דרוש מידע מה אני עונה לבת שלי

[שרינה]

זה עדיין תשובה שלילית לא משנה אם נתנו לה עוד אופציה
כרגע היא גם בטח לא רואה שום דבר טוב בסמינר השני ששלחו אותה אליו

אתם כנראה לא בני ברקים..

 

[צור ציור צורה]

אתם כנראה לא בני ברקים..

למה?
בכל עיר זה יכול להיות!!

 

[החיים מצחיקים :)]

אתם כנראה לא בני ברקים..

בני ברקית בנשמה!!!!

 

[אהרון 0]

דבר ראשון זה ממש מצער לשמוע...
ליבי על הנערה, אין ספק שזו תחושת אכזבה נוראית, מייאש...
היא בטח מרגישה סוף העולם
שהיא לא תתקבל לסמינר?

ליבי גם על ההורים, אין ספר שגם עבורם זו מכה, כפולה, גם לא קיבלו את הבת לסמינר והם גם רואים אותה מתייסרת

נראה שהרבה עצות והכוונות נאמרו כאן ועוד יאמרו...

הייתי מנסה להציע דבר שיישמע קצת אבסורדי ומציק בהתחלה, אבל מניסיון שלי ושל אחרים זה יכול מאוד להועיל

לנסות לראות את הטוב שבזה!
אז כן, ברור - מה טוב בלא להתקבל לסמינר??
נכון! אבל אחרי שהיא כבר לא התקבלה אפשר לנסות לראות את נקודות האור שבמצב הזה!...
ואין לי ספק שישנם נקודות אור ושאפשר למצוא אותם

מעבר לכך שזה מרגיע זה עוזר להשתחרר מהתבנית ואמונה ש-זהו זה סוף הדרך, אין לאן להמשיך מכאן
זה יכול להועיל לצאת מהקיבעון המחשבתי ולהביא אפיקים חדשים

 

[החיים מצחיקים :)]

@שרינה
לפני כמה שנים לקחו קבוצה של בנות שנרשמו לוולף והעבירו אותם למאיר לחיזוק של מאיר
הבנות שם היו שבורות לב מהענין
כל ילדה מגיעה עם חלומות וכן זה מאדדדד קשה שמגיעים ואומרים לך לא

 

[כינור דוד studio]

להגיד לה שאם הקב"ה סוגר דלת אחת סימן שהוא פותח את השנייה ולא סתם.
אני בכיתה ט' התקבלתי למקום מסוים וכשהתחלתי ללמוד גיליתי לצערי שהוא ממש לא הסגנון שלי...
תכלס ניסיתי לעבור לסמינר אחר באזור אבל נוצרה בעיה ידועה לצערי שאם נכנסתי למקום אחד המקום השני לא ממש רוצה לקבל...בסופו של דבר הייתי כמעט שנה בבית והצטערתי על כל יום כזה עד שבא השליח הטוב להמליץ על סמינר אחר מחוץ לעיר ואפילו די רחוק. כשהגעתי אליו פשוט ראיתי בעיניים את ההשגחה של ה' שסגר לי דלת אחת כדי להביא אותי למקום מושלם!!!( הוא היה די קטן יחסית...) ופרחתי שם ממש!
אני מאחלת לה שתגיע למקום שיהיה לה טוב גם אם זה לא המקום הנכסף שתכננה מלכתחילה....

 

[Y578]

אני מכירה חברה שהיתה תלמידה שרצתה להתקבל לסמינר מסוים והתקבלה לסמינר שלא רצתה לשמוע עליו, וישבה חודשים בבית עד שהשתכנעה... תוך זמן קצר היא היתה מאושרת שם עד הגג מהסמינר, אפילו הרבה יותר מהיסודי. ונהיתה שם מהמובילות.... קבלה הדרכה וכו'...
היום היא כבר אמא לילדים....
צריך לזכור, כל ההתחלות קשות... קצת סבלות והכל יהיה מושלם!

 

[צור ציור צורה]

אני מכירה חברה שהיתה תלמידה שרצתה להתקבל לסמינר מסוים והתקבלה לסמינר שלא רצתה לשמוע עליו, וישבה חודשים בבית עד שהשתכנעה... תוך זמן קצר היא היתה מאושרת שם עד הגג מהסמינר, אפילו הרבה יותר מהיסודי. ונהיתה שם מהמובילות.... קבלה הדרכה וכו'...
היום היא כבר אמא לילדים....
צריך לזכור, כל ההתחלות קשות... קצת סבלות והכל יהיה מושלם!

