצמו, למשל) אך בקומיקסים יפניים, הדבר שוכלל בטירוף.
דמויות אייקוניות ופשוטות (עיניים גדולות, הבעה מסויימת) בתוך רקע מפורט לחלוטין.
לענ"ד, וקטונתי, זה מחדד את התחושה הכללית של המאנגה אל מול קומיקס מערבי.
2:
בפרק ג הוא גם שם את האצבע על סוג המעברים שבין הסצנות, ומוצא שאצל יוצרים יפניים קלאסיים, ישנה כמות מוגברת מאוד של "מעברים מהסוג החמישי". יעויין שם מה הפירוש, אין כאן מקום. יכול להיות שזה גם עוזר לתחושה העמומה של השוני. יכול להיות שאם נמצא קומיקס מערבי עם התפלגות מעברים כמו קומיקסים יפאנים הוא יחוש "מוזר", ובצירוף עם הסגנון, זה מקבל התגבשות של תחושה דומה.

וכשאני חושב על זה, כשאתה נולד יפני, אתה נוטה לצייר תווי פנים יפניים בצורה שונה ממישהו מערבי שיצייר תווים כאלה. צורה יותר בוטחת, יותר מבחינה בין ניואנסים, פחות אייקונית. אולי גם זה מצטרף.

כשאתה אומר שאין הפרדה בין אנימה למנגה זה לא בהחלט נכון...
אנימה זה כינוי לאנימציה יפנית. לא תראה אנימציות "מערביות" נקראות ככה למרות שסגנון הציור של האנימציה כן יהיה יותר בסגנון "מנגאי" ( ודוגמה טובה לכך זאת הסדרה "אווטאר" אם אתם מכירים.... שהסגנון ציור שם בהחלט ”מנגאי” אבל ממש אי אפשר לקרוא לזה אנימה....)
מה שכן הסגנון הזה. ( או כפי שהגיבן היטיבה להגדיר- מדיום) שנקרא מנגה כולל בתוכו הרבה תתי סגנונות וז’אנרים... כמו שאמרת צי’בי, בישוג’ו וכו וכו...
( ואם כבר מדברים על... הקומיקסים מחולקים לקבוצות גיל וכו.... לדוגמה קודומו- שזה אומר שזה לילדים קטנים... הבנתם את הרעיון

)
אגב... הרבה אוהבים לצייר את העיניים הגדולות בגלל שיש עניין דווקא במדיום הזה להביע את המחשבות והרגשות של הדמות בלי מילים דווקא... והעיניים הגדולות ממש מקילות על ההדגשה של ההבעות

הגיבן · 27/10/20

לא אכפת לי איך תקראו לסגנון הזה. אני רק חושבת שאם מתייחסים לסגנון הציור הזה בתור סגנון "מנגה" זה מטעה ולא בריא. לפעמים מקובל לקרוא לזה סגנון אנימה, באופן אישי אני מעדיפה את זה, אבל אולי גם זה לא פייר.

הפשטה - אני לא מסכימה עם סקוט. לדעתי הוא פספס נקודה יסודית יותר של ההבדל בין קומיקס אקשן לקומיקס דרמה, הבדל שקיים בכל מקום בו יש קומיקסים. כדאי לבדוק מה פאול גראבט אומר בנושא מנגה - לדעתי זה יותר ממוקד.

סוג המעברים בין הסצינות זו באמת נקודה חשובה על הסגנון, ובכללי כשסקוט מדבר על מנגה זה מראה שהסגנון הוא הרבה יותר מ"עיניים גדולות סנטר נעלם ושיער צבעוני". ובכלל, פחות קשור לציור ויותר לתוכן.

אתי ק. בעניין הרגשות אני חושבת שעדיף לתאר את זה כך:
על פי ניסיוני הסגנון המדובר נפוץ בעיקר בזאנרים שוג'ו ושונן - שהם לקהל צעיר. וגם בעוד ז'אנרים לבנות. זו תופעה שאפשר לראות גם באנימציות אמריקאיות. ככל שהקהל צעיר יותר, כך העיניים יותר גדולות. מה ההסבר לזה? אולי שיקוף של המציאות? בכל מקרה, גם זה הכללה מאוד כוללנית ויש הרבה יוצאי דופן, אם זה כלל בכלל.

בשיעור אחד של גדי פולק הוא אמר שההבדל בין פחד לאימה הוא חוסר הידיעה. כשלא מציירים במפורש את הדבר, ההבעה, זה גורם לקהל להתעמק. מנגות שמדגישות יותר את העולם הפנימי של הדמויות פונות למבוגרים, והציורים רחוקים מהסגנון של העיניים הגדולות. חלק פונות לאבסטרקט וחלק לריאליסטי, אבל לא סגנון ה"מנגאי" הזה בכלל.

[The Walking Man by Jiro Taniguchi ]

[Travel by Yuichi Yokoyama. Source - http://supercolossal.ch]

במחילה מראש אם אני מפסיקה להגיב, יש לי בעיה טכנית של קיפאון ואיטיות כשאני במשתמש שלי, אז קשה לי מידי להשתתף כאן.

אביה- סטודיו לעיצוב · 28/10/20

נכתב ע"י BestMe:
כמו אנימה?

אנימה זה האנימציות היפניות (הסרטים והסדרות) שמבוססות על סגנון הציור של המנגה (קומיקס יפני)

אביה- סטודיו לעיצוב · 28/10/20

אני מאוד אוהבת את הסגנון (סוג של חולשה אליו) פעם היתי מציירת המון (לא מקצועי, יותר בבית הספר במחברות) הייתי רוצה להתמקצע בסגנון הזה....

הנה משהו שעשיתי בזמן הלימודים של עיצוב גרפי, הכל נעשה בAI עם העכבר וכלי הpentool (עכשיו אני רואה שיש פה עוד הרבה עבודה)

הורדתי את הרקע (שכחתי לציין שזה העתקה מתמונה קיימת)

.Osnat. · 28/10/20

נכתב ע"י אביה- סטודיו לעיצוב:
אני מאוד אוהבת את הסגנון (סוג של חולשה אליו) פעם היתי מציירת המון (לא מקצועי, יותר בבית הספר במחברות) הייתי רוצה להתמקצע בסגנון הזה....

הנה משהו שעשיתי בזמן הלימודים של עיצוב גרפי, הכל נעשה בAI עם העכבר וכלי הpentool (עכשיו אני רואה שיש פה עוד הרבה עבודה)
צפה בקובץ המצורף 751534

לא רואים קובץ