בעוד צה״ל מבטיח ש״יהיה בסדר״ מול מאות מל״טים וטילים איראנים, רצוי לבזר את ייצור ואספקת החשמל במדינה | המלחמה באוקראינה הוכיחה כמה מהר אפשר לכבות את השאלטר למדינה גדולה בהרבה מישראל
בישראל ״חיים בסרט״ או שחיל האוויר באמת מסוגל להגן מפני גלי תקיפות של טילים ומל״טים איראנים? זו שאלה פתוחה. בשנת 2021 פירסמתי את הצורך במיקרו גרידים לצורך הפחתת האיום מצד חמאס על רשת החשמל הישראלית. רצה הגורל, ושנה לאחר מכן, הרוסים פלשו לאוקראינה והרסו את רשת החשמל של אוקראינה, גם באמצעות אמל״ח איראני.
היכולות האיראניות
נתחיל מהתחלה. איראן רואה עצמה במלחמה ישירה עם ישראל, כך לפי דברים של ראש אמ״ן, אלוף אהרון חליווה, בכנס של INSS מלפני כשבוע. היכולות האיראניות בתחום הטילאות והכטב״מ ידועות למודיעין הישראלי, לפחות ברובן. אם מישהו עוד היה צריך הוכחה לאפקטיביות של החימוש האיראני, הוא קיבל זאת באוקראינה.
במהלך החודשים האחרונים, הרוסים, באמצעות גלי תקיפות עם טילי שיוט, מיירטי S-300, ובערך כל טיל ארוך טווח שנמצא בארסנל הרוסי - הצליחו למוטט את רשת החשמל של אוקראינה. ייצור, הולכה והפצה לקצוות. בין שאר סוגי החימוש, היו גם מל״טים איראנים (שהאד 131 או 136) שנתנו עבודה ככלי תקיפת תשתיות קריטיות.
לצד אפקטיביות החימוש, האיראנים גם הציגו יכולת תעשייתית מפתיעה תחת סנקציות מערביות. אספקת מאות כלים לרוסיה, ככל הנראה על בסיס ההנחה שאיראן תשלים במהירות את פערי המלאי. חלק מהחימוש האיראני אף כלל מרכיבים אמריקאים ואירופאים, עובדה המלמדת על אפקטיביות הביון האיראני בתמיכה בתעשיות הביטחון הממשלתיות.
עד כאן, אלו עובדות שניתן לאשש בפרסומים גלויים, כולל ויזואלית.
רשת חשמל ריכוזית
בהנתן נתונים אלו, עולה השאלה האם מדינת ישראל מוכנה להגן על תשתיות החשמל שלה. בישראל, בוצעה רפורמה בשנים האחרונות להפרדת מוקדי ייצור החשמל מרשת ההובלה. הייצור הופרט ליצרנים פרטיים, כולל מכירה של תחנות כוח קיימות ליזמים פרטיים. מצד שני, רשת ההובלה נשארה בידיים של חברת חשמל כמונופול ממשלתי.
עם זאת, מטרת הרפורמה הייתה בעיקר כלכלית. הרעיון, בהפשטה, הוא שמדינת ישראל תשאב גז מהים באמצעות יזמים פרטיים, תוביל את הגז לתחנות ייצור חשמל על גז, חברת חשמל תוביל אותו לצרכנים והצרכן יוכל לבחור ממי הוא רוכש חשמל. בשלב זה, התחרות בין היצרנים הוא בעיקר על לקוחות עסקיים, כנראה בעתיד תגיע גם תחרות על לקוחות פרטיים.
למרות היתרון הכלכלי בפירוק מונופול חברת חשמל לצרכן הישראלי, הרפורמה אינה משנה את העובדה שעדיין ישנם מוקדי ייצור מעטים ורשת הובלה חשופה בהיבט ביטחוני. ואין קסמים. אי אפשר למגן את כל רשת ההובלה או את התחנות. אפשר למצוא פתרונות נישה כמו הגנה מקומית מפני פולס אלקטרומגנטי ואולי כמה תרחישי קיצון. אך פתרונות אלו יקרים אלו ואמורים לספק מענה, ובכן, למקרי קצה. כך שלא תמיד הם משתלמים.
