מיזופוניה - רגישות יתר לרעשים

[ליאורה ז.]

שהיא תחושתית

מה זה אומר?
מה למשל?

 

[ליאורה ז.]

אולי תחשבי אצל מי זה התחיל ראשון

חח..אצל אמא שלי..מאז שנולדתי...
וגם קצת אבא שלי.

 

[גילי:)]

תקשיבו רגע משהו עצוב
לא שתפתי אף אחד במשפחה שלי במיזופוניה. לא יודעת למה, או בעצם כן יודעת.
אבל יש כמה שקלטו שמפריע לי משהו מסוים-רעשים של קריאת תהילים/ברכת המזון/וכו, מלמולים של תפילה בקיצור. אני מרגישה לאחרונה שמישהי אחת עושה את זה עוד יותר בקול, בכוונה. עכשיו זה היה השיא ורצתי לכתוב לכן.
מישהי פה חוותה משהו דומה? יש לכן עצות? ובבקשהה שזה לא יהיה פשוט לספר למרות שזה כנראה הכי מתבקש. לא מסוגלת.

 

[ליאורה ז.]

יש לכן עצות?

אולי את כן צריכה לשבת איתם ולהסביר להם מה יש לך, ושאין לך שום ענין לפגוע כי פשוט זה אי מסוגלות.
לפעמים כשמסבירים זה עוזר

 

[גילי:)]

אולי את כן צריכה לשבת איתם ולהסביר להם מה יש לך, ושאין לך שום ענין לפגוע כי פשוט זה אי מסוגלות.
לפעמים כשמסבירים זה עוזר

אמרתי לא משהו שקשור בהסבר...!

 

[לא קוראים לי]

אני דופקת צעקות לא יודעת מה איתכן עצוב עצוב אבל מב לעשות

 

[ליאורה ז.]

ובבקשהה שזה לא יהיה פשוט לספר

כנראה לא הבנתי את השאלה לכן עניתי לך כנ"ל

אולי את כן צריכה לשבת איתם ולהסביר להם מה יש לך, ושאין לך שום ענין לפגוע כי פשוט זה אי מסוגלות.
לפעמים כשמסבירים זה עוזר

"לא יהיה פשוט לספר"
נשמע לי כזה-
ש- קשה לספר/להסביר.
לא הבנתי נכון,
שהכוונה היא לא להסביר...בלי מילים..
אז מתנצלת..

 

[מ.מ.א.א]

נסיעה באוטובוס הופכת לסיוט כשילד מחליט לדפוק או לצקצק רעש בפה וכדו'

זה קשור ?

 

[ליאורה ז.]

נסיעה באוטובוס הופכת לסיוט כשילד מחליט לדפוק או לצקצק רעש בפה וכדו'

זה קשור ?

בטח!

 

[מאמינה בניסים]

נסיעה באוטובוס הופכת לסיוט כשילד מחליט לדפוק או לצקצק רעש בפה וכדו'

זה קשור ?

אני לא יוצאת מהבית לאוטובוס בלי אטמי אוזניים בתיק על כל צרה שלא תבוא

 

[גילי:)]

אני דופקת צעקות לא יודעת מה איתכן עצוב עצוב אבל מב לעשות

אני המון פעמים מתעצבנת בקול אבל זה קריאות כאלה שיוצאות בלי שליטה כמו "דיי!!" או "אוף!!", שהבנאדם בכלל לא מבין שזה קשור אליו... לפעמים הוא אפילו לא שומע את זה, כמו למשל כשאני בחדר סגור אבל בכל זאת שומעת את הרעשים. לפעמים גם-טוב, זה ממש מוזר (אשמח לשמוע אם יש כאן עוד מישהי כמוני-) אני מחקה כזה בעצבים את הקול שמציק לי. בלי היגיון.

 

[איזה מאמי]

אני מחקה כזה בעצבים את הקול שמציק לי. בלי היגיון.

