התייעצות מחפשת את האושר...

[קולמוס בודד]

הספר המצוין "האדם מחפש משמעות" של דוקטור ויקטור פרנקל פורס בפני הקורא
תורה פסיכולוגית שהוכחה בתנאי השטח הקיצוניים ביותר שניתן להעלות על הדעת
במעבדות המתקדמות ביותר לבחינת סף הסבל האנושי אנו קוראים להם מחנות העבודה או מחנות ההשמדה
דווקא שם. טוען פרנקל. הוכח באופן המחריד ביותר שבכל מצב ניתן לבחור בחיים
לדבריו. האפשרות לבחור בחיים מתאפשרת מהצורך של האדם לחיות כדי להביא את מה שרק הוא יכול לתת לעולם
אמור מעתה משמעות לחיים מחוויותיו במחנות הוא למד שהמנוע שהחזיק איכשהו את שרידי החומר היה המחשבה על הספר שהוא עומד להוציא בו יציע בפני האנושות כולה את משנתו הפסיכולוגית
אמנם כמו כל תאוריה רחבת היקף הרוצה להתנהל על פיה יצטרך לתרגם אותה עבורו כך שתתאים ותשתלב עם השקפת עולמו וסביבתו
אני בין היתר תרגמתי לעצמי את דבריו כך
פרנקל מדבר על הצורך שתהיה לאדם משמעות לחייו בשני אופנים. או לייצר לחייו משמעות על ידי מחשבה איך ואיפה אוכל להביא תרומה או משהו חדש וכך תיווצר לחיי משמעות
ואפשר גם לטפח משמעות קיימת כגון אני משמעותי לילדי כהורה. לתלמידי כמורה וכן על זו הדרך
ואני הקטן מוסיף או מתרגם. כיהודי מאמין למה לי להשעין את הסיבות לחיי על גדר משמעות משמעות חיצונית. שיתכן שיאבד ערכה ואם יפסק הביקוש לתרומתה אזי נגוז צרכה ועל הדרך חדוות חיי תדעך
הלא רצוי יותר להשקות ולטפח את האמת שבידיעה שיש כוונה ורצון מצד בורא עולם בעצם הקיום שלי ושל כל אחד מאתנו כמה מנחמת המחשבה על כך שיש משמעות של אמת רק בדרך שלנו שזוהי בעצם המטרה
שאפילו לכאב שלנו שאנו כל כך בודדים בו ורק אנחנו והוא מכירים בו ויודעים עליו אפילו זה בעל משמעות גדולה יותר מכל מטרות גשמיות באשר יהיו
בקיצור פרנקל מלמד בעקיפין שאם נתבונן ונחשוב עוד ועוד שעצם קיומנו הוא בעל משמעות אדירה וההוכחה לכך היא שבורא העולם חפץ בקיומנו ובדרך שאנו עוברים בעולמו. די בכך שיצר החיים ישוב לתסוס בקרבנו ומכאן כל הדרכים סלולות לקראתנו