מה עושים עם ילדים שלא אוכלים???

[moti!a]

אוף, אוף, אוף!!!
מאוד קל להגיד "אל תלחצי", "תני להם לקחת לבד" "אל תרדפי" וכו' וכו'
מי שלא עבר סיוטים של אמא שלא מצליחה לישון בלילה כי הילד אכל פחות מ-100 סיסי מטרנה במשך כל היום...
.
לנו זה קרה עם הבכור, מגיל חודשיים וחצי ועד בערך גיל שלוש הוא לא אכל!!!
ו

סיוט.

אין דבר כזה "לכם קל להגיד",
כמעט כל הורה עובר את זה רק שהורה חלש נכנע ואז הילד שולט בו וממרר את חייו!
ואם את טוענת שהבן שלך לא אכל מגיל חודשיים וחצי עד גיל שלוש אז...
יש לך זכות ענקית!! אין לך ילד! את מגדלת מלאך!!!
רק מלאך יכול להתקיים בלי לאכול!
מבטיח לך שאם היית רושמת כל דבר אבל כל דבר שנכנס לו לפה ב 3 השנים
האלה ש"הוא לא אכל" היית רואה שהוא אכל יותר ממך
הורים!! תפסיקו להתבכיין ותהיו חזקים! אחרי 3 ימים גם העקשן שבילדים
יבין שעם ההורה שלו לא משחקים
וזה קשקוש להגיד "טוב אולי הילדים שלך היו פחות עקשניים"
שטויות!! הם קרקסו את אשתי בדיוק כמו שקרקסו אותך
ואיתי הם היו ממושמעים, למה ? כי בהתחלה ניסו וניסו וכשהבינו שהאבא שלהם
לא מוותר, ולא נכנע לבכי ולא לזה שנשכבים על הריצבה ובועטים הם לומדים
שעל אבא לא שולטים
יום אחד אישתי באה ואמרה לי :" די!! אני לא יכולה יותר! לך אתה ותגיד לה כך וכך כי לך היא שומעת ולי לא!!" אמרתי לה שאוי ואבוי אם אני אלך
אז הילדה תמשיך לרכב עלייך, לכח ותתעקשי גם אם המעיים שלך התהפכו
ואל תוותרי בכלום! " וכך היה! היה לה מאוד קשה , אבל לא ויתרה ותוך 3 ימים
הילדה הפכה לממושמעת ושמחה גם עם אישתי
עם ה 4 הבאים זה כבר היה קל יותר כי אישתי למדה איך להתנהג איתם
לי הייתה סיסמא, אין דבר כזה אצלי "כן" אחרי "לא"
כלומר אם לא הרשתי משהו והילד התעצבן ובכה הוא יכל לבכות עד מחר
זה לא היה עוזר לו, אין כן אחרי שאמרתי לא, ומהר מאוד הם למדו את זה
ואז כשאמרתי "לא" הם ידעו שזה "לא"
אם את אומרת "לא" ואז אחרי שהילד בוכה את מוותרת, זה יהיה דפוס ההתנהגות
שלו מכאן והלאה
והבעיה שלו תהיה כשיגיע לגן , כי שם הילדים האחרים לא יוותרו לו ויהיה לך ילד
מסכן, אז עדיף 3 ימים להיות עקשן ולא לוותר ואז הם לומדים שלא הכל מגיע להם


אה כן... לילדים שלום! הם כבר גדולים , חייכניים, מצחיקים ובריאים בנפשם
יותר מכל החברים שלהם שההורים שלהם היו חלשים בילדותם
לקח לאישתי קצת זמן להבין את זה

 

[אושר]

אולי אם הייתי עושה להם תמונות עם ספגטי ברוטב עגבניות על השערות
וידיים מלאות בעוגה
ולא זוכרת מה עוד---
אולי זה היה הולך.
אבל אז לא היה לי שכל לזה.
אני רק רוצה להבין איך הכרחת אותם לאכול- לעסת ובלעת בשבילם?
אני לא הצלחתי
(אגב- באמת הילד הזה היה פרויקט לא פשוט ובצענו איתו מעקב אצל גסטרולוג במשך שנה מגיל ארבע חדשים, בערך. ורצנו איתו לטר"מ ולמיון כמה פעמים רק בגלל שלא אכל.)