תקראי את הכתבה המופיעה מוקדם יותר בשרשור,
זה מובא שם שזה מרגיע.
(אני פרשתי את הצורך לחקות את הקולות ברוע עצמי )

גם אני הייתי אומרת "דייי!" לשמע הרעש האיום והנורא שמישהו קבוע עשה,
וזה גרם לו להתעצבן חזרה כפלים...
עד שהסברתי לו שכמו שהוא חייב לעשות את הרעש הזה,
ככה אני חייבת לומר "די" בשביל להרגע...
ב"ה זה היה מושלם
הוא נשאר רגוע כי הבין שה"די" זה לא נגדו...

 

[מטוס נייר]

אז גם אני מצטרפת לאשכול
לא קראתי פה ממש את הכל אז אם יש פה איזה פתרון אשמח לשמוע---
המשפחה לצערי סובלת פה ממני, אם מישהו מעז לאכול לידי-השם ישמור
אבל במשפחה איכשהו אני יכולה להתמודד כי הם מבינים את זה ולא נפגעים אם אני יוצאת מהחדר או משהו כזה
אבל הבעיה מתחילה אצלי בעבודה, אני עובדת במשרד ונגיד בהפסקה עובדות מגיעות לפעמים לשבת לידי, לא פחות ולא יותר עם הסנדוויץ שלהן!!!! אני מרגישה שמשהו קורה לי, ואין סיכוי שאני אומרת להן שזה מפריע לי כי זה יפגע בהן, אפילו אם אני אסביר את זה. וכן אני לא אוהבת לעשות מזה 'סיפור' ליד אנשים...
מה שאני עושה בד"כ אני פשוט מדברת בקול בלי להפסיק, או מדליקה לי במחשב איזה שיר בעוצמה גבוהה, או מזמזמת לי בשביל לא לשמוע את הלעיסות-סיוט אחד גדול!!!!!
אני פשוט הולכת להתפחלץ, כל רעש של לעיסות הכי קטן מחרפן אותי
בסעודת שבת למשל, אני כל הזמן אוכלת בשביל לא לשמוע את לעיסות של כולם, כי בזמן שאני לועסת אני לא שומעת את האחרים...
בקיצור-לא פשוט!
אגב כשאני רוצה להסביר את זה לאנשים אני אומרת להם שיחשבו על איזה משהו שעושה להם צמרמורת חזקה, כמו למשל בגד שנקרע-ככה אני מרגישה כשמישהו לועס לידי!! איכשהו הם מצליחים להבין את זה...

 

[ליאורה ז.]

אז גם אני מצטרפת לאשכול
לא קראתי פה ממש את הכל אז אם יש פה איזה פתרון אשמח לשמוע---
המשפחה לצערי סובלת פה ממני, אם מישהו מעז לאכול לידי-השם ישמור
אבל במשפחה איכשהו אני יכולה להתמודד כי הם מבינים את זה ולא נפגעים אם אני יוצאת מהחדר או משהו כזה
אבל הבעיה מתחילה אצלי בעבודה, אני עובדת במשרד ונגיד בהפסקה עובדות מגיעות לפעמים לשבת לידי, לא פחות ולא יותר עם הסנדוויץ שלהן!!!! אני מרגישה שמשהו קורה לי, ואין סיכוי שאני אומרת להן שזה מפריע לי כי זה יפגע בהן, אפילו אם אני אסביר את זה. וכן אני לא אוהבת לעשות מזה 'סיפור' ליד אנשים...
מה שאני עושה בד"כ אני פשוט מדברת בקול בלי להפסיק, או מדליקה לי במחשב איזה שיר בעוצמה גבוהה, או מזמזמת לי בשביל לא לשמוע את הלעיסות-סיוט אחד גדול!!!!!
אני פשוט הולכת להתפחלץ, כל רעש של לעיסות הכי קטן מחרפן אותי
בסעודת שבת למשל, אני כל הזמן אוכלת בשביל לא לשמוע את לעיסות של כולם, כי בזמן שאני לועסת אני לא שומעת את האחרים...
בקיצור-לא פשוט!
אגב כשאני רוצה להסביר את זה לאנשים אני אומרת להם שיחשבו על איזה משהו שעושה להם צמרמורת חזקה, כמו למשל בגד שנקרע-ככה אני מרגישה כשמישהו לועס לידי!! איכשהו הם מצליחים להבין את זה...

