התייעצות מי לדעתכם הולכת להיות העיר החרדית הבאה?

[די]

הבעיה שלעיר חרדית אין היתכנות כלכלית ללא מענקי איזון (ע"ע אלעד, ביתר וק"ס, וגם לבית שמש אין היתכנות כלכלית אם היא תהיה רק חרדית) ורק כשאתה חלק מעיר קיימת שיש לה הכנסות אפשר להסתדר
ועדיין ראשי עיר לא רוצים אוכלוסיה שלא מכניסה מספיק

לא מבין את הטענה שלך.
אתה טוען שעיר חרדית חיה על חשבון הקופה הציבורית ולכן זה לא יתכן.
גם אם יבנו שכונה חרדית בעיר כללית החרדים יחיו על חשבון הציבור הכללי, זה כן מוצא חן בעיניך?

המדינה צריכה להחליט אם היא ממשיכה עם מענקי האיזון או לא.
זכותה להחליט שלא, ואז לכאורה התוצאה תהיה ביטול ההנחות בארנונה בעירייה (וכך יהיה לעירייה כסף למרות ביטול מענקי איזון).
אני בטוח שהציבור החרדי מסכים לוותר על ההנחה בארנונה (כמה מאות שקלים בחודש) כדי לקבל ערים חרדיות חדשות שהתוצאה מזה תהיה חיסכון של מאות אלפי ש"ח במחיר הדירה עקב הגברת ההיצע.
תבדוק את מענק האיזון בעיריות, אם תחלק אותו לבתי אב, יוצא בערך 300 ש"ח למשפחה לחודש.
אפשר גם לעשות שרק בערים החרדיות החדשות (שפיר וכו') לא יהיה מענק איזון ולא תהיה הנחה בארנונה.

 

[szn]

לא מבין את הטענה שלך.
אתה טוען שעיר חרדית חיה על חשבון הקופה הציבורית ולכן זה לא יתכן.
גם אם יבנו שכונה חרדית בעיר כללית החרדים יחיו על חשבון הציבור הכללי, זה כן מוצא חן בעיניך?

נכון זאת בעיה באמת שעיר חרדית חיה על חשבון הקופה הציבורית
גם בגלל שאין שטחי מסחר (ובאמת בזה החרדים לא אשמים) וגם בגלל שרוב זכאים להנחה מטעמי הכנסה

מצורף טור שכתב קובי נחשוני בענין הזה:

לפני שבע שנים נכנסה קבוצת עיתונאים לשיחה לא שגרתית עם אדמו"ר לא שגרתי בירושלים. הוא פתח בפנינו את הדלת כדי להביע תמיכה במפלגת יחד שהתמודדה אז, ימי בחירות 2015, ולהעניק לה לגיטימציה כמפלגה חרדית.

כמה מאיתנו השתעממו מהנושא וביקשו לנצל את ההזדמנות הנדירה כדי לשמוע את דעת הרבי בנושאים אחרים שברומו של עולם. אבל הכותרת המרעישה מבחינתי הייתה כאשר בסוף המפגש נשאל האדמו"ר כבדרך אגב איך תיראה מדינת ישראל, על ביטחונה וכלכלתה, ביום שבו יהיה בה רוב חרדי. המארח הביט ימין ושמאל, וידא ש"אין עיתונאים בחדר" ושאיש לא מקליט אותו, והתוודה: "עם יד על הלב - אין לי מושג. אל תצטטו אותי, אבל בתוך תוכי אני מתפלל שלעולם לא נהיה כאן רוב".

נזכרתי בסיפור הזה בעקבות המיני־סערה שהתחוללה השבוע סביב הסקירה הדמוגרפית שסיפקו כמה מכוני מחקר לקראת יום ירושלים בנוגע לאוכלוסיית העיר (ושלא חידשה הרבה), ובעיקר על המסגור הצורם שניתן לה בחלק מכלי התקשורת. במיוחד בלטה כותרת הגג שבחרו עורכי חדשות 13 לגילוי המרעיש שמשקלם של החרדים בירושלים גדול בהרבה מהמצב בכל הארץ: "נתונים עגומים", והשאלה הרטורית שהופיעה לצידה - "על ראש שמחתנו?". הערוץ ספג ביקורת על האופן שבו בחר לטפל בנושא – חלקה מתחת לחגורה. "לא פלא שנתוני הרייטינג שלכם כל כך עגומים", העיר העיתונאי החרדי ישי כהן. "תתביישו".


