בתי בת ה11 איננה מדברת עם אחותה הבכורה שנישאה לפני כמעט שנה,
חצי שנה שלא מחליפה איתה מילה.
נפגעה ממנה מאוד מנושא כלשהו (לדעתי לא 'חזק' מספיק בשביל הפגיעה, אבל כמובן שהיעלבות היא עניין סובייקטיבי למדי)
בהתחלה התעלמתי, ואמרתי שנחכה שתרגע,
אך כאמור, זה רק מחמיר,
לאחרונה, תפסתי איתה שיחה צפופה כדי לוודא שהסיבה שעדיין היא כועסת היא אכן כעס, ולא נניח שהיא לא יודעת לרדת מהעץ וכו'.
והיא באמת פגועה, אחותה עשתה הכל בשביל לרצות אותה - לרבות מתנה יקרת ערך בחנוכה האחרון, מחווה אותה דחתה הבת הפגועה בשתי ידיים.
כעת החלטתי שזהו. יש גבול גם מבחינתי להגזמה הזאת ואמרתי לבת שלא תקבל דמי כיס, לא תצא לחברות, ואפי' אם יהיה בכך צורך לא תוכל ללבוש את הבגד החדש לחג, עד שלא תתפייס עם אחותה הגדולה,
לאחר השיחה המאוד לא נעימה הזאת, חשבתי לעצמי שמה זה בעצם ייתן? היא תדבר איתה כדי להרגיע אותי וכדי להימנע מעונש, נו ו..??
בתוכה היא תכעס עליה עדיין ואולי אפי' יותר, מה עשיתי בזה, או שאולי דווקא להכריח זה הפיתרון ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה?
אשמח לחוות דעתכם.
חצי שנה שלא מחליפה איתה מילה.
נפגעה ממנה מאוד מנושא כלשהו (לדעתי לא 'חזק' מספיק בשביל הפגיעה, אבל כמובן שהיעלבות היא עניין סובייקטיבי למדי)
בהתחלה התעלמתי, ואמרתי שנחכה שתרגע,
אך כאמור, זה רק מחמיר,
לאחרונה, תפסתי איתה שיחה צפופה כדי לוודא שהסיבה שעדיין היא כועסת היא אכן כעס, ולא נניח שהיא לא יודעת לרדת מהעץ וכו'.
והיא באמת פגועה, אחותה עשתה הכל בשביל לרצות אותה - לרבות מתנה יקרת ערך בחנוכה האחרון, מחווה אותה דחתה הבת הפגועה בשתי ידיים.
כעת החלטתי שזהו. יש גבול גם מבחינתי להגזמה הזאת ואמרתי לבת שלא תקבל דמי כיס, לא תצא לחברות, ואפי' אם יהיה בכך צורך לא תוכל ללבוש את הבגד החדש לחג, עד שלא תתפייס עם אחותה הגדולה,
לאחר השיחה המאוד לא נעימה הזאת, חשבתי לעצמי שמה זה בעצם ייתן? היא תדבר איתה כדי להרגיע אותי וכדי להימנע מעונש, נו ו..??
בתוכה היא תכעס עליה עדיין ואולי אפי' יותר, מה עשיתי בזה, או שאולי דווקא להכריח זה הפיתרון ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה?
אשמח לחוות דעתכם.