בהיבט מלחמה ״רגילה״ עם איראן, אם תפרוץ, מדינת ישראל תהיה בבעיה. מדוע? מכיוון שאיראן מציבה משוואה סימטרית - פגיעה בתשתית חשמל באיראן או לבנון בזמן מלחמה, תגרור פגיעה בתשתיות חשמל בישראל. ומי שלא מאמין, שיחזור לתמונות המגיעות מאוקראינה.
מליונים בלי חשמל
כמה יעיל החימוש האיראני והמתקפה הרוסית נגד תשתיות החשמל באוקראינה? ובכן, דו״ח של energycharter.org חושף. ״נכון ל-24 בנובמבר 2022, רוסיה כבשה או פגעה בכ-50% מיכולת החשמל המותקנת במדינה, אלפי ק"מ של רשתות חשמל, גז וחום, שנאים, תחנות מדחסים ונקודות חימום. תעשיית זיקוק הנפט נהרסה. צריכת החשמל והגז הטבעי ירדה ב-30-35% לעומת 2021.״
עוד ממשיך הדו״ח: ״נכון לסוף ספטמבר, 2022, הנזקים המשוערים למגזר האנרגיה האוקראיני, לרבות מגזרי השירותים וההסקה המחוזית, היו לפחות 5.9 מיליארד דולר. נכון ל-22 בנובמבר 2022, הנזק שנגרם למערכת העברת הכוח האוקראינית בלבד נאמד ביותר מ-2 מיליארד דולר.״
על פי הדו״ח, ב-15 בנובמבר 2022, רוסיה פתחה במתקפה הגדולה ביותר על תשתית האנרגיה מאז תחילת התוקפנות הצבאית ב-24 בפברואר. יותר מ-100 טילים ומל"טים שוגרו על פני שטחה של אוקראינה. לפחות 15 מתקני חשמל ניזוקו, כולל תחנות כוח תרמיות ותחנות הולכה. כתוצאה מהנזקים, כ-10 מיליון צרכנים או 60% מאזרחי אוקראינה, נותרו ללא חשמל. בערים רבות היו בעיות עם חימום ואספקת מים קרים וחמים.
רוסיה השמידה גם שני שנאים אוטומטיים קריטיים, כל אחד במשקל 250 טון. מערכת הולכת החשמל האוקראינית כוללת 23,600 ק"מ של קווים עיליים ו-141 תחנות משנה עם מתח של 110–750 קילווולט המופעלת על ידי חברת האנרגיה הלאומית האוקראינית "אוקרנרגו".
״יהיה בסדר״
כאמור, האיום האיראני כולל פגיעה באספקת החשמל בישראל. תחנות ייצור, רשת הולכה, רשת הפצה לקצוות, תשתיות גז (ייצור והובלה). מול האיום הזה מציבים צה״ל ומנהלת חומה במשרד הביטחון מערך הגנה אווירית רב שכבתי. כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ 2-3.
הלייזר עתיד להגיע עוד מספר שנים וכרגע עולה השאלה האם הפיתוח הישראלי מסוגל להגיע להספקים של 300-500 קילווואט בשביל להגן מפני טילים וכטב״מ תוקף גדול. הפתרונות עד 100 קילווואט עליהם מדברים ברפאל כרגע מיועדים לרחפנים, כטב״מים קטנים ורקטות.
בצה״ל ובמשרד הביטחון טוענים שהחימוש האיראני אינו מהווה איום מהותי על ישראל. מערך ההגנ״א הקיים בתוספת יכולות תקיפה של חיל האוויר מספיקים מול האיראנים. זאת, על אף שהאיראנים חשפו את העובדה שהם בונים על גלי תקיפות של כטב״מ וטילים מדויקים. מאות מהם בכל גל. שאלת המפתח היא בכמה גלי תקיפה יעמוד מערך ההגנ״א הישראלי.
באוקראינה, הרוסים עשו שימוש בחימוש איראני. גלים של כטב״מים נשלחו לתקוף מטרות איכות בשטח אוקראינה. זאת, בשעה שלאוקראינה יש מערכות הגנ״א. חלקן רוסיות וחלקן אירופאיות ואמריקאיות. ולמרות זאת, הרוסים רושמים הצלחות.