ירושלים כדוגמית למדינת ישראל

אבל אנחנו, כידוע, אוהבים להתעסק במהות, אז כעת לחדשות בהרחבה - ועיקרי הנתונים תחילה. לפי המכון החרדי למחקרי מדיניות, שדוח שלו בעניין פורסם בשבוע שעבר ב'ידיעות אחרונות', כמחצית מאוכלוסיית ירושלים היהודית וכשליש מכלל אוכלוסיית העיר הם חרדים, והשינויים הדמוגרפיים מורגשים היטב גם באזורים שנחשבו בעבר לחילוניים מובהקים. השיא: "מהפך" של מרכז העיר, עם כמעט 70% חרדים. בעיבוד נתוני מרשמי האוכלוסין וההשכלה, רשות המיסים ומשרד החינוך, נמצא עוד כי כרבע מהחרדים בישראל חיים בירושלים. ואולם הנתון המאתגר ביותר הוא כנראה זה: שיעור התעסוקה בקרב החרדים בבירה נמוך בכ־14% ביחס לממוצע הארצי במגזר.

מכוני מחקר נוספים פרסמו גם הם לקראת יום ירושלים ובהזדמנויות אחרות דוחות דומים בנושא, ונראה כי הנתונים, כאמור, לא חידשו הרבה. אבל מבחינת איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, חוקר תעסוקת חרדים ופעיל חברתי בנושא, גם אם לא מדובר בסקופ גדול - כדאי להתייחס לנתונים לכל הפחות כקריאת השכמה בואכה שנת 2050. "בעיניי ההסתכלות על ירושלים היא המדד לאיך תיראה מדינת ישראל קדימה, בעוד עשרים־שלושים שנה", הוא אומר. "אני שם רגע בצד את הסיפור הערבי. בוא ניקח כרגע רק את היהודים. המשמעות של רוב חרדי עבור העירייה היא ברורה: יותר ויותר תושבים שהם גירעוניים כלכלית".



קרומבי מסביר כי כל תושב, בכל עיר, אינו רווחי לרשות המקומית, מהסיבה הפשוטה שהיא משקיעה בו, בשירותים העירוניים, יותר כסף ממה שהיא מקבלת ממנו דרך המיסים. לכן ראשי הערים שואפים תמיד לפתח אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה, שהם רווחיים לרשות, ופחות יחידות דיור למגורים. בירושלים, שאוכלוסייתה ענייה יחסית, הרבה בגלל משקלם הגדול של החרדים, הגירעון גדול משמעותית, שכן חלק גדול מתושביה זכאי להנחה או לפטור מארנונה אף שהוא צורך את אותם שירותים.

"כשאתה מסתכל על ירושלים ועל ההכנסות שלה, אתה מבין שאין לה יכולת לקיים את עצמה ברמה הכי בסיסית", מתאר קרומבי. "אני לא מדבר על מרתון או פורמולה 1 - במצבה היום היא לא מסוגלת אפילו לנקות את הזבל. אז מה עושים? 'מענקי איזון'. הממשלה פשוט התחילה להזרים כסף לעירייה, ואתה רואה שהסכום, שעמד לפני עשר־עשרים שנה על 100־150 מיליון שקל, עומד היום על מיליארד! ואני עוד לא מדבר על התקציבים של משרד ירושלים ומורשת, שעוסק ספציפית בבירה, ועל הרשות לפיתוח ירושלים - תקציב שמגיע לסכומים גבוהים מאוד. הנה, רק השבוע עברה בממשלה תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי של ירושלים בהיבטים של תיירות, תעסוקה, תרבות והתחדשות עירונית.


"כשיש לך רוב חרדי העירייה לא יכולה להתקיים, ואז הממשלה מביאה את הכסף", מסכם קרומבי את הבעיה. "עכשיו אנחנו צריכים לשאול מה יקרה כאשר המצב שאנחנו מכירים היום בירושלים יהיה בכל הארץ - שלושים־ארבעים אחוז חרדים. כולנו מבינים שהאמריקנים לא ייתנו לנו מענקי איזון כדי לנקות את הזבל ברעננה, ולכן ברור שצריך לעשות משהו. המשהו הזה, אם נצליח לעשות אותו בירושלים, נצליח לעשות אותו גם בכל הארץ. ירושלים היא המבחן שלנו כמדינה, האם אנחנו מצליחים לייצר פה פתרונות.