 

[תרצה]

מה שמוטי מתאר, זה המקרים הקלאסים. אבל יש יוצאים מן הכלל.
אחד האחיינים שלי, באמת היה במצב מסוכן בגלל שלא רצה לאכול! באופן קבוע העיניים שלו היו חצי עצומות - כי לא היה לו כח, מרעב. והוא התעקש שלא לאכול! ההורים שלו חרשו את ה'סופרים' בנסיון למצוא מאכלים שהנסיך יאות להכניס לפה, ובני המשפחה האחרים גם כן ניסו למצוא רעיונות, ועל כל פרור שאכל - כל המשפחה חגגה. הם היו בקשר קבוע עם גסטרולוג, ובקיצור, זה לא היה צחוק. וזה לא היה בגלל מלחמת כוחות עם ההורים. כי זה התחיל בגיל צעיר כשעוד אין את השכל להלחם בהורים...
אמנם, לפי המתואר בתחילת אשכול זה, אני נוטה להאמין שמדובר במקרה קלאסי, והעצה הנכונה היא לא לעשות מהאוכל עסק. להיות 'אדישים'. לא אכלת? - לא צריך. (ולהשאיר אוכל בהישג יד של הקטן) באיזשהו שלב, הוא יקח את זה לפה.

 

[אושר]

אושר, זה נשמע ש"בזכות" הריצות הנ"ל מקבלים ילדה בת ארבע שכבר אין כח לרדוף אחריה... ילדה בת שנה וחצי לא אמורה סתם להפסיק לאכול. אם אין לה צליאק או אלרגיות, זה פשוט משהו שהיא למדה. ולא כל כך קשה לנחש איך...

את מנסה למכור לי נקיפות מצפון?
עוד מעט תתחרי עם "טיפת חלב"

 

[moti!a]

מה שמוטי מתאר, זה המקרים הקלאסים. אבל יש יוצאים מן הכלל.
אחד האחיינים שלי, באמת היה במצב מסוכן בגלל שלא רצה לאכול! באופן קבוע העיניים שלו היו חצי עצומות - כי לא היה לו כח, מרעב. והוא התעקש שלא לאכול! ההורים שלו חרשו את ה'סופרים' בנסיון למצוא מאכלים שהנסיך יאות להכניס לפה, ובני המשפחה האחרים גם כן ניסו למצוא רעיונות, ועל כל פרור שאכל - כל המשפחה חגגה. הם היו בקשר קבוע עם גסטרולוג, ובקיצור, זה לא היה צחוק. וזה לא היה בגלל מלחמת כוחות עם ההורים. כי זה התחיל בגיל צעיר כשעוד אין את השכל להלחם בהורים...
אמנם, לפי המתואר בתחילת אשכול זה, אני נוטה להאמין שמדובר במקרה קלאסי, והעצה הנכונה היא לא לעשות מהאוכל עסק. להיות 'אדישים'. לא אכלת? - לא צריך. (ולהשאיר אוכל בהישג יד של הקטן) באיזשהו שלב, הוא יקח את זה לפה.

שום קלאסי !
כל אחד חושב שהילד שלו הוא הכי קשה ואיתו זה לא הולך והוא כבר לא נשם כי
לא אכל
שטויות! בעצמך כתבת שחיפשו לו כל דבר שיאכל וכל פרור שהכניס לפה ובלה בלה בלה....
ההורים שלו היו הסטריים ותאמיני לי שהוא אכל גם אכל ! רק שהם עשו מזה
פרוייקט!
את רוצה לדעת איך אני הייתי כשהייתי בן שנתיים (לפי הסיפורים של ההורים
והדודים שלי)
אבא שלי היה קושר אותי לכסא עם חגורה , היה פותח לי את הפה בכל הכח ואמא שלי הייתה מכניסה לי את האוכל לפה, ואז אבא שלי היה סותם לי את הפה והאף
כדי שלא אוכל לנשום ואז לא הייתה לי ברירה והייתי צריך לבלוע כדי שאוכל לנשום
ככה זה היה שנה, שום דבר אחר לא עזר, הם היו מותשים , לא ישנו , אמא שלי בכתה עד שהחליטו להרים ידיים בהמלצת רופא שאמר להם לא לדאוג
לא יאכל כלום יום , לא ימות מזה , הוא יבין שלא מעניין אותכם אם יאכל או לא
ואז האחריות תעבור אליו ובסוף הוא יאכל וכך היה, אני הייתי עקשן במיוחד
לקח יום וחצי בלי להכניס כלום לפה (בכל זאת מזל שור עקשן.. ) ומאז
לצערי לא הפסקתי לאכול