רק קחי בחשבון שלא כולם כאלה, ויש כאלה שיקשה עליהם להתחבר למקום שלא בחרו מלכתחילה, שכביכול בחרו עבורם...

 

[שגיאות מי יבין]

וואי ממש תשובות חכמות נראה לי שאני יפשוט יראה לבת שלי את כל התשובות האלו.

 

[אהרון 0]

נראה לי שאני יפשוט יראה לבת שלי את כל התשובות האלו

בדיוק חשבתי על זה

בהצלחה רבה!

 

[Deleted 66182]

בנוסף לנ"ל שכתבו פה עצות ותשובות חכמות ומחזקות
מנסיוני עם מקרה דומה עם אחד מבניי
שימי לב לא להשאב למקום "מפצה" לא את החלטת את זה...
את לא אמורה עכשיו לרצות אותה, זו טבילת אש עם אכזבה
אלו החיים...
לפנק, לכתוב פתקי חיזוק, להוריד עול בבית, להכיל ולהקשיב
אבל לא לחפור לפצות או להעניק מעל ומעבר (זה גם לא עוזר)
דבר נוסף: תעודדי אותה להתבטא בע"פ איתך עם חברות או דמות קרובה
וגם בכתב/ציור /נגינה מה שתאהב.
(עברתי משבר דומה והיה מרתק לקרוא אחרי שנים תובנות של נערה בט' בזמנו אימי עודדה אותי לכתוב)

 

[ציפור כחולה]

יש לי שתי חברות שלא התקבלו לסמינר, האחת הלכה לסמינר אחר, והשנייה התעקשה ובסוף התקבלה.
הראשונה שהלכה למקום אחר שרצה אותה פרחה שם היא גרה לידי ופעם יצא לנו לדבר על זה והיא אמרה לי שהמתנה הכי גדולה שלה בחיים זה שהיא הלכה לסמינר הזה, השנייה אחרי שנה התקלקלה, לא אהבה את הסמינר כעסה על כולם.
אנחנו מאמינים שיש מי שמנהל את העולם הוא יודעה מה טוב לנו,

 

[צור ציור צורה]

דבר נוסף: תעודדי אותה להתבטא בע"פ איתך עם חברות או דמות קרובה
וגם בכתב/ציור /נגינה מה שתאהב.
(עברתי משבר דומה והיה מרתק לקרוא אחרי שנים תובנות של נערה בט' בזמנו אימי עודדה אותי לכתוב)

מסכימה עם כל מילה!
כאחת שעברה סיפור מהסגנון הזה...
הכי חשוב: לתת לה את ההרגשה שהיא לא אשמה בזה, לא להסתיר את זה!(לוקח סתם הרבה אנרגיה!!!)
לתת לה להביע את זה ולהוציא החוצה אם ע"י פיתוח תחביבים, שיחות עם דמות שהיא מעונינת, ועוד.
כשהיא תלך לסמינר (לא משנה איזה) שתלך מתחושה של רצון, בחירה בו ולא כי כפו עליה משהו!, הדבר יכול לגרום לדברים קשים כמו חוסר התחברות =חוסר קבלה מהמקום ועוד....

 

[דינדושה]

העבירו אותה לסמינר אחר שהוא גם טוב אבל פחות נחשב וגם באופי פחות מתאים לבת שלי.​

בכל מקום יש את כל הסיגנונות. במיוחד בסמינרים של בני ברק
בטוח היא תמצא שם חברות כלבבה וכאופיה, רק שתהיה פתוחה לחפש.
האכזבה והבושה ממקום פחות נחשב מאד מובן
השם יעזור שתעבור את זה בקלות בלי משקעים

 

[מחלימה]

תמיד להתפלל שהילדים יתקבלו לישיבות והסמינרים שהכי טובים עבורם,
ואנו ההורים ובטח הילדים לא תמיד יודעים מה באמת טוב להם!
בסמינר מהר מאד הטטיות עוזבות את החברות מח' לטובת חברות חדשות
ואלו יהיו לה גם בסמינר האחר..

 

[שגיאות מי יבין]

ממש תודה רבה לכל העונים המדהימים. השאלה האם בכל העצב והמכה הכואבת שייך בכלל לעודד אותה באמונה ובטחון או שהיא בכלל לא בעניין.

