אני מנסה להתבטא הכי בעדינות שאני יכולה, כדי לא לפגוע חלילה באף אחת מהוגות הדיעות.
כמעט כל אחת מאיתנו איימה אי פעם בחייה שהיא יותר לא מדברת עם X!
וכמעט לכל אחת שאיימה את זה, זה לא החזיק מעמד אפילו יום!
מה זה אומר?
שקשה מאד לעשות(אפילו עם חברות, קל וחומר שעם אחיות) מה שאת קוראת לו ברוגז.
זה כמעט בלתי אפשרי, זה דורש כוחות נפש אדירים!
אם אדם בוחר להשקיע כוחות נפש בשתיקה(זה לא סתם שמילה בסלע ושתיקה בתרי- לשתוק זה קשה!!!) זה אות של מצוקה!
אם זה נובע מצומי- קשה לי מאד להאמין! אם זה צומי זה ברמה שיש כנראה איזה מצוקה נפשית שמביאה לצורך נואש בתשומת לב...
האם היקרה כותבת כאן שלפני כן היה קשר נפלא בין השתיים שזה בהחלט מוזר, כי לרב פיצוץ כ"כ רציני לא קורה בין יום.
לכאורה, או שהיו חיכוכים שהיא החליקה ובלעה ובלעה עד שכבר כלו כוחותיה מלבלוע.
או שהייתה פגיעה מאד מאד מאד משמעותית וכואבת.
אני מניחה שהילדה גם חווה הרבה אי נעימויות מחוסר התקשורת, הן מההורים והן מבני משפחה אחרים ואולי אפילו חברות שמות לב ומרימות גבה.
זהו מצב מאד לא רצוי גם לילדה, הוא וודאי לא נחמד לה.
או שזה מוכיח על פגיעה קשה, או על בעיה נפשית(אבל אז מתמיה שזה דווקא עם אחות אחת, הייתי מצפה שזה יקרה עם כמה)
כלל בבית שאין ברוגז זה מקסים!
בתנאי שמתקיימים עוד מגוון כללי בטיחות בבית- כוונתי שילד ירגיש מוגן ובטוח במשפחתו.
שלא בכוונה, לפעמים אנחנו לא נותנים לילדים את המרחב המוגן והבטוח, ואז לא ניתן ליצור כלל כזה בבית כשכללי בסיס חשובים יותר חסרים.
אם הבית שלכם הוא מקום מוגן ובטוח, שמריבות סטנדרטיות מתרחשות שם, ויש לילד מקום להביע ולהתבטא תמיד, אז מעולה! אבל אם לא- הרי זו בעיה להשתית כלל שילד חייב לדבר עם אחיו כשייתכן שהוא נפגע כשהוא מדבר....
וכמה נאים הם דברי הרמב''ן על הפסוק אל תשנא את אחיך בלבבך..
אחשוף דבר מה נוסף, בהמשך לשיתוף הקודם שלי, כשהגעתי לגיל 16, ראיתי מופע כלשהו, שהדגיש את הפסוק הנ"ל ש
@קרעפט מיודעיינו מזכיר, והוא שעורר אותי להשלים עם אחי. ממרחק של שנתיים נתק, למדתי להישמר כדי לא להיפגע יותר על אף שיצרתי קשר.
מה שבטוח, ייעוץ מקצועי, לאם או לבנות לא יזיק ולכאורה יועיל מאד!
השאלה עד כמה האחות הגדולה מבינה שאחותה הקטנה נפגעה באמת.
או שהיא חושבת שהיא תינוקת ובעיתה וכו'.
וחוצמיזה שלהתנצל באמת ולהבין את עומק הפגיעה זה הרבה יותר קשה מלקנות מתנה.
אני מתכוונת, ממש לרדת לרמתה ולהבין שלה זה היה פוגע. וכן, בעיניה מוצדק לריב על כזה דבר ושלא תהפוך את עצמה ל"קורבן" שלא אשם שאחותה הקטנה כ"כ פגיעה ובעיתה שנפגעה ותקח פורפורציות וקניתי לה מתנה אז בכלל "מגיע לי אפילו עודף...."
מקווה שעכשיו הייתי מובנת.
מסכימה מאד!
באיזור החגים קיבלתי מייל מאשה יקרה בשם דאברושי הנדל עם מתכון לבקשת סליחה, מתכון קשה, אבל מדוייק, השתמשתי בו, ותאמינו לי שזה לא קל לוותר לפעמים על כל מיני טיעונים שמצדיקים אותנו בתור פוגעים לפעמים(מה לעשות? אנשים...) וזה לא קל להשתמש במתכון המדוייק הזה, אבל הוא כ"כ אמיתי, ואם היא תהיה מוכנה, אשתף אתכם בתוכן המייל.