 

[איצה מאייר]

שום קלאסי !
כל אחד חושב שהילד שלו הוא הכי קשה ואיתו זה לא הולך והוא כבר לא נשם כי
לא אכל
שטויות! בעצמך כתבת שחיפשו לו כל דבר שיאכל וכל פרור שהכניס לפה ובלה בלה בלה....
ההורים שלו היו הסטריים ותאמיני לי שהוא אכל גם אכל ! רק שהם עשו מזה
פרוייקט!
את רוצה לדעת איך אני הייתי כשהייתי בן שנתיים (לפי הסיפורים של ההורים
והדודים שלי)
אבא שלי היה קושר אותי לכסא עם חגורה , היה פותח לי את הפה בכל הכח ואמא שלי הייתה מכניסה לי את האוכל לפה, ואז אבא שלי היה סותם לי את הפה והאף
כדי שלא אוכל לנשום ואז לא הייתה לי ברירה והייתי צריך לבלוע כדי שאוכל לנשום
ככה זה היה שנה, שום דבר אחר לא עזר, הם היו מותשים , לא ישנו , אמא שלי בכתה עד שהחליטו להרים ידיים בהמלצת רופא שאמר להם לא לדאוג
לא יאכל כלום יום , לא ימות מזה , הוא יבין שלא מעניין אותכם אם יאכל או לא
ואז האחריות תעבור אליו ובסוף הוא יאכל וכך היה, אני הייתי עקשן במיוחד
לקח יום וחצי בלי להכניס כלום לפה (בכל זאת מזל שור עקשן.. ) ומאז
לצערי לא הפסקתי לאכול

מה אתה בא לספר? איך התעללו בך?
מזל שלא היה איזה צלם מקצועי שהיה מצלם את זה ובעיתונות היו עושים מזה כותרות "הורים חרדים מתעללים בילדיהם!!!"

 

[אושר]

ומאז
לצערי לא הפסקתי לאכול

הופססס!
עלינו על היבלת

 

[moti!a]

מה אתה בא לספר? איך התעללו בך?
מזל שלא היה איזה צלם מקצועי שהיה מצלם את זה ובעיתונות היו עושים מזה כותרות "הורים חרדים מתעללים בילדיהם!!!"

חחחחחחחח איזה חרדים ואיזה אבטיח
בתקופה ההיא הם היו בקושי דתיים לייט

 

[BRO]

חחחחחחחח איזה חרדים ואיזה אבטיח
בתקופה ההיא הם היו בקושי דתיים לייט

בעלי אומר שלצורך הענין בוודאי, היו הופכים אותם לחרדים....

 

[נוי]

אה כן... לילדים שלום! הם כבר גדולים , חייכניים, מצחיקים ובריאים בנפשם
יותר מכל החברים שלהם שההורים שלהם היו חלשים בילדותם
לקח לאישתי קצת זמן להבין את זה

אח, שיטות החינוך היציבות של פעם... הלוואי על ימינו אנו. אנחנו דור מפונק, ההורים חלשים ומנקים את המצפון על ידי נתינה בלי גבול לנסיכים הצעירים. כשהחברה גדלים מתוסבכים, כצפוי, כולם מורטים את השערות:"איפה טעינו?"
להורה האב, זה באמת יותר פשוט לעמוד בפרץ הרחמנות והחולשה ההורית, לא כתוב סתם:"כרחם אב". איך אומר בעלי לילד שמילל על משהו שאנחנו עומדים עליו?"עדיף שאתה תבכה עכשיו, מאשר שכולנו נבכה אחר כך"
כשיש לילד כללים מוגדרים ואהבה שופעת, זהו ילד שרואים שטוב לו. תשאלו את אנשי החינוך.
אני מודה ומתוודה שהשיטה החינוכית הקפדנית קשה מאוד ליישום לאימהות שביננו, אבל איך כתוב בהגדה? "עמלינו אלו הבנים"

