תסריט לסרטון בחירות:
מאבטח בנתב"ג מחזיק את גלאי המתכות (אגב, לאן הם נעלמו?) ביד אחת ונשען על הקיר, קצת משועמם. פתאום מגיע אדם בהיר ונעים למראה עם עינים כחולות. המאבטח מזדקף ואומר 'הלו מיסטר!' (שלום אדוני!) האיש עונה לו 'הלו! איים ג'ואיש!' (שלום! אני יהודי!) המאבטח עונה לו 'וולקם טו איזראל! וי אר וורי גלאד ד'אט יו קיים טו ליב היר!' (ברוך הבא לישראל! אנחנו שמחים מאד שבאת לגור כאן!) והאיש מחויך נכנס בשער.
אחר כך מגיעה קבוצה של חמישה אפריקאים עם בגדים מסורתיים (עצמות באוזניים, רעמת שיער וכל מיני כאלה) ואומרים לו 'הלו, וי אר ג'ואיש!' (שלום, אנחנו יהודים!) המאבטח כבר לא מחייך, קצת מגמגם, אומר 'אה... ה... הלו!' והם נכנסים פנימה.
אחר כך מגיעים עשרה סינים מלוכסני עינים עם כובעים משולשים (אולי כמה מהם נושאים פסלון בודהה?) ואפילו לא עוצרים לידו, רק אומרים 'וי אר ג'ואיש, וי אר ג'ואיש' (אנחנו יהודים, אנחנו יהודים). המאבטח מרים את הקול ושואל 'רגע, רגע! אתם בטוחים שאתם יהודים?' שנים מהם מסתובבים אליו, מכסים את העינים ביד אחת ואומרים 'שַׁאמִי סָארֵל, שַׁאמִי סָארֵל!' וממשיכים בהילוך מהיר פנימה.
אחר כך באים עשרה אינדיאנים עם בגדים מסורתיים, נוצות, צבעים על הפנים, בשורה הם נושאים על גבם עמוד טוטם גדול עם גילופים לעבודה זרה. המאבטח מנסה לחסום אותם וצועק 'רגע, אבל אתם בכלל לא יהודים!!' בבת אחת כולם עוצרים, האינדיאני הקרוב אליו מגיש לו קלסר מלא דפים שבתוכו באותיות מאירות עינים בראש הדף "בג"צ", ומראה לו את הפסק שכל בית דין שגייר אדם מזכה אותו בחוק השבות. המאבטח מתחיל לקרוא ומתבלבל, ובינתיים האינדיאנים עם הטוטם ממשיכים פנימה בשער.
[אולי יש עכשיו עוד טייק שרואים את הקבוצות האלה בתוך הטרמינל משתחוים כל אחד לבושת שלו ורוקדים סביבו. זה חריף אבל אולי טוב כי גם המציאות חריפה!]
כאן הסרטון נגמר, ויש כיתוב "בג"צ רוצה להרוס את יסודותיו של עם ישראל. רק מפלגת _____ תעצור אותו!!! למען הילדים של כולנו." או משהו כזה. יש מקומות שאפשר להקציע.