למיעוט דעתי לפעמים חוסר הידיעה גרוע יותר מהידיעה בעצמה.
הילד צריך להאמין להורים שהם יספקו לו מידע אמיתי ולא ישקרו עליו,
כמובן שאין צורך לפרט יותר מידי ואין צורך לספר הכל
אני אישית סיפרתי ליל בן 5.5 שמתי שהערבים זורקים טיל ישראל מפעילה את האזעקות, רוב סיכוי שכיפת הברזל (כולל הסבר קצר) מיירטת אותו אך בגדר השתדלות צריך ללכת לחדר מדרגות שם אין חלונות, כך אם נופל טיל אנו לא נפגעים מרסיסי החלון (לדעתי אין צורך לספר שהבית עצמו יכול להיפגע).
חשוב מאוד בזמן האזעקות לא להיכנס ללחץ להסביר לילד שיש זמן לצאת ואין צורך לרוץ, "אנחנו יכולים לספור עד 90 לאט ורק אז רנו באמת אמורים ליהיות במרחב מוגן) -זה לירושלמים, בזמן האזעקות להרגיע "בוא נתחיל לספור ונראה שיש לנו מלאאאא זמן", כדאי שתמיד יהיה משהוא מתוק/טעים על השיש כך שבזמן אמת נוכל לקחת אותו איתנו וכשמגיעים למרחב מוגן להגיד לילדים- עכשיו אנחנו אומרים פרק תהילים ואח"כ מברכים בכוונה ומקבלים ממתק - אצלינו בבניין הילדים פשוט נהנים מזה ואפילו שואלים "מה לאזעקה הבאה".
להסביר לילד שהמלחמה עצמה היא בדרום ולוקח שעות להגיע לשם. שם החיילים בעזרה של ד' עוצרים את הערבים שעושים אזעקות, כך שזה לא קרוב אלינו בעזרת ד'.
חשוב מאוד להסביר שלא כל מה שחבר/אח/שכן מספר הוא באמת נכון, רק אבא, אמא והגננת יודעים מה נכון ומה לא ואם ילד מספר לך משהוא תשאל אותי ואני יגיד לך אם זה נכון או שהוא סתם ממציא.
*והכי חשוב זה זהמן שלנו להחדיר בהם אמונה בד' - ד' שומר עלינו וד' הוא כל יכול...*
-לא לוקחת אחריות על מה שכתבתי כל אחד יעשה מה שנראה לו