 

[ציורית]

כשהתלוננתי פעם אצל רופא ילדים ותיק שידוע כאחראי מאד!!!!!!!
על אחד הילדים שלי שלא אוכל טוב הוא צחק ואמר:
תהיי אמא מודרנית! כל עוד הילד מתפתח טוב מבחינת גילו ומתאים עצמו לבני גילו בסביבתו אל תרוצי אחריו עם אוכל הוא ידאג לעצמו לבד (כמובן מתפקידך להגיש לו שלש ארוחות ביום +ארוחות ביניים )
ואכן המציאות הוכיחה את זה, ממעקב ערני נמצא שילד יכול לדלג על ארוחת בקר וצהריים ואז הוא ישלים לעצמו בערב ויאכל ארוחה גדולה יותר או לחילופין למחרת וכך הלאה.....


הא, ועוד דבר אני ממש מתפלאת איך אף אחד לא העלה את העיצה הפשוטה שהוכיחה את עצמה יותר מכל:
תשלחי את סרבן האכילה למעון . סדר היום והשפעת הסביבה שם חזקים יותר מכל!!!!!!

 

[moti!a]

אח, שיטות החינוך היציבות של פעם... הלוואי על ימינו אנו. אנחנו דור מפונק, ההורים חלשים ומנקים את המצפון על ידי נתינה בלי גבול לנסיכים הצעירים. כשהחברה גדלים מתוסבכים, כצפוי, כולם מורטים את השערות:"איפה טעינו?"
להורה האב, זה באמת יותר פשוט לעמוד בפרץ הרחמנות והחולשה ההורית, לא כתוב סתם:"כרחם אב". איך אומר בעלי לילד שמילל על משהו שאנחנו עומדים עליו?"עדיף שאתה תבכה עכשיו, מאשר שכולנו נבכה אחר כך"
כשיש לילד כללים מוגדרים ואהבה שופעת, זהו ילד שרואים שטוב לו. תשאלו את אנשי החינוך.
אני מודה ומתוודה שהשיטה החינוכית הקפדנית קשה מאוד ליישום לאימהות שביננו, אבל איך כתוב בהגדה? "עמלינו אלו הבנים"

אתמול התקשרה אלי הבת שלי משוודיה, ותוך כדי שאנחנו מדברים וצוחקים
אני שומע ברקע את הבן שלה בן החודש ימים מתחיל לבכות..
ואז הבת שלי בשיא הרוגע פונה אליו ואומרת, :" נדבי חמוד למה אתה בוכה?
מה אתה תינוק ? "
הקיצר , החינוך כבר עבר לדור הבא , "יותר קל לאבא", " יותר קשה לאמא",
עובדה שלא

 

[moti!a]

הא, ועוד דבר אני ממש מתפלאת איך אף אחד לא העלה את העיצה הפשוטה שהוכיחה את עצמה יותר מכל:
תשלחי את סרבן האכילה למעון . סדר היום והשפעת הסביבה שם חזקים יותר מכל!!!!!!

למה למשל אני לא העלתי את העיצה הזאת, כי אני אוהב את הילדים שלי לחנך בעצמי
ובכל מקרה אם ההורים חלשים הם ילמדו מהר מאוד שמה שהילד מוכן לעשות במעון
הוא לא תמיד מוכן לעשות בבית........

 

[eden7115]

גם אני בדעה שילד רעב אוכל בסופו של דבר.
עוד לא ראינו ילד שהתייבש מיום שלם בלי אוכל - אז נכון, הוא ילך לישון על בטן ריקה ואת תתהפכי בלילה במיטה איך הוא לא אכל כלום היום - אבל למחרת הוא כבר יהיה רעב ומיד כשתגישי את האוכל לשולחן הוא יאכל במלוא התיאבון...
ולא, זה לא "קל להגיד קשה לבצע" - גם הילדות שלי לא אוכלות כל הזמן את כל האוכל ומעולם לא רדפתי אחריהן. אני תמיד אומרת להן שאם הן רעבות יש אוכל - ואם הן לא רעבות הן לא חייבות לאכול. זה תמיד עובד.
בהצלחה.