"זה הסיפור של מדינת ישראל בעוד עשרים שנה", קרומבי שב ומדגיש, "כל הנתונים מראים את זה. רוצים לדעת מה יהיה שיעור החרדים באוכלוסייה בעוד שני עשורים? בדקו כמה הם היום בין תלמידי כיתה א'. לא חישוב מסובך. לא מדובר באיזו תחזית באוויר, כמו ההתחממות הגלובלית, שעליה אפשר להתווכח, וזה גם לא משהו שיכול להיות מושפע מירידה עתידית בילודה במגזר. אלה ילדים שכבר נולדו, שכבר חיים כאן, הם רק צריכים לגדול".


להתעלם מרעשי הרקע הפוליטיים

אז מה הפתרון? במכון החרדי למחקרי מדיניות מדברים על "תגבור כלים מקצועיים למתן מענה תעסוקתי רחב לאוכלוסייה החרדית בעיר, לצד ההתמודדות עם נושאי הדיור, מבני ציבור, חינוך ושירותי דת, בעיר עם דמוגרפיה חרדית גדלה". שלומית שהינו־קסלר ויהודית מילצקי, שערכו את המחקר כחלק מעבודה עבור משרד ירושלים ומורשת, מדגישות כי נתוני התעסוקה החרדית מוכיחים כי הפוטנציאל הגלום בהון האנושי החרדי לא מומש בצורה מספקת עד היום.

במכון החרדי פועלים – כפי שמעיד עליו שמו – להשפעה על המדיניות הממשלתית בנושאים הקשורים למגזר. בין ההמלצות המעשיות להתמודדות עם האתגר הדמוגרפי־כלכלי בירושלים הם מציינים הגדלה של הזדמנויות התעסוקה בעסקים חרדיים קטנים ובינוניים ובשירות הציבורי, קידום תוכניות הכשרה איכותיות לגברים ולנשים, מתן מענה מערכתי לנשים בעלות הכשרה בצעד הראשון בשוק העבודה, הנגשת מידע איכותי על שוק העבודה החרדי וכן פיתוח ידע בתחומים בעלי פוטנציאל.

החוקר קרומבי טוען כי ההתמקדות של משרדי הממשלה ורשויות המדינה בהעלאת אחוז התעסוקה אינה נכונה והיא מחטיאה את המטרה. "כולם מדברים תמיד על הוצאה של עוד ועוד חרדים לשוק העבודה, וליברמן עכשיו מקצץ להם עוד ועוד בתקציבים כדי שיעזבו את הכוללים, אבל הסיפור הגדול הוא איכות התעסוקה", הסביר. "52% מהגברים החרדים כבר עובדים, אבל השכר הממוצע שלהם הוא חצי מהממוצע בחברה הכללית - בעיקר כי אין להם הכשרה מתאימה. הם פשוט עובדים במשרות פחות איכותיות ובפריון נמוך".


קרומבי מציב, אפוא, מטרה דומה אך שונה: "אנחנו צריכים למקסם את כושר התעסוקה וההשתכרות של אלה שכבר עובדים, כך שהם יתאמצו הכי הרבה כדי ללמוד ולהשקיע ולהצליח, וכך יוכלו בסופו של דבר להתפרנס בכבוד ולתרום את חלקם כחברה יצרנית", אמר. "אם גם אלה שכבר נמצאים בשוק העבודה מרוויחים שכר נמוך מאוד - זה שומט את הקרקע מתחת לכל המודל". מבחינה פוליטית וחברתית, מדובר בהצעה הגיונית ומעשית הרבה יותר מתוכניות אחרות שהוצעו עד היום, ובוודאי מזו של שר האוצר, שכן היא אינה שואפת להוציא לומדי תורה מבית המדרש, וממילא אינה כרוכה בעימות דתי־תרבותי עם החברה החרדית.

אז איך משפרים את "איכות התעסוקה"? קרומבי אומר שהרעיון הוא לייצר כמה שיותר מנגנונים של הכשרה מקצועית המוכוונים לחרדים העובדים דווקא ולא לאברכים, ושמותאמים לצרכים הדתיים והתרבותיים שלהם, כך ש"מי שכן הלך לעבוד - שיעשה את זה בצורה הכי טובה". הוא הדגיש כי "זה לא חייב להיות באקדמיה", שכן "יש מקצועות שלא צריך בשבילם תואר, כולל הייטק", אבל יחד עם זאת העיר כי הוא "כופר במה שבנט אומר שזה ייקח שבעה חודשים". לדבריו, "זה שנה וחצי במקרה הטוב, וצריך להתאמץ, אבל בסוף אפשר להגיע למשרות איכותיות.


"צריך להתעלם מכל רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שמדובר באינטרס של החרדים", מסכם קרומבי. "אלה שלומדים ימשיכו ללמוד, והחברה החרדית, כמכלול קולקטיבי, רק תרוויח".

 

[די]

כתבתי כבר פתרון מאוד פשוט, לבטל את ההנחה בארנונה, מדובר סך הכל ב300 ש"ח בחודש למשפחה. זה כל מענק האיזון שהממשלה נותנת. לא מדובשך ולא מעוקצך ואל תמנעי מאיתנו ערים חרדיות.

 

[ייד]

גם אם אלף מומחים מטעם עצמם יחזרו על הבדיחה הזו אלף פעמים זה ישאר שקר


עיריה חרדית מממנת את עצמה מצוין!!
אם לא יבנו ויתחזקו שבילי אופנים, ספריות עירוניות, מגרשי ספורט, מתנ״סים, הקרנות קולנוע, תערוכות, פסטיבלים, קבוצות ספורט, איצטדיונים, רכבות, מצעדים, חסויות, עוזרים, יועצים, מקורבים וכוכוכוכו
אפשר יהיה להוריד את גובה הארנונה לכולם
בזמן לופוליאנסקי ירושלים היתה מאוזנת תקציבית למרות שלא היו עשרות מיליונים מענק ירושלים ולא היה משרד לענייני ירושלים וכמדומני שאחוז ההנחות בארנונה היה גבוה יותר (המעמד הסוציו אקונומי בודאי היה נמוך יותר)
בזמן ברקת היה גירעון ענק (כמדומני שליאון הגדיל אותו עוד) למרות שהוא השיג תקציבי עתק ל״איזון״ ול״בירה״
הכלל הוא אם תשקיע רק במה שצריך תוכל לקצץ למעלה מ90% מההוצאות
רוב ככל הכסף שהעיריה מוציאה לא מגיע לתושב החרדי הממוצע

וכל המומחים והמכונים מטעם עצמם שמקבלים עשרות מיליונים מהעיריה והמדינה כדי להוציא חוו״ד שתסביר למה חייבים את העבודה שלהם, כדי ״לשלב אותנו״ ״לקדם אותנו״ ״להעסיק אותנו״ (אנחנו הרי משועממים...) ובקיצור שהם יוכלו להמשיך לחיות על חשבונינו... לא שוים את הנייר שהם כותבים עליו

 

[ייד]

נכון זאת בעיה באמת שעיר חרדית חיה על חשבון הקופה הציבורית
גם בגלל שאין שטחי מסחר (ובאמת בזה החרדים לא אשמים) וגם בגלל שרוב זכאים להנחה מטעמי הכנסה

מצורף טור שכתב קובי נחשוני בענין הזה:

לפני שבע שנים נכנסה קבוצת עיתונאים לשיחה לא שגרתית עם אדמו"ר לא שגרתי בירושלים. הוא פתח בפנינו את הדלת כדי להביע תמיכה במפלגת יחד שהתמודדה אז, ימי בחירות 2015, ולהעניק לה לגיטימציה כמפלגה חרדית.

כמה מאיתנו השתעממו מהנושא וביקשו לנצל את ההזדמנות הנדירה כדי לשמוע את דעת הרבי בנושאים אחרים שברומו של עולם. אבל הכותרת המרעישה מבחינתי הייתה כאשר בסוף המפגש נשאל האדמו"ר כבדרך אגב איך תיראה מדינת ישראל, על ביטחונה וכלכלתה, ביום שבו יהיה בה רוב חרדי. המארח הביט ימין ושמאל, וידא ש"אין עיתונאים בחדר" ושאיש לא מקליט אותו, והתוודה: "עם יד על הלב - אין לי מושג. אל תצטטו אותי, אבל בתוך תוכי אני מתפלל שלעולם לא נהיה כאן רוב".

נזכרתי בסיפור הזה בעקבות המיני־סערה שהתחוללה השבוע סביב הסקירה הדמוגרפית שסיפקו כמה מכוני מחקר לקראת יום ירושלים בנוגע לאוכלוסיית העיר (ושלא חידשה הרבה), ובעיקר על המסגור הצורם שניתן לה בחלק מכלי התקשורת. במיוחד בלטה כותרת הגג שבחרו עורכי חדשות 13 לגילוי המרעיש שמשקלם של החרדים בירושלים גדול בהרבה מהמצב בכל הארץ: "נתונים עגומים", והשאלה הרטורית שהופיעה לצידה - "על ראש שמחתנו?". הערוץ ספג ביקורת על האופן שבו בחר לטפל בנושא – חלקה מתחת לחגורה. "לא פלא שנתוני הרייטינג שלכם כל כך עגומים", העיר העיתונאי החרדי ישי כהן. "תתביישו".


ירושלים כדוגמית למדינת ישראל

אבל אנחנו, כידוע, אוהבים להתעסק במהות, אז כעת לחדשות בהרחבה - ועיקרי הנתונים תחילה. לפי המכון החרדי למחקרי מדיניות, שדוח שלו בעניין פורסם בשבוע שעבר ב'ידיעות אחרונות', כמחצית מאוכלוסיית ירושלים היהודית וכשליש מכלל אוכלוסיית העיר הם חרדים, והשינויים הדמוגרפיים מורגשים היטב גם באזורים שנחשבו בעבר לחילוניים מובהקים. השיא: "מהפך" של מרכז העיר, עם כמעט 70% חרדים. בעיבוד נתוני מרשמי האוכלוסין וההשכלה, רשות המיסים ומשרד החינוך, נמצא עוד כי כרבע מהחרדים בישראל חיים בירושלים. ואולם הנתון המאתגר ביותר הוא כנראה זה: שיעור התעסוקה בקרב החרדים בבירה נמוך בכ־14% ביחס לממוצע הארצי במגזר.

מכוני מחקר נוספים פרסמו גם הם לקראת יום ירושלים ובהזדמנויות אחרות דוחות דומים בנושא, ונראה כי הנתונים, כאמור, לא חידשו הרבה. אבל מבחינת איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, חוקר תעסוקת חרדים ופעיל חברתי בנושא, גם אם לא מדובר בסקופ גדול - כדאי להתייחס לנתונים לכל הפחות כקריאת השכמה בואכה שנת 2050. "בעיניי ההסתכלות על ירושלים היא המדד לאיך תיראה מדינת ישראל קדימה, בעוד עשרים־שלושים שנה", הוא אומר. "אני שם רגע בצד את הסיפור הערבי. בוא ניקח כרגע רק את היהודים. המשמעות של רוב חרדי עבור העירייה היא ברורה: יותר ויותר תושבים שהם גירעוניים כלכלית".



קרומבי מסביר כי כל תושב, בכל עיר, אינו רווחי לרשות המקומית, מהסיבה הפשוטה שהיא משקיעה בו, בשירותים העירוניים, יותר כסף ממה שהיא מקבלת ממנו דרך המיסים. לכן ראשי הערים שואפים תמיד לפתח אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה, שהם רווחיים לרשות, ופחות יחידות דיור למגורים. בירושלים, שאוכלוסייתה ענייה יחסית, הרבה בגלל משקלם הגדול של החרדים, הגירעון גדול משמעותית, שכן חלק גדול מתושביה זכאי להנחה או לפטור מארנונה אף שהוא צורך את אותם שירותים.

"כשאתה מסתכל על ירושלים ועל ההכנסות שלה, אתה מבין שאין לה יכולת לקיים את עצמה ברמה הכי בסיסית", מתאר קרומבי. "אני לא מדבר על מרתון או פורמולה 1 - במצבה היום היא לא מסוגלת אפילו לנקות את הזבל. אז מה עושים? 'מענקי איזון'. הממשלה פשוט התחילה להזרים כסף לעירייה, ואתה רואה שהסכום, שעמד לפני עשר־עשרים שנה על 100־150 מיליון שקל, עומד היום על מיליארד! ואני עוד לא מדבר על התקציבים של משרד ירושלים ומורשת, שעוסק ספציפית בבירה, ועל הרשות לפיתוח ירושלים - תקציב שמגיע לסכומים גבוהים מאוד. הנה, רק השבוע עברה בממשלה תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי של ירושלים בהיבטים של תיירות, תעסוקה, תרבות והתחדשות עירונית.


"כשיש לך רוב חרדי העירייה לא יכולה להתקיים, ואז הממשלה מביאה את הכסף", מסכם קרומבי את הבעיה. "עכשיו אנחנו צריכים לשאול מה יקרה כאשר המצב שאנחנו מכירים היום בירושלים יהיה בכל הארץ - שלושים־ארבעים אחוז חרדים. כולנו מבינים שהאמריקנים לא ייתנו לנו מענקי איזון כדי לנקות את הזבל ברעננה, ולכן ברור שצריך לעשות משהו. המשהו הזה, אם נצליח לעשות אותו בירושלים, נצליח לעשות אותו גם בכל הארץ. ירושלים היא המבחן שלנו כמדינה, האם אנחנו מצליחים לייצר פה פתרונות.