מרוב שאני כ"כ מזדהה אני צוחקת.
זה בול ככה אצלי!

 

[ליאורה ז.]

אני פשוט הולכת להתפחלץ, כל רעש של לעיסות הכי קטן מחרפן אותי

נורא!!!

 

[ליאורה ז.]

עכשיו מישהו מהשכנים משחק במשהו
שמשמיע קולות מעצבנים ,החוזרים על עצמם שוב ושוב.
יוצא לי
מצאתי את עצמי עושה ששששש כזה חזק,בתקווה שיבינו.
הם לא מבינים...

 

[בייבימאם - Babymom]

@ליאורה ז. @גילי:) @מטוס נייר ועוד כמה שבמצב חמור...
לא חייבות לענות, אבל אם במקרה אתן רווקות, בטח ישמח אתכן לשמוע שאני הייתי עם מיזופוניה איומה בתור בחורה, ברמה קשה ביותר, ואחרי הנישואין זה נרגע מאד ב"ה.
ממש לא עבר, אבל הרבה יותר בשליטה, ועם הרבה פחות טריגרים.
בגלל שכל המיזופוניה יושבת הרבה על בסיס פסיכולוגי, יש לי כלמיני תיאוריות מה הסיבות והגורמים, אבל זה באמת רק תאוריות חביבות..

 

[מטוס נייר]

@ליאורה ז. @גילי:) @מטוס נייר ועוד כמה שבמצב חמור...
לא חייבות לענות, אבל אם במקרה אתן רווקות, בטח ישמח אתכן לשמוע שאני הייתי עם מיזופוניה איומה בתור בחורה, ברמה קשה ביותר, ואחרי הנישואין זה נרגע מאד ב"ה.
ממש לא עבר, אבל הרבה יותר בשליטה, ועם הרבה פחות טריגרים.
בגלל שכל המיזופוניה יושבת הרבה על בסיס פסיכולוגי, יש לי כלמיני תיאוריות מה הסיבות והגורמים, אבל זה באמת רק תאוריות חביבות..

אני גם מאמינה שיש קטע פסיכולוגי בעניין
כי למשל כשמישהו אוכל לידי בכוונה, סתומרת שהוא יודע שזה מציק לי- מפריע לי הרבה יותר מאשר מישהו שלא מודע לזה שזה מפריע לי
במחשבה שנייה, תוך כדי כתיבה אני חושבת שזה לא בדיוק כך, אני יותר מתעצבנת על מישהו שמודע להפרעה שלי כי העצבים הם גם על הרעש של הלעיסות וגם על חוסר ההתחשבות---

 

[ליאורה ז.]

@ליאורה ז. @גילי:) @מטוס נייר ועוד כמה שבמצב חמור...
לא חייבות לענות, אבל אם במקרה אתן רווקות, בטח ישמח אתכן לשמוע שאני הייתי עם מיזופוניה איומה בתור בחורה, ברמה קשה ביותר, ואחרי הנישואין זה נרגע מאד ב"ה.
ממש לא עבר, אבל הרבה יותר בשליטה, ועם הרבה פחות טריגרים.
בגלל שכל המיזופוניה יושבת הרבה על בסיס פסיכולוגי, יש לי כלמיני תיאוריות מה הסיבות והגורמים, אבל זה באמת רק תאוריות חביבות..

לא רווקה.

 

[ליאורה ז.]

בטח ישמח אתכן לשמוע שאני הייתי עם מיזופוניה איומה בתור בחורה, ברמה קשה ביותר, ואחרי הנישואין זה נרגע מאד ב"ה.
ממש לא עבר, אבל הרבה יותר בשליטה, ועם הרבה פחות טריגרים.

לא נרגע כלום!
אותו הדבר לצערי