להתעלם.
כל סוגי הסנקציות והתמריצים
אולי יפתרו את הבעיה הנוכחית
אבל יגרמו לבעיות גדולות בעתיד.
איך אפשר להתעלם מבעיה מהותית מתמשכת בבית שמשפיעה משמעותית על המשפחה?
האם ההתעלמות תעזור?
סנקציות והכרח לא מגיעים ממקום פנימי מקבל ולכן גם אם כביכול יהיה שיפור הוא יהיה מן השפה ולחוץ ולא יחזיק זמן רב ואף יעצים את הטינה הפנימית כלפי האחות ההורים וכו'.
חוסר התקשורת הוא סימפטום למשהו עמוק יותר, ייתכן שזה אופי חזק של הילדה ומאד יכול להיות שבנוסף-
גם מצע קודם של היחסים בין האחיות
יש ביניהן פער של כעשר שנים בערך וזה עלול ליצור פער מסויים בתקשורת, בהדדיות, בצרכים..
גם שונות באופי משפיעה. מה נקודת המוצא-
זה יכול להיות קנאה (גם אצל הגדולה...יש דברים כאלה..)
/תחושת השתלטות/קושי עם שינויים/מניפולטיביות ופינוק אצל הקטנה
ייתכן שהקטנה צריכה יותר הקשבה למה שעובר עליה (ומי לא?) היא בגיל שייתכן ויותר קל להגיע לליבה
(מאשר אם הבעיה היתה הפוכה)
נישואי אחות יכולים להיות סוג של משבר לאחות הקטנה בגלל השינוי/תקופה של הרבה תשומת לב סביב הגדולה..
אחרי חצי שנה בהחלט יש מקום להורים להביע קושי עם המצב ולנסות להבין ולטפל בעניין!
לא ממקום של אשמה ופיצוי אלא רצון לשפר את המצב.
ממקרה דומה שאני מכירה ייתכן והקטנה- על אף המתנות- חשה שלא מספיק מקבלת את המתנה האמיתית עבורה-
הקשבה אמיתית לצרכיה/קשייה/מחשבותיה.
מצד האחות/ההורים / כעס על האחות ש"הלכה" או "גוזלת" את כל תשומת הלב וכד'..
ואולי לצד המתנות מה שמפריע לה ממשיך: אולי מחליטים בשבילה
אולי מרגישה שרוצה יותר שיתייעצו איתה/ להראות לה שהיא גדולה...
דבר ראשון אנחנו חושבים על כבוד לגדולים
מה שקשה יותר לפעמים זה כבוד דוקא לקטנים...
(אצל זו שאני מכירה -מי שפתר את הבעיה זה דווקא...החתן הצעיר של האחות שהתייחס יפה לאחות הקטנה
ו"גישר" בין האחיות...)
דבר ראשון לא לתת לקושי הזה להשפיע על התקשורת הזורמת שלך עם הילדה! יחס מכבד ולא מאשים ועם זאת לשים את הבעיה על השולחן. שיחה כנה ורגועה ככל האפשר עם הילדה.
לפני כן כדאי מאד לנסות לנטרל רגשות קשים כמו האשמה וחוסר סבלנות כלפי הילדה כדי שהשיחה תהיה אפקטיבית..
ניתן לעשות זאת ע"י התבוננות בנקודות הטובות שבה ואמירת מילים טובות בלב ובע"פ
על אף שהיא מפונקת/עקשנית וכו'...
מדובר לענ"ד בגבול דק בין לתת לילדה במה לעקשנות ופינוק שזה ממש לא לטובתה
לבין נתינת מקום אמיתי להקשיב לה ולנסות לשמוע ולהבין מעבר למילים מה מפריע לה,
מה כ"כ כואב שם...ולכן השיחה צריכה להיות בנחת (בלי לחץ לגמור עם הדבר הזה כבר...)
שימי לב גם לשפת הגוף שלה בשיחה מתי מתקשחת/נאנחת/מתרככת וכד'
ייתכן וזה רמז למוקד העניין.
בשיחה תנסו לחשוב עם פרופורציות האם עדיין כ"כ קשה לה לשוחח עם אחותה כמו לפני חצי שנה? מדוע? האם אז היה משהו שממשיך כעת או שזה רגש ישן יותר? האם הרגש התעמעם/התחזק?
האם את כאמא יכולה לעזור? במה?
הסבירי מה בידך ומה לא תני לה הרגשה אמיתית שאת איתה ומעוניינת בטובתה.
מה שהיה היה, להבין ממנה מה הלאה לשקף לה את המצב איך זה ייראה אם ימשיך חלילה, זה הפסד...
להדגיש את הרווחים על השיפור ושהיא תפגוש כל מיני אנשים ומצבים שלא ינעמו לה ושהיא מסוגלת! להתמודד.
כדאי לעזור לה "לרדת מהעץ" להציע לה לכתוב לאחותה אם קשה לה לדבר ואפילו לצייר
להעביר מסר לאחותה ובמקביל אט אט להוריד את התיווך ביניהן.
כשבעז"ה תנסה שוב לתקשר לא לעשות מזה עסק פשוט לזרום...בצורה טבעית ונורמלית..
(כמו ילד שלומד ללכת ונבהל מתרועות..)
במקביל לא לחשוש לדבר עם הגדולה בפתיחות מכבדת אם יש משהו שעליה לשים לב כלפי הילדה הקטנה.
חזקי ואמצי! הרבה הצלחה והשלום שלו ישים עליכם ברכה ושלום!
סליחה על האריכות...
הנושאים החמים
הנושאים החמים
