במהלך הלילה ישבו קבוצות קבוצות של בחורים בלובי המלון, פוקר, קלפים, נרגילות, שש בש, שח מט, פינג פונג, ועוד תעסוקות, נכון, מותר קצת להתרענן אחרי יום של שטייגען, אבל זה לא ככה, זה מגיע אחרי יום ריק ממעש, לא אצל כולם, אבל אצל חלקם, ולוואי שזה רק היה כך, לפעמים זה אחרי יום של שיחות אורוכות בשפה לא שפה, עם מושגים שלא מעלמא הדין, הרי הקורונה לא מדביקה רק את בני העליה, יש גם אלו שבמצב רגיל הבן יקיר שלכם לא היה מעיז להגיד להם בוקר טוב ברחוב, כיום הם כבר בקשר, החליפו מספרי טלפון, ישבו משעות הערב עד שעות הבוקר ושוחחו.
כשקמתי בבוקר לתפילת שחרית ישבו בלובי קבוצה ענקית של בחורים שהיו שם עדיין משעות הערב של אמש, על הריצפה הררי קליפות ושיירי חטיפים, ובאויר סגנון ושיח שלא היה נשמע בקלות בבתי ישראל