שיתוף - לביקורת מורה אלים

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
הסיפור אמנם ארע די מזמן, אך הסערה שנולדה בעקבותיו עוד לא שכחה.

ר' שמשון היה מורה ותיק ומנוסה, התלמידים חיבבו את שיעוריו ונהנו מאמרותיו המחכימות.

ההורים היו נהנים לשמוע מילדיהם הרכים את סברותיו המדויקות ואת סיפוריו המחכימים.

כולם דיברו על יכולת ההבנה הדקה שלו, על ההבנה שלו בנפש הילד, על היכולת הנדירה שלו להעביר כל סברא סבוכה בצורה מדויקת ונהירה.

חיסרון אחד גדול היה לו. מי שלא היה הולך בתלם היה חוטף. והרבה.

החבטות שהוא היה חובט היו נשמעות למרחוק, הצעקות הרעידו את לב השמים, והסימנים על הגב והידיים היו נותרים לזמן ארוך...

ועדיין היו ההורים שולחים אליו. תוצאות החינוך המסור שלו והפירות הנפלאים שהוא הוציא, גרמו להורים להתעלם מהחיסרון ולהתמקד במעלותיו הרבות.

עד לאותו יום מר ונמהר.

הרמקולים ברחובות פילחו כל לב... 'הלווייתו של הנער...'

מכה אחת או שתיים יותר מידי, ואחד התלמידים שבק חיים לכל חי רחמנא ליצלן.

כותרות העיתונות נצבעו באדום.

רצח בדם קר! די לחינוך האלים! מאסר עולם!

ההלוויה היתה רווית כאב. איך אפשר לשאת כאב של הורים, ששלחו את ילדם לעוד יום של לימוד, ומקבלים אותו עטוף בתכריכים, רק כי התחצף למורה.

ר' שמשון, כמובן מאיליו, הודח ממשרתו, נשללה ממנו תעודתו, ונאסר עליו לעסוק בחינוך לנצח.

וועד ההורים יצא למסע חיפוש אחר מורה חדש לילדיהם הרכים.

הגיעו הצעות רבות, ראיינו מספר לא מבוטל של מועמדים. אך הוועד לא היה מרוצה.

כולם טובים אמנם, אך הם חיפשו דייקן כמו ר' שמשון. וכזה הם לא מצאו.

בלית ברירה, רצו הם לסגור עם המוביל שבמועמדים, אך קריאה דחופה ממרן ראש הישיבה מנעה מהם לחתום.

בחדר הסגור אצל מרן ראש הישיבה רעדו הקירות.

האמנם?! הרוצח יחזור למקום הפשע?!

האם נחזיר את ילדינו ללמוד אצל אותו המורה האלים והרוצח?

ראש הישיבה לא נתן מקום לאפשרות נוספת. אם אין מורה דייקן בדרגתו, הרי שלמרות המכשלה שיצאה תחת ידו, עליו ורק עליו מוטל ללמד את ילדינו הטהורים.

'תדעו לכם, בני האהובים. רב שמכה את תלמידו והתלמיד מת תחת ידו אינו גולה, כי הוא עסק במצוה. אך רב שחלילה חסר מעט ביראת השמים שלו, או שאינו מדייק מספיק במה שיוצא לו מהפה, הרי שהוא הורס את חינוך ילדינו. וכבר אמרו חכמים 'גדול המחטיאו יותר מן ההורגו'...

וועד ההורים ישב המום בחדר ראש הישיבה. הם לא היו מסוגלים לקום מהמקום.

ולמרות כותרות העיתונים הזועקות, ולמרות זעקות 'אישי חינוך רבי מעלה', ולמרות פחד האמהות, חזר ר' שמשון ללמד את ילדי ישראל, ואף לחבוט בהם כהוגן, כשהיה צריך. אם כי בודאי נזהר יותר, למען לא תצא חלילה שוב מכשלה מתחת ידו...



מוגש כחומר למחשבה...

תלמוד בבלי. גיטין לו. בכורות מו.

"ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא על דעת רבים דהוה פשע בינוקי, ואהדריה רבינא, דלא אישתכח דדייק כוותיה".

וברש"י בכורות מו. - פשע בינוקי. מלקה אותן ומתים.
 

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
אפשר תרגום מארמית?
לא נשמע לי נכון.
משהו כאן לא הובן נכון.

חברותא - בכורות
כי ההיא מקרי דרדקי, מלמד תנוקות, אדריה רב אחא על דעת רבים שלא ילמד עוד תינוקות משום דקא פשע בינוקי, שהיה מכה אותם והיו מתים. ואהדריה רבינא, החזירו למשמרתו, משום דלא אשתכח מלמד אחר דהוה דייק כותיה, שמע מינה דלצורך מצוה שרי.

