25 כפולים, גם באוטומט, זה לא כל כך מוגזם כמו שמנסים לצייר כאן. יש אכן רבים שלא מתקרבים לכמות כזו של שיעורים, אבל יש גם רבים מאוד שעושים 60 שיעורים ועדיין לא עוברים טסט. כל אחד והכישרון שלו. מספר השיעורים אגב, לא תמיד משמעותי כמו האיכות שלהם והפיזור שלהם [לא תמיד יש טעם בכפולות]. גם לא כל מורה מתאים לכל תלמיד. תלמידים רבים הולכים למורה נהיגה שנחשב מצוין, ומוצאים שמה שמצוין לחבריהם ממש לא מצוין להם.
מניסיון, לא הייתי ממליץ להחליף מורה בשלב כל כך קרוב לטסט, גם אם מדובר במורה קצת סחטן. קשה להאמין שמורה אחר יקרב אותו לטסט מהר יותר. למורה אחר יש יותר מחויבות לתלמידים שפרנסו אותו חדשים ארוכים. אם הוא בטוח בנהיגה שלו וחושב שהבעיה היא רק במורה, שיפסיק עם הכפולות, ושיתחיל לתת למורה את התחושה שהפרה הזו כבר לא כל כך חולבת: 'אין לי כסף', 'המצב קשה' וכו'.
תלמיד אצל מורה נהיגה הוא אכן סוג של שבוי, ולא תמיד אפשר לדעת אם כוונותיו של המורה ישרות. אבל צריך גם לדעת לא להאמין לכל סיפורי הצעירים בסביבה על איך שעברו טסט ב-20 שיעורים, או איך שסידרו את המורה והעמידו אותו על המקום. הרבה מאוד תלמידים מתקשים, משלמים הרבה, עושים הרבה שיעורים, לא מצליחים להתמודד עם סחטנות של מורה מנוסה, ולא ממש מספרים את זה לכל הסביבה.
שיהיה בהצלחה!