פוליטי מחאת השמאל חוזרת לבני ברק

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
ובכן, אחרי ההפיכה הדיקטטורית, פיטורי גלנט, השוויון בנטל ושוד הארנונה - מצאה מחאת קפלן מטרה חדשה-ישנה (לא מפתיע, שכן גם מחאת קפלן היא מחאה חדשה-ישנה): החרדים. הזווית: כלכלית. כדי למנוע קריסה כלכלית, צריך לצמצם את תקצוב אורח החיים החרדי - לא שיש לנו משהו נגד לימוד תורה, חלילה. אנחנו לא אנטישמיים, חלילה - אבל אורח החיים החרדי הוא מותרות - ברור שמבורכות, יהדות זה דליקטס - שישראל לא יכולה להרשות לעצמה.

אין כמו דיון ענייני, נקי ממשקעים רגשיים לא-רלוונטיים. ומה נקי יותר משיקולים כלכליים? אלא שאם הולכים על הצלת כלכלת ישראל יש מטרות גדולות יותר, בזבזניות יותר ובוזזניות הרבה יותר מהחרדים. אלא שאיכשהו הן הצליחו שלא לעורר מחאות נגדן.

על ערבים אין מה לדבר: אמנם הם לא משרתים בצבא, משתתפים בשוק העבודה פחות מהחרדים, וחלקם באוכלוסיה גדול יותר, אבל לבוא אליהם בדרישות זו גזענות.

אבל מה שלום ההסתדרות? ארגון שתקציבו לשנת 2022 עמד על 917 מלש"ח, הוא לוקח - בהסכמה או בכפייה - כ-1% משכר החברים. השבתת המשק ליום אחד כמחאה על הרפורמה המשפטית עלתה על פי הערכות כ-2.5 מיליארד ש"ח. ביום אחד. יותר מתקציב החינוך החרדי לשנתיים אם אינני טועה.

וזה עוד כלום לעומת הפנסיות התקציביות: בשנה שעברה חצתה המחויבות העתידית של ישראל לפנסיות תקציביות את רף טריליון ש"ח. אלף מיליארד. לא כולל את פנסיית הגישור ליוצאי מערכת הביטחון. בואו נוריד 58% שהולכים לאנשי מערכות הביטחון כי מגיע להם. נישאר עם 280 מיליארד ש"ח ל-64,000 עובדי הוראה, ועוד 140 מיליארד לעובדי מדינה אחרים, ובראשם שופטים ודיינים, שהם שיאני הפנסיות התקציביות במגזר הציבורי.

חושבים שלימוד תורה הוא מותרות? יכול להיות, אבל הוא כאין וכאפס לעומת האקדמיה, שמסובסדת הרבה יותר מהמוסדות החרדים, ועם כל הכבוד להשכלה גבוהה - ויש כבוד רב - חלק גדול מהתארים משמשים לא לתועלת המדינה, אלא להעלאת דירוג שכר במגזר הציבורי, גמול השתלמות, או סתם הנאה פרטית במימון הציבור הכללי.

ביזת כספי המיסים חורה לכם? גם לי. לא בטוח שהחרדים בראש הרשימה.



"ביום שלישי השבוע התייצבה פרופ' אליס ברזיס מול ביתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף בירושלים יחד עם מוחים מתנועת המחאה "אחים לנשק". מול הבית פיזרו המוחים ערימת "שטרות" של 200 שקלים. ככל הנראה התכוונו לרמוז, בקטנה, שהחרדים רודפי בצע.



המגזר החרדי, כמו כל מגזר, מתעקש על חלקו בקופה הציבורית. כמו מגזרים אחרים, ראוי לדון על מקומו בחברה, על תרומתו לכלכלה ולצבא ועל לימודי ליבה. בתמורה ראוי לדון גם על המחסור החמור בהשכלה יהודית בחינוך הממלכתי, אלא שכל ניסיון כזה נתקל בזעקות "הדתה".