תרגום חופשי: אותו מלמד התינוקות שהיה פושע בתינוקות (וברש"י = מכה בהם והיו מתים), והדירו רב אחא על דעת רבים שלא יוכל ללמד יותר. והחזירו רבינא ללמד, והתיר לו את הנדר, כי לא מצאו מלמד אחר מדייק כמותו.
 

משולש ברמודה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הנדסת תוכנה
אפשר תרגום מארמית?
לא נשמע לי נכון.
1670170324710.png

אין לי מושג אם נכון או לא.
זה תרגום של מילון ארמי - עברי בחיפוש בגוגל.
 

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
בעז"ה


מה בעצם אתה בא להגיד?
שהגמרא פושעת?
שהסיפור הזה מהגמרא מחריד?
לא הבנתי.
חלילה.
חס וחלילה.
בדיוק להיפך.
בכוונה לא כתבתי מסקנות, לא הכנסתי פרשנויות, לא הבעתי דעה בכלל.
רק לקבל מבט פשוט של גמרא על חינוך.
וזהו.

מכאן כל אחד יחשוב מה שהוא רוצה.

על מחשבה כמו שלך לא חשבתי.
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
רק לקבל מבט פשוט של גמרא על חינוך.
זה לא כל כך פשוט. אם זה היה פשוט לא היית מביא את הסיפור הזה.
יותר מזה, אם זה היה כזה פשוט גם הגמרא לא הייתה מביאה את הסיפור הזה.

כלומר, זה שהסיפור הובא, לא הופך אותו למייצג "מבט הגמרא על החינוך", או בכלל. זהו סיפור שהתרחש, וצריך ללמוד ולהבין אותו, כמו כל קטע בגמרא.

יש עוד סיפורים מורכבים בגמרא,כמו קם רבה ושחטיה לרב זירא, וכדומה. בעייתי להביא מהאגדתות של הגמרא דברים מורכבים ולהפוך אותם ל"אמירה" או "מבט" פשוט.
 

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
זה לא כל כך פשוט. אם זה היה פשוט לא היית מביא את הסיפור הזה.
יותר מזה, אם זה היה כזה פשוט גם הגמרא לא הייתה מביאה את הסיפור הזה.

כלומר, זה שהסיפור הובא, לא הופך אותו למייצג "מבט הגמרא על החינוך", או בכלל. זהו סיפור שהתרחש, וצריך ללמוד ולהבין אותו, כמו כל קטע בגמרא.

יש עוד סיפורים מורכבים בגמרא,כמו קם רבה ושחטיה לרב זירא, וכדומה. בעייתי להביא מהאגדתות של הגמרא דברים מורכבים ולהפוך אותם ל"אמירה" או "מבט" פשוט.
קצת קשה לי להתווכח בלימוד עם...

לא. הגמרא לא מביאה את זה כסיפור מיוחד. ממש לא. זה גם לא אגדתות הש"ס. זה סיפור שמובא לגבי הלכות נדרים, כדי ללמד שנדר שהודר על דעת רבים מתירים לצורך מצוה.

ומסיפור זה לומדים המון הלכות!

ובדרך אגב גם מקבלים מבט אמיתי ישן ונוקב על חינוך.

לא מתאים לדור של היום? נכון. אך לדעת מהי נקודת המקור.

ואם לא מתאים למשנה החינוכית של אי מי, הוא צריך ללמוד את משנתו מחדש, לא חז"ל.
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
קצת קשה לי להתווכח בלימוד עם...
זה כבר תירוץ מצוין לכל קושיה:)

ובדרך אגב גם מקבלים מבט אמיתי ישן ונוקב על חינוך.
ואם לא מתאים למשנה החינוכית של אי מי, הוא צריך ללמוד את משנתו מחדש, לא חז"ל.
ושוב, זוהי בדיוק הנקודה.
סיפור בגמרא לא מביא את "משנת חז"ל", אלא מאורע שהתרחש. אכן יש פה דעה של רבינא (החולק על רב אחא), שיש להעדיף דקדוק הלימוד על פני הבעייתיות של מורה אלים מדיי- ושוב, במקרה הספציפי הזה שהתרחש.
אין כאן "משנת חז"ל" ולא "מבט אמיתי ישן ונוקב על חינוך", כשם שבאירועים אחרים מדובר על מלמדים מהתנאים שמעולם לא הרימו את ידיהם וזכו לעולם הבא, או מקרים הפוכים שבהם אלימות או נוקשות מול תלמיד הפכה לטרגדיה, ואם אתה כבר מחפש "מבט חינוכי" או "משנת חז"ל"- יש הרבה עצות מפורשות שאין צורך לדלות אותם מסיפורים, כגון "תינוק ואישה... תהא שמאל דוחה וימין מקרבת", דהיינו שהדחייה תהיה פחות משמעותית מהקירוב.

הקיצור, ניתן ללמוד ממאורע בגמרא, על פי הכוונת חז"ל מה ניתן ללמוד ממנו. לא ניתן לייחס למאורע שסופר בגמרא שהוא הוא ה"מבט החינוכי" והשקפתם של חז"ל.
 

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
@סיפור8
אינני מנסה להתחמק.
זה באמת 'לא הולך' וגם 'לא מתאים' לאיש ואשה לנסות להתנצח בלימוד, ובוודאי לא על גבי האשכול.
לי המסר היה נוקב, זכותך ללמוד אחרת את ה'סוגיא'.
רק תיקון אחד עובדתי. רבינא לא חלק על רב אחא.
רב אחא החיל את הנדר, ורבינא התיר את הנדר.
לא מובא בגמרא אם רב אחא הסכים להיתר, אך גם לא מובא שהוא חלק על ההיתר.
ובכל מקרה נלמדים הלכות רבות מדברי רבינא.

אני מבין שזה חריג.
אני מבין שזה 'בוקס בפנים' לכל המשנה החינוכית העדכנית.
אני מבין שגדולי הפרופסורים יבואו ויחלקו אין ספור חילוקים.
אני למדתי מזה משהו. זכותכם המלאה לחלוק.

ורק להדגיש, אינני @שלחן ערוך .... אני בסך הכל @שלחן עורך ...
 

הדוויג

עורך תוכן ראשי
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עריכה תורנית
ההגשה העכשווית של הסיפור מהגמרא מאוד יפה.
עם זאת, חשוב לציין כי סיפור זה לא נפסק להלכה, וכך כתוב בשולחן ערוך (הגר"ז, הל' ת"ת פ"א יג) "ומלמד תינוקות החובט יותר מדאי מעבירין אותו והוא עובר בלא תעשה כי מאחר שמכה שלא ברשות הרי זה כמכה אחד משאר ישראל"

ובהגשה עכשווית:
המנהל קרא לחדרו לר' שמשון והטיח בפניו את מכתב הפיטורין.
"אבל... למה?" שאל ר' שמשון. "בסך הכול רציתי לחנך את ילדי ישראל".
"צר לי" ענה המנהל ביבושת. "אנחנו לא מחנכים לאלימות ולא מחזיקים מלמדים אלימים".
 

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
חיפשתי אתמול בדברי המפרשים, איך הם מתייחסים לסוגיא זו בגמרא.
ובאמת מצאתי כמה מאחרוני זמנינו המפרשים שלא מתו ממש, אלא להיפך, יצאו לתרבות רעה בגלל מעשיו.
ובציץ אליעזר ביאר שבודאי המלמד עשה תשובה והתחייב בפני רבינא שלא להמשיך במעשיו.

אך אחרי כל הפירושים, וגם אחרי הסתייגותו ההלכתית של @הדוויג , גם בגמרא מבואר שמעבירים ממשרתו מי שחובט יותר מדאי, רק הבאתי את החשיבות שנותנת הגמרא למלמד דייקן, שעדיף ממלמד שאינו דייקן, אף שאינו אלים.

מה שיצא לי מזה, שכשמחפשים מוסד לימוד או מלמד, דבר ראשון נתמקד בחינוך מדוייק, בלימוד מדוייק, ביראת שמים טהורה וזכה.
ולאחר מכן גם נבדוק את הנעימות, את מענה הסביבתי...
סדר שלפעמים נשכח ומתבלבל בהשפעות זרות.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אני מבין שזה חריג.
אני מבין שזה 'בוקס בפנים' לכל המשנה החינוכית העדכנית.
אני מבין שגדולי הפרופסורים יבואו ויחלקו אין ספור חילוקים.
אני למדתי מזה משהו. זכותכם המלאה לחלוק.
ספרי המחנכים בני ימינו מלאים בסיפורים עצובים על אבות שחינכו את ילדיהם 'כפשוטה של גמרא' שצריך להרביץ לילדים וכו' - ובניהם יצאו לתרבות רעה. כי בשביל חינוך לא מספיק להסתכל בגמרא, אלא צריך להסתכל על המציאות. וכבר אמר שלמה המלך בחכמתו 'חנוך לנער על פי דרכו'.
מה שיצא לי מזה, שכשמחפשים מוסד לימוד או מלמד, דבר ראשון נתמקד בחינוך מדוייק, בלימוד מדוייק, ביראת שמים טהורה וזכה.
על זה נאמר - דיו לבא מן הדין להיות כנידון. בגמרא מדובר אך ורק על דיוק בלימוד.
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בגמרא מדובר אך ורק על דיוק בלימוד.
אכן. מדובר על תקופה שבה הילדים היו בעיקר לומדים בעל פה - מקרא, ולאחר מכן משנה. לכן הדיוק של המלמד היה נתון קריטי.
באמת לא הבנתי מהיכן יצא כאן 'חינוך מדויק' או 'יראת שמיים טהורה וזכה'. לא על זה דובר בגמרא.
מהאשכול הזה גופא למדנו כמה הדיוק במילים הוא חשוב... שח"ו לא נגיע למסקנות מוטעות מפשט בגמרא.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  16  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה