כללי מה מתסכל אותך?

[אליהו פריד]

מתסכל אותי, ששואלים אותי מה מתסכל אותי, ואני לא יודע לענות מה מתסכל אותי, יווו כמה שזה מתסכל.

 

[חלומי]

מתסכל אותי, ששואלים אותי מה מתסכל אותי, ואני לא יודע לענות מה מתסכל אותי, יווו כמה שזה מתסכל.

אשריך!
בקרוב אצלנו!

 

[חיננית]

מתסכל אותי, ששואלים אותי מה מתסכל אותי, ואני לא יודע לענות מה מתסכל אותי, יווו כמה שזה מתסכל.

מתקשה לבחור את התסכול המתסכל ב-מ-י-ו-ח-ד???

 

[ונתנו10]

מהירות/איטיות המחשב.

מתסכל אותי, ששואלים אותי מה מתסכל אותי, ואני לא יודע לענות מה מתסכל אותי, יווו כמה שזה מתסכל.

כל כך מתוסכל?

 

[chchch]

ולגבי מציאת פתרונות - יש לי איזה רעיון בכיוון, אחרי שעוד אנשים יגיבו אני אשתף אתכם.

נו, מה????

 

[גרפיקה100]

אותי נורא מתסכל משכורת של עובדת במעון(זה לא קשור דווקא לגרפיקה) שמשקיעה את הנשמה שלה ועובדת כפול מגננת ומורה ומקבלת שכר מינימום בשעה שמורה מקבלת 30 ש"ח לשעה..
מה אומרים על זה???????????

 

[TIP X]

לא מרגישה מתוגמלת מספיק. ביחס להשקעה, לנסיון, לשעות

 

[חני שטוב]

הצעה

לאחר קריאת כל האשכול. בואו ניצור טבלה בת 3 טורים.
בטור אחד נכתוב את כל הקשיים הקשורים בלקוח, כמו שאינו מבין בין... או שאינו משלם בזמן וכד'
בטור שני נכתוב את הגורמים הקשורים בנו, העובדים העמלים ומתאמצים. כמו עייפות, העדר רעיונות וכד'
הטור השלישי יוקדש לקשיים טכניים או סביבתיים.
תתחילו, נאחד נתונים ונדון בהם.
אחר- כך נמשיך.

 

[polin]

כשלא משלמים בזמן

מסכימה לגמרי

 

[ariels]

לדעתי חשוב להיות מודעים לזה,
שחלק גדול מהקשיים/אתגרים במקצוע שמעניק שרות -
קשורים ליחסי אנוש, ולא למקצועיות (שגם היא מאוד חשובה, כמובן)
אשמח אם עוד יגיבו

 

[מתחדדין]

עד שהתחלתי ללמוד את המקצוע שלי דרך המחשב הייתי מתוסכלת לגמרי,
להתלכלך עם צבעים על הקירות,
לעבוד עם חומרים שמבלגנים את כל הבית,

הייתי בטוחה שכעת יבואו ימים יפים,
אוף....כמה שאני מתוסכלת שגם אתם מתוסכלים

 

[שיררי]

עד לפני כמה שנים ציירתי וצבעתי בקנווסים, עשיתי תפאורות וכו. והיה מתסכל אותי מאד מאד הבלגן של הצבעים, וחוסר המקום,
אבל מאז שגיליתי את הגרפיקה הממוחשבת שלא מלכלכת ולא תופסת מקום אני מאושרת ואין לי בעיות!

(רק לפעמים אני חושבת שהיד שלי יותר מהירה , ובארון שלי נשמרים הדברים יותר טוב מהמחשב)

 

[Deena]

אז לא -

שהאנשים שמבקשים הנחה גדולה מאד (היינו שכנים לפני כמה שנים, ותוריד לי 16 % ואני יתן לך מזומן בלי חשבונית, תוריד לי עוד 2 % כי אני לא משלם בכרטיס אשראי, ותוריד לי עוד כי היום כולם יודעים שמקובל לתת הנחה), הם אלו שדורשים עבודה שתהיה מושלמת לגמרי לגמרי.

עם אלה אני פשוט לא עובדת - נקודה. תראי לי אחד כזה שהיה שווה את העבודה איתו בסוף.

 

[אריה123]

עם אלה אני פשוט לא עובדת - נקודה. תראי לי אחד כזה שהיה שווה את העבודה איתו בסוף.

וזה מתסכל אותי לשבת עם לקוח המון זמן, לנסות להסביר למה כדאי לו לעבוד איתי, למה אצלי יצא לו הכי טוב, ואחרי המון טלפונים להוריד את הלקוח בגלל שהוא ביקש הנחה מדי גדולה.

 

[sara770]

לדעתי חשוב להיות מודעים לזה,
שחלק גדול מהקשיים/אתגרים במקצוע שמעניק שרות -
קשורים ליחסי אנוש, ולא למקצועיות (שגם היא מאוד חשובה, כמובן)
אשמח אם עוד יגיבו

נכון באמת הקושי הוא עם לקוחות ללא גבולות.......
אם לא היה צורך בהם.... היינו מסתדרים טוב יותר

 

[תמנתי ווב דיזיין]

שיא התסכול אלו לקוחות כפויי טובה.
נס שיש גם לקוחות אחרים לאזן.

 

[Deena]

לדעתי חשוב להיות מודעים לזה,
שחלק גדול מהקשיים/אתגרים במקצוע שמעניק שרות -
קשורים ליחסי אנוש, ולא למקצועיות (שגם היא מאוד חשובה, כמובן)
אשמח אם עוד יגיבו

אז זה הענין?
(אולי את עומדת לפתוח קורס ביחסי אנוש או משו, לא'יודעת.. )

טוב, מה מתסכל אותי?
באופן כללי אני ממש אוהבת את המקצוע. פעם הייתי מקטרת על התשלום שלא מכסה את העבודה, על כך שאנשים לא יודעים במה מדובר, על כך שיש המון חסרונות לעבודה מהבית... אחר כך גיליתי שזה פשוט לא נכון. בכל עבודה יש חסרונות - בזיעת אפיך תאכל לחם, לא? - והעבודה שלי יחסית לאחרים - גן עדן... נכון, הקשיים נותרו קשיים אבל כשמסתכלים על העבודה באופן כללי כמשהו שאני מודה לה' כל יום עליו - הקשיים מתגמדים בהרבה. באמת, אם אני מסתכלת על חברותי ושכנותי הרצות כל יום כל עוד נשמתן בהן לאוטובוס, בקושי מספיקות להתעורר לפני שהן "עפות" להגיע בזמן כדי שהבוס לא יכעס, משאירות אחריהן בעלים שיכבו שריפות בינתיים.. כשאני רואה את התנאים שלהן והעייפות כשחוזרים הביתה, ההכנה לשיעורים של מחר וכו' והכל במשכורת רעב... אני מעדיפה את העבודה שלי ללא כל ספק.
בוודאי שגם אצלינו יש חסרונות - אני לפעמים (או כמעט תמיד) עובדת הרבה, הרבה יותר שעות מהשעות ה"רשמיות", ערה לילות שלמים כדי לסיים עבודות (או לפחות להצליח לעשות איזשהו "חור" בערימה), רודפת אחרי לקוחות, נאלצת להזניח את עבודות הבית מחוסר זמן (ולכי תסבירי לשכנה שדופקת כל יום בשעה שביקשת שלא לדפוק, שאת בהחלט ב-ע-ב-ו-ד-ה כפי שהסברת כבר כמה וכמה פעמים, למרות שהמחשב במקרה נמצא בחדר בבית..), אין לי את הלוקסוס "לנקות ראש" אחרי העבודה כי העבודה כאן בבית, או פשוט ללכת לישון כשאני עייפה כי הלחץ בד"כ גדול יותר, והרדיפה אחרי לקוחות ותשלומים גוזלת שעות רבות (לו רק היינו יכולים לדרוש תשלום על השעות האלו, התשלומים היו מסתדרים פתאום מיד..) ומתסכלת מ-א-ד. אבל מה - אם ילד חולה או מגיע שרברב - אני לא צריכה להוציא בעל מה"כולל". אני עובדת פחות שעות (לפחות רשמית ) במשכורת גבוהה יותר. אני גמישה בשעות שלי ויכולה לסדר לי סדרי עדיפויות (החלטתי שחשוב כעת לתת ת"ל לילד מסוים? יש לי את האפשרות להחליט שאני לוקחת אותו בבוקר לביה"ס או אפילו לצאת לגיחת "צומי" קצרה. הורי מגיעים לארץ? אני יכולה לנסוע לאסוף אותם משדה התעופה ולהשלים בלילה - טוב דוגמאות אחרות מסגנון ה"יש לך בוקר פנוי" כבר שייכות למחלקת התסכולים... ). אני לא צריכה לרוץ כל בוקר להספיק אוטובוס ולהתנצל על איחורים בפני בוס מאיים. אני עצמאית עם קליינטים, ולא עובדת עם בוס.
יש המון, המון מעלות בעבודה שלנו, ואם נראה אותה כטובה - גם הקשיים יתגמדו כי "זה שווה".