 

[אהרון 0]

ממש תודה רבה לכל העונים המדהימים. השאלה האם בכל העצב והמכה הכואבת שייך בכלל לעודד אותה באמונה ובטחון או שהיא בכלל לא בעניין.

בהחלט בעניין! אבל לא כעת...
פשוט ברגע שמנסים להרגיע מי שנמצא בתוך הכאב עם דיבורי אמונה לרוב הוא מפרש את זה שלא מבינים את הכאב שלו ולכן אומרים לו הכל לטובה וכד'...
אבל הוא באמת כן מרגיש ממש רע !!! ולרוב אין לכך ביטוי בדיבורי האמונה שמטיפים לו, כאילו אומרים לו אתה טועה שאתה כאוב...
לענ"ד זה יכול להיות הפשט במשנה "אל תרצה את חברך בשעת כעסו ואל תנחמהו בשעה שמתו מוטל לפניו"

אחרי שיהיה מקום לכאב ולאבל (כן, זו תחושת אובדן) יגיע הזמן בו יהיה ניתן לשאוב תקווה ועידוד מדיבורי האמונה
כעת נראה לי שיהיה יותר נכון להתחבר לאלקים מתוך הכאב - "עמו אנוכי בצרה"
אבא שלה בשמיים בוכה ומצטער יחד איתה בצערה (אפי' שהוא רואה ויודע שזה לטובתה)

כרגע, פחות דיבורי אמונה שמדחיקים את הכאב או משדרים שאין מה לכאוב כי זה לא כואב, יותר דיבורי אמונה שמתחברים לכאב.

 

[שגיאות מי יבין]

אני עכשיו רואה את הפוסט שאמא שלי כתבה עבורי. ממש ממש מחמם את הלב אין עליכם. כל מילה שלכם זה כמים קרים על נפש עייפה תכתבו עוד זה ממש מעודד.

 

[מ. ק.]

@שרינה
לפני כמה שנים לקחו קבוצה של בנות שנרשמו לוולף והעבירו אותם למאיר לחיזוק של מאיר
הבנות שם היו שבורות לב מהענין
כל ילדה מגיעה עם חלומות וכן זה מאדדדד קשה שמגיעים ואומרים לך לא

דיברתי עם כמה בנות מהקבוצה הזו לא מזמן,
וגם עם בנות שכהנא העבירו לאלקיים
וכל הבנות האלו מרוצות בסמינר עד השמיים!
אני רואה שאת כותבת וקוראת את זה.
אז שתדעי שכשראיתי בתור תלמידה את לוח הפעילות של מאיר- זה ממש מעורר קנאה, הם משקיעים שם בהווי החברתי, ובסמינר גם בחלק הלימודי (לא יודעת איך החלק הלימודי בתיכון, אבל זה הזמן להנות, ואח"כ זה לא משנה לאף אחד כמה למדת)

יצא לי להכיר הרבה בנות שעברו מסמינר אחד לאחר בבני ברק, ותכל'ס הסמינר הכי נחשב- זה רק בשם שלו, ופחות בפועל.
רוב מוחלט שדיברתי איתם בסמינרים הקטנים היו הרבה יותר מרוצות.
בגלל שזה פורום ציבורי, אני לא מפרטת פה. אם תרצי ליצור קשר באישי- בכיף.

 

[מחלימה]

אני עכשיו רואה את הפוסט שאמא שלי כתבה עבורי. ממש ממש מחמם את הלב אין עליכם. כל מילה שלכם זה כמים קרים על נפש עייפה תכתבו עוד זה ממש מעודד.

חמודה שכזאת..
סבתא שלי למדה אותי משפט שמלוה אותי תמיד :
"הזמן רופא נאמן"
ככל שיעבור הזמן יותר תשתחררי ותצליחי לראות שהכל בסדר
ומה שמשמים קבעו זה הטוב ביותר עבורך!
בחיים יש לעיתים אכזבות גדולות או קטנות, הנה אחת שצלחת בהצלחה!
מאחלת לך המון הצלחה ,תפתחי עיניים לראות את הטוב, תכירי בנות מקסימות חדשות, פעילויות, ועוד שנה תקראי את ההתכתבויות האלה ותחיכי לעצמך... זה יהיה נוסטלגיה..