 

[semel1]

לדעתי יש הבדל בין ילד גדול לפעוט בן שנה שנתיים, במקרה של ילד קטן על ההורה חלה האחריות לודא ולברר מדוע לילד אין תאבון, המציאות הוכיחה שחוסר ברזל גורם לחוסר בתאבון ובתפקוד הכללי שוה לך מאוד לבדוק גורם לירידה בתאבון ומנסיון נתינת ברזל קפדנית - לפי הוראות רופא מקפיצה את התאבון במאות אחוזים!!!
ילדים קטנים שלא אוכלים זה לא צחוק. ילד בלי תאבון שלא אוכל הוא ילד לא רגוע, חלש ואינו משתף פעולה. ומה עם הגדילה שלו? לא חבל על כל יום שעובר????? לדעתי, חייבים לפקוח עיניים ולא להעביר!!!!!

 

[moti!a]

לדעתי יש הבדל בין ילד גדול לפעוט בן שנה שנתיים, במקרה של ילד קטן על ההורה חלה האחריות לודא ולברר מדוע לילד אין תאבון, המציאות הוכיחה שחוסר ברזל גורם לחוסר בתאבון ובתפקוד הכללי שוה לך מאוד לבדוק גורם לירידה בתאבון ומנסיון נתינת ברזל קפדנית - לפי הוראות רופא מקפיצה את התאבון במאות אחוזים!!!
ילדים קטנים שלא אוכלים זה לא צחוק. ילד בלי תאבון שלא אוכל הוא ילד לא רגוע, חלש ואינו משתף פעולה. ומה עם הגדילה שלו? לא חבל על כל יום שעובר????? לדעתי, חייבים לפקוח עיניים ולא להעביר!!!!!

אין שום הבדל בין ילד בן 9 לילד בן שנה!!!!!!!
לא אוכל ? לוקחים לרופא לעשות בדיקות!
הכל בסדר בבדיקות? תרדו לקטן מהוריד! הוא עושה לכם בית ספר
זאת הדרך שלהם לגרום לכם להתעסק איתו כל היום ולשלוט בכם
הפנמתם ויישמתם גם אתם וגם הוא תהנו מהחיים
לא קבלתם, תמשיכו לסבול !! אתם מרוויחים את הסבל הזה שלכם ושלהם
ביושר !

 

[דסי]

מח אחד יכול מאד לעזור, מנסיון (לאחר יאוש מוחלט ונסיון בכל השיטות הרשומות כאן, ללא הועיל)

 

[אורה]

מעולם לא רדפתי עם אוכל אחרי ילדים ואף על פי כן אחד מהשישה (לא הראשון) לא אהב כמעט כלום ומשנה לשנה הלך המגוון והצטמצם הילד היה ציפלון ובבדיקות היה חוסר ברזל תוספת הברזל בויטמינים לא הפכה אותו לאכלן אבל דיאטנית יעצה לי לא להתאמץ עם נסיונות שכנוע אלא להכין לו את האוכל שהוא כן אוהב במנות קרב מוקפאות ולהוסיף ויטמינים עד שיגדל וישתנה מעצמו. הילד עוד מעט ברמצווה והשינוי מזערי, אבל הגדילה בסדר בזכות הקפדתי על אוכל לטעמו מוקפא ומידי פעם תוספת ויטמינים.
סתם שתדעו שיש כאלו דברים ילד שאם אין לו את מה שהוא אוהב ומסתפק בלחם צר ומים לחץ ונעשה ירוד...
לפחות אני מתנחמת בכך ששמן הוא לא יהיה...

 

[chayasl]

לפחות אני מתנחמת בכך ששמן הוא לא יהיה...

על זה אמא שלי תמיד אומרת "להיות רזה בבריאות"..........

 

[moti!a]

לפחות אני מתנחמת בכך ששמן הוא לא יהיה...

חחחחח
אל תהיי בטוחה !