אבל עוד לא אמרתי מה ה-כ-י מתסכל אותי.
בואו נאמר שבעיקר הנקודות הבאות:
העובדה שחייבים אינטרנט בשביל העבודה (ואשרי אלו בפורום שהצליחו בלי - חזקו ואמצו!)
העובדה ששעות-לא-שעות הופכות להיות חלק מסדר היום. (ועוד יותר גרוע - כשלקוחות מתרגלים לכך ומצפים לראות את העבודה "עוד הלילה" כי הם כבר רואים את השעות האלו כשעות עבודה רשמיות שלי)
הרדיפה אחרי לקוחות ותשלומים.
העובדה ששכנות לא קולטות שאני עובדת כעת ודופקות/מתקשרות ללא הרף.
כעת היתה לי לקוחה שלא היתה מרוצה מהעבודה שלה (מכירים את זה שמהרגע הראשון זה "נתקע" עם מישהו? אני לא מצליחה להבין את הראש שלה, היא מגיעה עם ציפיות מסוימות שאין באפשרותי לספק ["מודעה יפה - לא'ידעת מה זה יפה אבל שתהיה הכי יפה בעיתון - אבל שלא יקח יותר מחצי שעה - נו אז איפה את כבר אוחזת? מה, כבר שעה וחצי ועוד לא סיימנו? יו, זה יוצא לי כבר ממש יקר, תסיימי וזהו - אבל שתהיה יפה - הכי יפה..."] וזו היתה הרגשה "זיפתית" בהחלט (הוספתי את סוג האופי הזה לרשימת הלקוחות שאני לא מתכננת להתעסק איתם יותר)
העובדה שלא תמיד ניתן לשער מראש כמה זמן תיקח עבודה.
העובדה שתמיד כשאני לוקחת מחיר גלובלי העבודה לוקחת הרבה יותר זמן ממה שתכננתי מלכתחילה, ואילו כשאני מחליטה להיות זהירה יותר ולוקחת לפי שעה,אני מגלה שבמחיר גלובלי יכולתי להרוויח בגדול
הל-ח-ץ. בד"כ אני "חיה" על לחץ אבל לפעמים זה כבר מגיע לחנק וכשאני עושה בסוף היום (או הלילה) כמה נשאר "למחר" אני מגלה שיש פי 10 ממה שהגיוני לעשות ביום - והכל, כמובן, דחוף לאתמול, וכל אחד מהלקוחות האלו, אני יודעת, יושב ליד המחשב ובודק כל 5 דקות, בטוח שאני או-טו-טו שולחת את העבודה... (כאן עובדים בשיטת ה"זרוק עצמות" אבל הל-ח-ץ הזה עולה לי בבריאות).
יש עוד אבל... חייבים לחזור לעבודה

 

[מטאור]

אותי מתסכלת העובדה שסוג העבודה הזה מאלץ אותי להתנהג פעמים רבות בניגוד לאופי הטבעי שלי. פעמים רבות, אחרי שיחות טלפון לא נעימות עם לקוח, אני מרגישה כמו בעלת פיצול אישיות חמור. מה, זו הייתי אני שאמרה כך וכך? מפריע לי שהלקוחות מכירים אותי מהפן המקצועי יותר מאשר זה האמיתי, שהרי אני קודם כל אישה, אמא, רעיה - ורק אחר כך עוסקת במתן שירותי עיצוב ופרסום!
למרות שכל עבודה עצמאית דורשת יכולת בסיסית של עמידה מול לקוחות ומתן שרות מיטבי כחלק אינטגרלי מהמקצוע, אני לא חושבת שקיים עוד תחום חוץ מאומנות (גרפיקה/ ציור/ עריכת וידאו וכו') שבו מתמודד נותן השרות עם כל כך הרבה סיטואציות "מאתגרות" מול הלקוח.
כל שאר הקשיים שכולם מציינים פה כמו היעדר השראה, תחושה של חוסר בתגמול הולם להשקעה וכו' - נראים לי אישית זניחים לעומת ההתמודדויות הללו, כי הן אלה שנוטלות ממני את ליטרת הסיפוק מהמקצוע המתיש הזה.

 

[*לאה]

אותי מתסכל בעיקר המרחק הגיאוגרפי מהמרכז.
וזה משפיע על כל תחומי המקצוע, לדוגמה (רשימה חלקית בהחלט)-
זמינות ונגישות לבתי דפוס, לחמרים, לחידושים, להתמקצעות בתחומים קרובים,
קשר ישיר ואישי עם הלקוח, להיות "בעניינים" בתמחור עבודות -
(לקחת יותר או פחות? או כמה העבודה שלי שווה, האם המחיר מופקע או נמוך מדי?)
עד היום רוב העבודות שלי נעשו והוגשו דרך הנט, מייל, טלפון, דואר ישראל, דואר שליחים (תמונות וציורים) כשברוב המקרים לא יצא לי לפגוש את הלקוח אפילו פעם אחת...
ושיגידו מה שיגידו על הנט, פרוג בשבילי הוא בבחינת נחמה פורתא ועזרה רבה במובנים רבים.

 

[ariels]

תודה לכל מי שמשתפת.
זה מדהים לראות כמה הקשיים דומים, לא? אתן מזדהות עם מה שנכתב?

ו... דינה - זה רעיון לא רע