הנושאים החמים
הנושאים החמים
הסיפור אמנם ארע די מזמן, אך הסערה שנולדה בעקבותיו עוד לא שכחה.
ר' שמשון היה מורה ותיק ומנוסה, התלמידים חיבבו את שיעוריו ונהנו מאמרותיו המחכימות.
ההורים היו נהנים לשמוע מילדיהם הרכים את סברותיו המדויקות ואת סיפוריו המחכימים.
כולם דיברו על יכולת ההבנה הדקה שלו, על ההבנה שלו בנפש הילד, על היכולת הנדירה שלו להעביר כל סברא סבוכה בצורה מדויקת ונהירה.
חיסרון אחד גדול היה לו. מי שלא היה הולך בתלם היה חוטף. והרבה.
החבטות שהוא היה חובט היו נשמעות למרחוק, הצעקות הרעידו את לב השמים, והסימנים על הגב והידיים היו נותרים לזמן ארוך...
ועדיין היו ההורים שולחים אליו. תוצאות החינוך המסור שלו והפירות הנפלאים שהוא הוציא, גרמו להורים להתעלם מהחיסרון ולהתמקד במעלותיו הרבות.
עד לאותו יום מר ונמהר.
הרמקולים ברחובות פילחו כל לב... 'הלווייתו של הנער...'
מכה אחת או שתיים יותר מידי, ואחד התלמידים שבק חיים לכל חי רחמנא ליצלן.
כותרות העיתונות נצבעו באדום.
רצח בדם קר! די לחינוך האלים! מאסר עולם!
ההלוויה היתה רווית כאב. איך אפשר לשאת כאב של הורים, ששלחו את ילדם לעוד יום של לימוד, ומקבלים אותו עטוף בתכריכים, רק כי התחצף למורה.
ר' שמשון, כמובן מאיליו, הודח ממשרתו, נשללה ממנו תעודתו, ונאסר עליו לעסוק בחינוך לנצח.
וועד ההורים יצא למסע חיפוש אחר מורה חדש לילדיהם הרכים.
הגיעו הצעות רבות, ראיינו מספר לא מבוטל של מועמדים. אך הוועד לא היה מרוצה.
כולם טובים אמנם, אך הם חיפשו דייקן כמו ר' שמשון. וכזה הם לא מצאו.
בלית ברירה, רצו הם לסגור עם המוביל שבמועמדים, אך קריאה דחופה ממרן ראש הישיבה מנעה מהם לחתום.
בחדר הסגור אצל מרן ראש הישיבה רעדו הקירות.
האמנם?! הרוצח יחזור למקום הפשע?!
האם נחזיר את ילדינו ללמוד אצל אותו המורה האלים והרוצח?
ראש הישיבה לא נתן מקום לאפשרות נוספת. אם אין מורה דייקן בדרגתו, הרי שלמרות המכשלה שיצאה תחת ידו, עליו ורק עליו מוטל ללמד את ילדינו הטהורים.
'תדעו לכם, בני האהובים. רב שמכה את תלמידו והתלמיד מת תחת ידו אינו גולה, כי הוא עסק במצוה. אך רב שחלילה חסר מעט ביראת השמים שלו, או שאינו מדייק מספיק במה שיוצא לו מהפה, הרי שהוא הורס את חינוך ילדינו. וכבר אמרו חכמים 'גדול המחטיאו יותר מן ההורגו'...
וועד ההורים ישב המום בחדר ראש הישיבה. הם לא היו מסוגלים לקום מהמקום.
ולמרות כותרות העיתונים הזועקות, ולמרות זעקות 'אישי חינוך רבי מעלה', ולמרות פחד האמהות, חזר ר' שמשון ללמד את ילדי ישראל, ואף לחבוט בהם כהוגן, כשהיה צריך. אם כי בודאי נזהר יותר, למען לא תצא חלילה שוב מכשלה מתחת ידו...
מוגש כחומר למחשבה...
ר' שמשון היה מורה ותיק ומנוסה, התלמידים חיבבו את שיעוריו ונהנו מאמרותיו המחכימות.