אבל מערימת השטרות בהפגנה עולה ניחוח שלא עולה מדיונים אחרים על מגזרים וכסף. כיוון שבכל זאת הדימוי של יהודים מזוקנים עם כובע וכסף קנה לו מעמד בהיסטוריה של עם ישראל - ולא בקטע טוב דווקא - אולי כדאי באמת לברר: האם החרדים אוהבים כסף? נראה שפחות מחילונים. הם חיים בצניעות רבה יותר, ממשאבים דלים יותר. הערים החרדיות נמצאות בשליש התחתון של הדירוג הכלכלי־חברתי. כך שאפשר בהחלט לשאול מדוע על המדינה לסייע במימון אורח חיים, שהוא יצרני פחות מהממוצע במשק. זו שאלה רצינית שנדרש לה פתרון רציני. מה שלא רציני הוא להאשים את החרדים בשוד הקופה הציבורית ולצייר אותם כמי שממלאים את כליהם בשטרות - כשם שעשה עמוס בידרמן בקריקטורה ב"הארץ" - דימוי כזה הוא בהחלט פריבילגיה ששמורה לחרדים ורק להם. ולא צריך את התקציב החדש. כבר בדצמבר 2022 ידע יאיר לפיד שכל תקצוב של חרדים, "זו ביזה. ביזה של הקופה הציבורית, ביזה של הערכים הדמוקרטיים".

פרופ' ברזיס מהפגנת השטרות היא חוקרת אליטות. בראיון שנתנה ל"גלובס" בשנת 2017, היו לה דברים קשים לומר עליהן: הן מתבססות על קשרים חברתיים וקשרי משפחה ומונעות מוביליות חברתית. על פי נתוניה, "כ־70 אחוז מהסטודנטים שנכנסים לאוניברסיטאות העילית בעולם מגיעים מהמעמד הגבוה... ילדי האליטות נכנסים לבתי הספר של האליטות, והם יהיו האליטה הבאה, בדגש על הכלכלית". כאשר נשאלה אם האליטות אמורות לייצג את הציבור, ענתה: "לא. אליטות אמורות לקבל את ההחלטות הנכונות ולהתוות את הדרך, ולכן הן מאוד חשובות".



יש מי שמאיים על האליטות ועל כוחן: "זה נכון שהימין מנסה להיכנס לאליטה והם לאט־לאט נכנסים, מה גם שבאליטה הפוליטית יש יותר פתיחות לעומת הכלכלית. אם האליטות האלה ייכנסו, זה עניין של כמות האנשים שתומכים בהן; כלומר הסיבה היא דמוגרפית".



ומי חזק בדמוגרפיה, אם לא החרדים? "ההון האנושי של ילדי החרדים הוא מאוד נמוך", היא מבהירה, ומנבאת: "התשתיות, כמו תחבורה ובריאות, יקרסו כבר כשנגיע ל־12 מיליון... אני חושבת על כך שאני צריכה להשפיע על מישהו באו"ם בנושא הדמוגרפיה במקומות שונים בעולם. כרגע ההרגשה היא שאין שום סיכוי לדבר על הגבלת ילודה". באמת יש יותר מדי יהודים בעולם, חבל שיהיו עוד.



כל המחשבות הפרופסורליות הנקיות הללו, על אליטות נקיות ויפות, נפוטיסטיות ותאבות כוח, מוצאות את ביטוין הגולמי בהפגנות נגד החרדים מול ביתו של גולדקנופף, מול הרב אדלשטיין בבני ברק, לקראת עוד הפגנה בבני ברק עם מודעה של "קומי ישראל", שבה יו"ר ועדת הכספים משה גפני לבוש בגדי מלכות תחת הכותרות: "המצור על בני ברק - צעדת זעם נגד עושק כספי הציבור".

הדאגה לכספי הציבור נוגעת ללב, אבל כדאי להפנות את צעדת הזעם למקום הנכון: על פי דו"ח מבקר המדינה מהשנה שעברה, ארבע אוניברסיטאות נמצאות בגירעון תקציבי של 11 מיליארד ש', מתוכו 8.9 מיליארד בהתחייבויות לפנסיות. תקציביות. על חשבון קופת הציבור. אחת מהארבע היא אוניברסיטת בר־אילן, שבה מלמדת פרופ' ברזיס. חבל שהטריחה את עצמה עד לירושלים. היתה יכולה להפגין אצלה במשרד."



מתוך הטור שלי ב"ישראל היום"



עירית לינור
 

פרוגפרוגנדה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
D I G I T A L

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  105  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה