הנושאים החמים
הנושאים החמים
חברה שלי גרושה שלחה לי, כתבה מדם ליבה
משתפת כאן את זעקתה
מה אומר הקהל??? מי ירים את הכפפה??
בבניין אחד בעיר בני ברק גרים שני ילדים.
לשני הילדים אין אבא בבית, ובכל זאת, החיים שלהם מאוד לא דומים.
לילד האחד אבא נפטר, זה קרה לפני כבר כמה שנים, אבא שלו היה חולה,
ואחר כך נפטר, וערכו לו לוויה גדולה. ועכשיו הילד האחד הוא יתום.
לילד השני, היה אבא, אבל האבא עזב לפני כמה שנים, הילד לא יודע בדיוק למה,
אבל יודע שאבא שלו גר מאוד רחוק ולא רוצה לפגוש אותו.
על הילד האחד הרבה אנשים מרחמים, וגם ארגונים. כל פעם כשיש חג או לפעמים סתם,
שולחים להם מתנות, וערכות, או מזמינים אותם לנופשים ודברים משמחים.
וכל האנשים אומרים לו ולאחים שלו שהם גיבורים וצדיקים ומה אפשר לעזור.
על הילד השני הרבה אנשים מדברים, או שואלים שאלות לא נעימות. אף פעם לא שלחו לו
מתנות או שאמרו לו שהוא גיבור, וגם לא מזמינים אותו לנופשים ודברים משמחים.
הילד השני לא מבין למה. אין לו אבא בכלל. כבר הרבה שנים הוא רגיל
ללכת עם אח שלו (שהוא טיפה יותר גדול ממנו) לבית הכנסת,
כבר הרבה שנים הוא רגיל ללמוד ביחד עם דוד שלו אפילו שזה לא כל כך נעים,
כבר הרבה שנים הוא רגיל שאמא שלו עושה דברים של אבות, למשל, לבנות סוכה, או להדליק נרות של חנוכה.
כבר הרבה שנים הוא רגיל שיש בבית שלו אווירה קצת עצובה, קצת בודדה,
אפילו שאמא מאוד מנסה לשמח אותו ואת האחים שלו.
אבל בחנוכה האחרון הילד השני ממש לא הבין משהו.
הוא ראה שלילד האחד שלחו מהעירייה ערכה ענקית ומפנקת. הילד האחד הסביר לילד השני
ששלחו לו את הערכה כדי לשמח אותו. הילד השני מאוד שמח בשביל הילד האחד.
באמת צריך לשמח ילד שאין לו אבא. הוא הכי מבין את זה. וכל הכבוד לעירייה שהבינה את זה גם.
אבל הוא ממש לא הבין, למה הוא לא קיבל גם את הערכה המשמחת והמפנקת.
לא היה אכפת לו לקבל אפילו משהו קטן יותר ולא כזה ענק כמו הילד האחד,
אבל הוא רצה לקבל משהו כדי להרגיש שגם אותו רוצים לשמח.
הילד יודע שאבא שלו נטש אותו. הוא שמע פעם את המנהל אומר את זה למפקח.
הוא לא מבין למה גם האנשים אחרים נוטשים אותו?
הילד מתפלל לד' שיושיע אותו, ואת האחים שלו, ואת אמא שלו.
ועד שהישועה הזאת תבוא - הוא מתפלל גם שהאנשים, והעירייה וכולם, יתנו לו חיבוק גדול וישמחו אותו.
בכאב גדול,
אמא של הילד השני
משתפת כאן את זעקתה
מה אומר הקהל??? מי ירים את הכפפה??
בבניין אחד בעיר בני ברק גרים שני ילדים.
לשני הילדים אין אבא בבית, ובכל זאת, החיים שלהם מאוד לא דומים.
לילד האחד אבא נפטר, זה קרה לפני כבר כמה שנים, אבא שלו היה חולה,
ואחר כך נפטר, וערכו לו לוויה גדולה. ועכשיו הילד האחד הוא יתום.
לילד השני, היה אבא, אבל האבא עזב לפני כמה שנים, הילד לא יודע בדיוק למה,
אבל יודע שאבא שלו גר מאוד רחוק ולא רוצה לפגוש אותו.
על הילד האחד הרבה אנשים מרחמים, וגם ארגונים. כל פעם כשיש חג או לפעמים סתם,
שולחים להם מתנות, וערכות, או מזמינים אותם לנופשים ודברים משמחים.
וכל האנשים אומרים לו ולאחים שלו שהם גיבורים וצדיקים ומה אפשר לעזור.
על הילד השני הרבה אנשים מדברים, או שואלים שאלות לא נעימות. אף פעם לא שלחו לו
מתנות או שאמרו לו שהוא גיבור, וגם לא מזמינים אותו לנופשים ודברים משמחים.
הילד השני לא מבין למה. אין לו אבא בכלל. כבר הרבה שנים הוא רגיל
ללכת עם אח שלו (שהוא טיפה יותר גדול ממנו) לבית הכנסת,
כבר הרבה שנים הוא רגיל ללמוד ביחד עם דוד שלו אפילו שזה לא כל כך נעים,
כבר הרבה שנים הוא רגיל שאמא שלו עושה דברים של אבות, למשל, לבנות סוכה, או להדליק נרות של חנוכה.
כבר הרבה שנים הוא רגיל שיש בבית שלו אווירה קצת עצובה, קצת בודדה,
אפילו שאמא מאוד מנסה לשמח אותו ואת האחים שלו.
אבל בחנוכה האחרון הילד השני ממש לא הבין משהו.
הוא ראה שלילד האחד שלחו מהעירייה ערכה ענקית ומפנקת. הילד האחד הסביר לילד השני
ששלחו לו את הערכה כדי לשמח אותו. הילד השני מאוד שמח בשביל הילד האחד.
באמת צריך לשמח ילד שאין לו אבא. הוא הכי מבין את זה. וכל הכבוד לעירייה שהבינה את זה גם.
אבל הוא ממש לא הבין, למה הוא לא קיבל גם את הערכה המשמחת והמפנקת.
לא היה אכפת לו לקבל אפילו משהו קטן יותר ולא כזה ענק כמו הילד האחד,
אבל הוא רצה לקבל משהו כדי להרגיש שגם אותו רוצים לשמח.
הילד יודע שאבא שלו נטש אותו. הוא שמע פעם את המנהל אומר את זה למפקח.
הוא לא מבין למה גם האנשים אחרים נוטשים אותו?
הילד מתפלל לד' שיושיע אותו, ואת האחים שלו, ואת אמא שלו.
ועד שהישועה הזאת תבוא - הוא מתפלל גם שהאנשים, והעירייה וכולם, יתנו לו חיבוק גדול וישמחו אותו.
בכאב גדול,
אמא של הילד השני