ההורים היו נהנים לשמוע מילדיהם הרכים את סברותיו המדויקות ואת סיפוריו המחכימים.
כולם דיברו על יכולת ההבנה הדקה שלו, על ההבנה שלו בנפש הילד, על היכולת הנדירה שלו להעביר כל סברא סבוכה בצורה מדויקת ונהירה.
חיסרון אחד גדול היה לו. מי שלא היה הולך בתלם היה חוטף. והרבה.
החבטות שהוא היה חובט היו נשמעות למרחוק, הצעקות הרעידו את לב השמים, והסימנים על הגב והידיים היו נותרים לזמן ארוך...
ועדיין היו ההורים שולחים אליו. תוצאות החינוך המסור שלו והפירות הנפלאים שהוא הוציא, גרמו להורים להתעלם מהחיסרון ולהתמקד במעלותיו הרבות.
עד לאותו יום מר ונמהר.
הרמקולים ברחובות פילחו כל לב... 'הלווייתו של הנער...'
מכה אחת או שתיים יותר מידי, ואחד התלמידים שבק חיים לכל חי רחמנא ליצלן.
כותרות העיתונות נצבעו באדום.
רצח בדם קר! די לחינוך האלים! מאסר עולם!
ההלוויה היתה רווית כאב. איך אפשר לשאת כאב של הורים, ששלחו את ילדם לעוד יום של לימוד, ומקבלים אותו עטוף בתכריכים, רק כי התחצף למורה.
ר' שמשון, כמובן מאיליו, הודח ממשרתו, נשללה ממנו תעודתו, ונאסר עליו לעסוק בחינוך לנצח.
וועד ההורים יצא למסע חיפוש אחר מורה חדש לילדיהם הרכים.
הגיעו הצעות רבות, ראיינו מספר לא מבוטל של מועמדים. אך הוועד לא היה מרוצה.
כולם טובים אמנם, אך הם חיפשו דייקן כמו ר' שמשון. וכזה הם לא מצאו.
בלית ברירה, רצו הם לסגור עם המוביל שבמועמדים, אך קריאה דחופה ממרן ראש הישיבה מנעה מהם לחתום.
בחדר הסגור אצל מרן ראש הישיבה רעדו הקירות.
האמנם?! הרוצח יחזור למקום הפשע?!
האם נחזיר את ילדינו ללמוד אצל אותו המורה האלים והרוצח?
ראש הישיבה לא נתן מקום לאפשרות נוספת. אם אין מורה דייקן בדרגתו, הרי שלמרות המכשלה שיצאה תחת ידו, עליו ורק עליו מוטל ללמד את ילדינו הטהורים.
'תדעו לכם, בני האהובים. רב שמכה את תלמידו והתלמיד מת תחת ידו אינו גולה, כי הוא עסק במצוה. אך רב שחלילה חסר מעט ביראת השמים שלו, או שאינו מדייק מספיק במה שיוצא לו מהפה, הרי שהוא הורס את חינוך ילדינו. וכבר אמרו חכמים 'גדול המחטיאו יותר מן ההורגו'...
וועד ההורים ישב המום בחדר ראש הישיבה. הם לא היו מסוגלים לקום מהמקום.
ולמרות כותרות העיתונים הזועקות, ולמרות זעקות 'אישי חינוך רבי מעלה', ולמרות פחד האמהות, חזר ר' שמשון ללמד את ילדי ישראל, ואף לחבוט בהם כהוגן, כשהיה צריך. אם כי בודאי נזהר יותר, למען לא תצא חלילה שוב מכשלה מתחת ידו...
מוגש כחומר למחשבה...
תלמוד בבלי. גיטין לו. בכורות מו.
"ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא על דעת רבים דהוה פשע בינוקי, ואהדריה רבינא, דלא אישתכח דדייק כוותיה".
וברש"י בכורות מו. - פשע בינוקי. מלקה אותן ומתים.
"ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא על דעת רבים דהוה פשע בינוקי, ואהדריה רבינא, דלא אישתכח דדייק כוותיה".
וברש"י בכורות מו. - פשע בינוקי. מלקה אותן ומתים.