"זה הסיפור של מדינת ישראל בעוד עשרים שנה", קרומבי שב ומדגיש, "כל הנתונים מראים את זה. רוצים לדעת מה יהיה שיעור החרדים באוכלוסייה בעוד שני עשורים? בדקו כמה הם היום בין תלמידי כיתה א'. לא חישוב מסובך. לא מדובר באיזו תחזית באוויר, כמו ההתחממות הגלובלית, שעליה אפשר להתווכח, וזה גם לא משהו שיכול להיות מושפע מירידה עתידית בילודה במגזר. אלה ילדים שכבר נולדו, שכבר חיים כאן, הם רק צריכים לגדול".


להתעלם מרעשי הרקע הפוליטיים

אז מה הפתרון? במכון החרדי למחקרי מדיניות מדברים על "תגבור כלים מקצועיים למתן מענה תעסוקתי רחב לאוכלוסייה החרדית בעיר, לצד ההתמודדות עם נושאי הדיור, מבני ציבור, חינוך ושירותי דת, בעיר עם דמוגרפיה חרדית גדלה". שלומית שהינו־קסלר ויהודית מילצקי, שערכו את המחקר כחלק מעבודה עבור משרד ירושלים ומורשת, מדגישות כי נתוני התעסוקה החרדית מוכיחים כי הפוטנציאל הגלום בהון האנושי החרדי לא מומש בצורה מספקת עד היום.

במכון החרדי פועלים – כפי שמעיד עליו שמו – להשפעה על המדיניות הממשלתית בנושאים הקשורים למגזר. בין ההמלצות המעשיות להתמודדות עם האתגר הדמוגרפי־כלכלי בירושלים הם מציינים הגדלה של הזדמנויות התעסוקה בעסקים חרדיים קטנים ובינוניים ובשירות הציבורי, קידום תוכניות הכשרה איכותיות לגברים ולנשים, מתן מענה מערכתי לנשים בעלות הכשרה בצעד הראשון בשוק העבודה, הנגשת מידע איכותי על שוק העבודה החרדי וכן פיתוח ידע בתחומים בעלי פוטנציאל.

החוקר קרומבי טוען כי ההתמקדות של משרדי הממשלה ורשויות המדינה בהעלאת אחוז התעסוקה אינה נכונה והיא מחטיאה את המטרה. "כולם מדברים תמיד על הוצאה של עוד ועוד חרדים לשוק העבודה, וליברמן עכשיו מקצץ להם עוד ועוד בתקציבים כדי שיעזבו את הכוללים, אבל הסיפור הגדול הוא איכות התעסוקה", הסביר. "52% מהגברים החרדים כבר עובדים, אבל השכר הממוצע שלהם הוא חצי מהממוצע בחברה הכללית - בעיקר כי אין להם הכשרה מתאימה. הם פשוט עובדים במשרות פחות איכותיות ובפריון נמוך".


קרומבי מציב, אפוא, מטרה דומה אך שונה: "אנחנו צריכים למקסם את כושר התעסוקה וההשתכרות של אלה שכבר עובדים, כך שהם יתאמצו הכי הרבה כדי ללמוד ולהשקיע ולהצליח, וכך יוכלו בסופו של דבר להתפרנס בכבוד ולתרום את חלקם כחברה יצרנית", אמר. "אם גם אלה שכבר נמצאים בשוק העבודה מרוויחים שכר נמוך מאוד - זה שומט את הקרקע מתחת לכל המודל". מבחינה פוליטית וחברתית, מדובר בהצעה הגיונית ומעשית הרבה יותר מתוכניות אחרות שהוצעו עד היום, ובוודאי מזו של שר האוצר, שכן היא אינה שואפת להוציא לומדי תורה מבית המדרש, וממילא אינה כרוכה בעימות דתי־תרבותי עם החברה החרדית.

אז איך משפרים את "איכות התעסוקה"? קרומבי אומר שהרעיון הוא לייצר כמה שיותר מנגנונים של הכשרה מקצועית המוכוונים לחרדים העובדים דווקא ולא לאברכים, ושמותאמים לצרכים הדתיים והתרבותיים שלהם, כך ש"מי שכן הלך לעבוד - שיעשה את זה בצורה הכי טובה". הוא הדגיש כי "זה לא חייב להיות באקדמיה", שכן "יש מקצועות שלא צריך בשבילם תואר, כולל הייטק", אבל יחד עם זאת העיר כי הוא "כופר במה שבנט אומר שזה ייקח שבעה חודשים". לדבריו, "זה שנה וחצי במקרה הטוב, וצריך להתאמץ, אבל בסוף אפשר להגיע למשרות איכותיות.


