דרוש מידע מלון באילת בהכשר עדיף מהודר אבל אפילו הכשר כלשהו- המלצות

RUTUSH

משתמש פעיל
למישהו יש אולי המלצות על מלון ברמה יפה באילת כמובן שעדיף הכשר מהודר, אבל אפשרי גם משהו מינימלי לארוחת בוקר בלבד...אשמח לשמוע, ממש דחוף לנו, תודה:)
 

אלי @@@

משתמש מקצוען
אין דבר כזה מלון בכשרות מהודרת באילת.
כל המלונות הרבנות.
האופציה היחידה זה לדבר עם המשגיח שנמצא במקום והוא ידריך אתכם מה אפשר לאכול
בדר”כ בארוחת בוקר מסתדרים כי הירקות חסלט והגבינות רובם בד”ץ אבל זה רק למי שסומך.
 
לפעמים עושים מאורגן ואז יש הכשר אבל זה מאוד יקר
לאנארדו פלאז'ה מאוד מומלץ (רק לינה וארוחת בוקר ולברר שם אצל המשגיח)
 

RUTUSH

משתמש פעיל
תודה!
אשמח לשמוע עוד המלצות על מלונות באילת
 

שרה שרם צילומותק

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
צילום מקצועי
מה עם מלון וורט כשר??
 

יש כזה שם???

משתמש מקצוען
איך אפשר לסמוך על המשגיח ? אתם מכירים אותו מאיזה צומת?
מה עם הכלים? כל הכלים לא טבולים ! בדוק!
אבל הכלים לא שלי, זכור לי שההלכה היא רק אם הכלים שלי אסור לי להשתמש בהם בלי טבילה
אבל אם אני רק שואלת את הכלים ומשתמשת בהם בהשאלה אין בעיה שזה לא טבול
אני טועה?
 

ניק כמעט בלי ראש

משתמש מקצוען
אבל הכלים לא שלי, זכור לי שההלכה היא רק אם הכלים שלי אסור לי להשתמש בהם בלי טבילה
אבל אם אני רק שואלת את הכלים ומשתמשת בהם בהשאלה אין בעיה שזה לא טבול
אני טועה?
אפשרויות להיתר במקרה של אירוח
לעניין השימוש בכלים לא טבולים במקרה של אירוח אצל אדם פרטי או במסעדה, הועלו כמה כיוונים להיתר אצל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים:

א. הרב עובדיה יוסף (הליכות עולם ח"ז מטות, א) ראה את הכלים במסעדה ככלי סחורה: "מסעדה או קיוסק שיש בהם כלים הנקנים מעכו"ם שלא נטבלו - מותר להתארח שם ולאכול ולשתות בכליהם... מפני שעיקר קנייתן למסעדה ולקיוסק הוא לצורך מסחר, לארח בהם תיירים ועוברים ושבים, בכדי להרויח פרנסתם, ולא להשתמש לצרכי בעל המסעדה ובני ביתו". אולם בספר טבילת כלים (ג,כד) כותב: "שמעתי מהגר"ע יוסף שליט"א להצריך טבילה לכלים של קיוסקים ומסעדות". וכן הגרשז"א והגר"מ פיינשטיין לא קבלו סברה זו ואין ספק שקשה להגדיר כלי מסעדה ובתי מלון ככלי סחורה.

ב. הגר"מ פיינשטיין (אג"מ יו"ד ג,כב) התיר לגבי מלון או מסעדה שימוש בכלים לא טבולים במאכלים שאפשר להשתמש ביד באכילתם (כגון בשר) ואסר שימוש לאכילת מה שאי אפשר לאכלו בלא כלי (מאכלים רטובים). הכוונה היא שאת המאכלים היבשים שמונחים על כלי לא טבול יקחו באמצעות היד או בכלי שאינו צריך טבילה. היתר זה נראה כמעט ולא ישים מפני שאין דרכם של בני אדם לאכול בידיהם.

ג. בספר טבילת כלים (ג,כ) מביא את הרב יצחק אייזיק ליעבעס (שו"ת בית אבי קטז) שהקל למתארח לאכול בכלים שלא הוטבלו. טעמיו הם שאין בשימוש הזה דין שכירה או שאילה (שהרי אינו מתחייב באחריות הכלי אם יישבר); שהאורח אינו משתמש בכלי כי מצידו הוא יכול לאכול גם בכלי שאינו צריך טבילה, ואם כן השימוש הוא של בעה"ב בלבד; ומשום ששיטת הישועות יעקב היא שחובת הטבילה היא על הבעלים ולא על האוכל.. ביחס לסברתו שהאורח אינו נחשב כמשתמש בכלי דבריו צ"ע מכיוון שסוף כל סוף לצורך האכילה הוא אכן משתמש.

ד. הגרשז"א מתיר לאורח מדין אנוס, אף על פי שדחה את האפשרות לראות בכלים כלי סחורה סבר שהיות שאין לאורח אפשרות להטביל בעצמו: "יש להקל בזה... דאיסור ההשתמשות אינו אלא מדרבנן, דאמרו לן אל תשתמש בכלי אלא תטבילו תחילה, וא"כ כ"ז כשיכול להטבילו, אבל במלון וכדומה שלא יתנו לו לקחת ולהטבילו, כיון דרוצה לאכול ולשתות שרי ליה". גם הרב יעקב אריאל בשו"ת באהלה של תורה (א,יט) נקט בדרך דומה ושם הרחיב בביאור חיוב הטבילה כחובת גברא של הבעלים ולא כחובת חפצא של הכלי, וממילא לשיטה זו ניתן להתיר גם לדעת האו"ז.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צח

א מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיי שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ:ב הוֹדִיעַ יי יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ:ג זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:ד הָרִיעוּ לַיי כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ:ה זַמְּרוּ לַיי בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה:ו בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יי:ז יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:ח נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ:ט לִפְנֵי יי כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

ותשובה ותפילה וצדקה • אתגר 111

לוח מודעות

למעלה