נכתב ע"י רותי קפלר;2399081:1. לא. גם כשכותבים מצויינים כותבים כתבות שיווקיות, זה עדיין יוצא משעמם יחסית.
2. הכחשה נמרצת. לעולם לא. ממש לא.
א. גם אם זו הייתה כתבה שיווקית שלי לא הייתי מסכימה שכתבת תוכן שלי תופיע אחריה. את הקוראים לא מעניין מי כתב את השיווקי. הם מדלגים עליו בלי אבחנה.
ב. לעולם ומעולם לא כתבתי נגד כותבים פחות מוכשרים או פחות פופולריים, הבעיה שלי היא נטו הכתבות השיווקיות. שום קשר לרמת הכותב או לזהותו (רבות מהכותבות הן ידידות שלי. האשם אינו בהן אלא במערכות ובמשרדי הפרסום).
ג. לא ממש הבנתי את האמירה לגבי 'אם זו הייתה כתבה שיווקית שהם כתבו'. נראה למישהו שהייתי רוצה לכתוב כתבות שיווקיות?
אני לא מסכימה אף פעם לכתוב כתיבה שיווקית. בעיני, וייתכן שאני טועה, רמת וסגנון הכתבות השיווקיות של ימינו הם פגיעה באמנות הספרותית וזלזול במילה הכתובה. החריגים היחידים (והנדירים) לכלל הזה, הן כתבות שיש בהן ערך מוסף בולט למרות האזכור היחצ"ני. (למשל, פגישה עם ראשי בנק - בה הבטיחו לי שיתנו לי גם לשאול אותם שאלות קשות, וגם לכתוב הכל בלי צנזורים).
אם לסכם את ההודעה וכפי המופיע בסעיף ג' שלה, בהחלט יתכן לכתוב כתבות שיווקיות יפות וטובות אם רק מעמידים אותם בסטדרטים מסוימים. ולצערנו לא זה המצב במרבית הכתבות השיווקיות [וגם בחלק גדול מכתבות המערכת (שלכם)].
ואני מוסיף על זה את דעתי
א) גם עם הכתבה לא עומדת בכל הסטנדרטים של לכתוב הכל בלי צנזורים, היא עדיין יכולה להיות יפה מועילה ומחכימה, אם היא עומדת בסטנדרטים אחרים של רמת כתיבה ועניין לציבור.
ב)צינזורים יש פעמים רבות גם בכתבות שאינם שיווקיות.
ג) יתכן באמת שהסיבה לחלק גדול מבעיות הכתבות הנ"ל היא במזמינים שלהם שלא מבינים בספרות ודורשים דרישות הזויות, אך בכל אופן לדעתי סופרים טובים מוציאים גם כתבות שיווקיות ראויות לקריאה.