לפי גורמי ממשל באוקראינה, כמעט ששה מליוני אזרחים נשארו ללא חשמל בשבועות האחרונים. ושאין חשמל, אין מים, אין מזון, אין שירותי בריאות, אין תחבורה ואין תקשורת. ארה״ב אף שלחה אצוות גנרטורים לאוקראינה בימים האחרונים על מנת שהממשלה תוכל לייצר ״איי חשמל״ סביב תשתיות קריטיות לאזרחים.
ראוי לזכור נקודה נוספת. ישראל עד כה, טרם התנסתה במתקפת טילים וכטב״מים מדויקים (להבדיל מרקטות שאינן מדויקות). וגם לא בתרחיש של גלי תקיפה עצומים של חימוש מונחה, שכל אחד מהם כולל 100 כלים ויותר הטסים יחד למטרה. גם לא 50. בשונה מרקטה, טיל או כטב״מ תקיפה מסוגלים לפגוע בדיוק רב. כלומר, מספיק שיעברו כמה בודדים כדי לשתק, אפילו חלקית, את תשתית החשמל הישראלית.
מיקרו גרידים כפתרון משלים
לצד פתרון היירוט הקינטי או הלייזר, ישנו פתרון משלים והוא חלוקת המדינה לתאי חשמל עצמאיים. מיקרו - גרידים. כל מיקרו גריד כזה ידע לייצר ולספק לעצמו את החשמל בעת שלום ובעת מלחמה. עיר, מועצה מקומית, יישוב או שכונה. תלוי לאיזו רזולוציה רוצים להגיע.
במקום מציאות שבה ישנו מספר מצומצם של מוקדי ייצור ותחנות שינוע, יהיו מאות או אלפי גרידים מבוזרים. תשתית חשמל מדינתית, מבוזרת, תגביל את הנזק לאותו מיקרו-גריד מסוים ותחייב את האיראנים להתמודד עם אלפי מטרות, במקום עם עשרות. ככל שרשת החשמל של ישראל תבוזר יותר, כך לאויב חיצוני יהיה קשה יותר לשבש את המשק.
רעיון המיקרו גריד אינו חדש וכבר נידון בישראל. ב2017 מוסד שמואל נאמן בטכניון דן בשאלה. שנה לאחר מכן, לשכת המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים דנה בכך. ב-2020, קראו ראשי פורום הערים העצמאיות בישראל ״לבצע בחינת היתכנות והערכת פוטנציאל החיסכון בפיתוח רשת החשמל, הטמון בקידום מיקרו גריד עירוני – רשתות חשמל חכמות מקומיות״.
באוקטובר 2021 הוציא משרד האנרגיה קול קורא להשקעה במתקני אגירת אנרגיה - מרכיב המתאים גם ליישום מיקרו גריד. בפברואר האחרון, חזר משרד האנרגיה על הטענה כי הוא מתכוון להשקיע בנושא.
עם זאת, נראה שהיוזמות הללו נופלות בין הכסאות לאור אי יציבות פוליטית וההסתמכות על הגנה אווירית של צה״ל. אם ״יהיה בסדר״ וצה״ל יטפל בכל האיומים האוויריים, אין טעם להשקיע כספים ומשאבים ביצירת מיקרו גרידים. רצוי לזכור כי החלטה לחלק את המדינה למיקרו גרידים ברמה מוניציפלית או שכונתית, זו השקעה רב שנתית של מיליארדי ש״ח.
האם תוצאות המלחמה באוקראינה וההבנה שאולי במצב אמת, האיראנים כן יוכלו לפגוע בתשתיות חשמל ישראליות, יעירו את הממשלה החדשה בנושא? זו שאלה פתוחה. עד כמה האיום האיראני על אספקת החשמל הישראלית ממשי? ובכן, התשובה כנראה טמונה בשאלה אם ומתי תתקבל החלטה ישראלית לתקוף את מתקני הגרעין באיראן או לצאת למלחמה בחיזבאללה.
הנושאים החמים
אוקראינה - גל התקיפות הבוקר