"צריך להתעלם מכל רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שמדובר באינטרס של החרדים", מסכם קרומבי. "אלה שלומדים ימשיכו ללמוד, והחברה החרדית, כמכלול קולקטיבי, רק תרוויח".

עומד בן אדם בוגר החברה החרדית שמקבל משכורת עתק בשביל ״לקדם״ חרדים
ומסביר למה צריכים להמשיך לממן אותו
כי גם אם הוא לא מצליח להביא פציינטים חדשים צריך להשקיע בקורסים חוזרים ללקוחות הקיימים
העיקר שמנהל מרכזי התעסוקה ימצא תעסוקה והרבה הרבה כסף

 

[szn]

עיריה חרדית מממנת את עצמה מצוין!!

לא הבנתי, לדבריך למה ק"ס אלעד וביתר צריכות מענקי איזון?

 

[Kochavee]

לא הבנתי, לדבריך למה ק"ס אלעד וביתר צריכות מענקי איזון?

ומה עם אופקים נתיבות שדרות צפת טבריה בית שאן קרית אתא עפולה..
כל אלה ערים חרדיות?
או חילוניות עשירות??

 

[ייד]

לא הבנתי, לדבריך למה ק"ס אלעד וביתר צריכות מענקי איזון?

כי הם בונות מתנ״סים, נותנות חסויות לאירועים, סוללות שבילי אופנים שוממים, מעודדות מיחזור, אנרגיה ירוקה, או כל ערך אופנתי ששופכים עליו מלא כסף, מממנות הכשרה מקצועית, בונות אולמות ספורט, עושות אירועי תתרבות, ועוד מיליון וחצי דברים שרוב התושבים לא משתמש בהם, וגם אלה שכן מעדיפים להשתמש בכסף לדברים חשובים יותר

 

[szn]

ומה עם אופקים נתיבות שדרות צפת טבריה בית שאן קרית אתא עפולה..
כל אלה ערים חרדיות?
או חילוניות עשירות??

לא כתבתי שרק ערים חרדיות מקבלות מענקי איזון
כל עיר שהאוכלוסיה חלשה מבחינת הכנסות וגם אין לה מספיק שטחי מסחר צריכה מענקי איזון.

למעשה חלק מהערים ירדו ברמה סוציו-אקונומי בגלל החרדים (למשל י-ם)

 

[szn]

כי הם בונות מתנ״סים, נותנות חסויות לאירועים, סוללות שבילי אופנים שוממים, מעודדות מיחזור, אנרגיה ירוקה, או כל ערך אופנתי ששופכים עליו מלא כסף, מממנות הכשרה מקצועית, בונות אולמות ספורט, עושות אירועי תתרבות, ועוד מיליון וחצי דברים שרוב התושבים לא משתמש בהם, וגם אלה שכן מעדיפים להשתמש בכסף לדברים חשובים יותר

כל מה שכתבת עירית ק"ס וביתר עושות?

 

[ייד]

כל מה שכתבת עירית ק"ס וביתר עושות?

כן, ועוד הרבה הרבה כסף מיותר שאין לי בשלוף
(יכול להיות שלא הכל מרצון)

 

[szn]

כן, ועוד הרבה הרבה כסף מיותר שאין לי בשלוף
(יכול להיות שלא הכל מרצון)

לפי מה שידוע יש דברים שהם לא מהתקציב השוטף אלא השר לאיכות הסביבה או השר לאנרגיה מחליט לתקצב סוללות, שבילי אופנים שוממים, מעודדות מיחזור, אנרגיה ירוקה, וזה ממש לא על חשבון התושבים אלא בנוסף לתקציב

וזה כידוע המומחיות של ר"ע ק"ס גוטרמן להוציא כל מיני תקציבים ממשרדי ממשלה שלא על חשבון התקציב השוטף,
למשל הוא מציג למשרד לאיכות הסביבה תוכנית לשבילי אופנים, בתוכנית הוא דוחף גם תקציב לשדרוג של הכביש הסמוך (כי הרי זה לא בטיחותי למדוושים) ועל הדרך עוד גינה למנוחת המדוושים, וכך הוא מייצר יש מאין...
אני לא כותב סתם כך זה באמת עובד, לך זה נראה מיותר ואפשר היה לחסוך אבל זה לא באמת חסכון אלא תקציבים חיצונים שכל ראש עיר מנוסה מצליח לקדם....

