ראי דברי לעיל בנוגע להבדל בין ניצול לבין הצעת תנאים מסויימים תמורת ויתור על גובה שכר.
אני מחלקת בין מיזמי ניצול למיניהם לבין מטריקס שהוא בעיני שיווק של תנאים מסויימים תמורת שכר נמוך יותר.
אני מוכנה לקבל את זה שיש נשים שמרחק מהבית/חממה חרדית/תנאים מותאמים - גורמים להן לבחור מתוך רצון בשכר נמוך יותר. גם אם אני לא חושבת שזה שווה - כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות.
מטריקס נותן שכר נמוך יותר אכן.
מצד שני הם מעניקים תנאים מעבר למינימום המינימום הבסיסי - במיוחד אחרי שיש ניסיון.
ולהבנתי (מעולם לא עבדתי במקום) יש שם אווירה נעימה ופחות תשובות בוטות כמו "לכי, נביא מישהו אחר במקומך"
יש מעסיקים נצלנים.
את מטריקס (בניגוד לכל מיני חממות אחרות) ממה שאני שומעת מ"בוגרות" המקום אני מכניסה לאלו שמשווקים מוצר שונה. בתנאים שונים - למי שמעונין דווקא בו.
עניין של צורת הסתכלות.
עניין של מרחק מהבית/ חממה חרדית/ תנאים מסוימים, אצל נשים רבות זה לא עניין של בחירה אלא עניין של הכרח.
הרבה נשים חרדיות לא מסוגלות לעבוד מהבית כי הן תלויות בתחבורה ציבורית וצריכות לחזור עד רבע לארבע כדי לאסוף את הילד מהמעון.
הרבה נשים חרדיות (בעיקרון כולן) לא יכולות לעבוד בסביבה מעורבת עם אינטרנט פתוח.
הרבה נשים חרדיות (בעיקרון כולן) לא עובדות בערבי חג, חול המועד, פורים ותשעה באב והן צריכות עבודה שמאפשרת חופשים בכל הזמנים האלה.
הרבה נשים חרדיות לא מסוגלות לעבוד 9 שעות + נסיעות.
לכן, יש חברות כוח אדם שיודעות לנצל את המציאות הזאת שלהרבה נשים אין אפשרות אחרת חוץ מלעבוד אצלן והחברות האלה מנצלות את זה עד הסוף.
לכן לדעתי מדובר בניצול ולא בנשים שבוחרות מוצר שונה בתנאים שונים.
הנשים האלה לא בוחרות מוצר שונה אלא חייבות מוצר שונה אבל ההבדל בשכר גדול מידיי מכדי להצדיק את המשכורות הנמוכות.
יש הרבה נשים ממורמרות בשוק שמרגישות שבגלל שהן עובדות 8 שעות ולא 9 עם אינטרנט מסונן ולא יושבות ליד גברים לא מגיע להן לקבל חצי משכורת או אפילו כמה אלפים טובים פחות מהשוק החופשי. אבל אין להן ברירה.
לכן הקורונה פתחה הזדמנות חדשה לנשים החרדיות מבחינת סביבה ומרחק ואפילו מבחינת השעות.
אישה חרדית שעבדה עד היום 8 שעות עם חצי שעה נסיעה לכיוון, יכולה לעבוד מהבית 9 שעות עם אינטרנט מסונן ולהרוויח כמו כולם.