שלא לדבר על המשרד לעניני י-ם של ח"כ פורוש, שתיקצב מיטות לחסידים לשבועות, ואוכל ושתיה להולכים לכותל בליל שבועות וכו'


כמו זה למשל: https://www.rashuiot.co.il/html5/ar...%F4%E0%F8%F7%20%22%F0%E7%EC%20%E6%EE%F8%E9%22

לחסומים:

 

[ייד]

לפי מה שידוע יש דברים שהם לא מהתקציב השוטף אלא השר לאיכות הסביבה או השר לאנרגיה מחליט לתקצב סוללות, שבילי אופנים שוממים, מעודדות מיחזור, אנרגיה ירוקה, וזה ממש לא על חשבון התושבים אלא בנוסף לתקציב

וזה כידוע המומחיות של ר"ע ק"ס גוטרמן להוציא כל מיני תקציבים ממשרדי ממשלה שלא על חשבון התקציב השוטף,
למשל הוא מציג למשרד לאיכות הסביבה תוכנית לשבילי אופנים, בתוכנית הוא דוחף גם תקציב לשדרוג של הכביש הסמוך (כי הרי זה לא בטיחותי למדוושים) ועל הדרך עוד גינה למנוחת המדוושים, וכך הוא מייצר יש מאין...
אני לא כותב סתם כך זה באמת עובד, לך זה נראה מיותר ואפשר היה לחסוך אבל זה לא באמת חסכון אלא תקציבים חיצונים שכל ראש עיר מנוסה מצליח לקדם....

שלא לדבר על המשרד לעניני י-ם של ח"כ פורוש, שתיקצב מיטות לחסידים לשבועות, ואוכל ושתיה להולכים לכותל בליל שבועות וכו'


כמו זה למשל: https://www.rashuiot.co.il/html5/ar...%F4%E0%F8%F7%20%22%F0%E7%EC%20%E6%EE%F8%E9%22

לחסומים: צפה בקובץ המצורף 1397401

המשרדים שותפים עם העיריה, העיריה משקיעה בזה המון כסף
וגם להשיג את התקציב ולתכנן את התוכניות עולה כסף וכח אדם

ירושלים ובית שמש הסתדרו מצוין עם ראש עיר חרדי ואוכלוסיה חילונית שברובה היתה עניה מאוד
(הארנונה בשכונות החילוניות בבית שמש הרבה יותר נמוכה מהחרדיות ורובם מקבלים גם הנחה)
ירושלים היתה העיר עם האיזון התקציבי הכי גבוה ועם 5 כוכבי יופי
והיום עם מיליארד!! שקל תוספת ועם משרד שלם לענייני ירשלים והעיר בגירעון וחוסר ניקיון

 

[חסדי]

חוסר ניקיון

????

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

שימו לב לשלושה עמודים היום בנתיבות, מעניין אותי מה חושבים על זה הציבור. (גילוי נאות: אני אוהב כל מרצפת רחוב בעיר הקדושה הזו)

 

[אור אורות]

שימו לב לשלושה עמודים היום בנתיבות, מעניין אותי מה חושבים על זה הציבור. (גילוי נאות: אני אוהב כל מרצפת רחוב בעיר הקדושה הזו)

?

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

?

תיקון: שלושה עמודים ביתד היום (יום שלישי עיתון חינם) לגבי נתיבות.

 

[Kochavee]

תיקון: שלושה עמודים ביתד היום (יום שלישי עיתון חינם) לגבי נתיבות.

כבר אמרו הרבה מפרוג ואני גם חושב שזה נכון
אין סיכוי שהליטאים ילכו לנתיבות,מסיבות פשוטות
ואני מכיר אלה ששמחים בזה
כל ציבור עם המקום שלו

 

[בית שמשניק]

שימו לב לשלושה עמודים היום בנתיבות, מעניין אותי מה חושבים על זה הציבור. (גילוי נאות: אני אוהב כל מרצפת רחוב בעיר הקדושה הזו)

לדעתי, יש לזה סיכוי לא מבוטל להצליח: דירות חדשות, מחירים זולים, מרחק סביר מהמרכז, עיר מתפתחת, איזור לא מסוכן, אוכלוסיה מסורתית מכבדת דת, תשתית חרדית קיימת. בעז"ה יכול לצאת מזה בשורה לציבור החרדי (יחד עם השכנה אופקים).

 

[Kochavee]

חוץ מזה שהחרדים לא הכי אהובים שמה כנראה,בונים מגדלים של 12 קומות ובלי מרפסת סוכה
(אא''כ אני טועה)