מאמר-כיצד?

מלבב

משתמש צעיר
טכניקות ספרותיות ידועים גם בספרי חול עתיקים אך השתמשו במגוון מצומצם יותר.
 

מלבב

משתמש צעיר
נכתב ע"י שרית גולד;1295330:
פעמים רבות כתיבה זורמת ללא כללים היא זו שהכי נכנסת לליבו של הקורא!
כתיבה מסוג כזה מכונה "השראה" אליה כל הסופרים מייחלים.
אמנם יש מקומות שהיא לא תפעל בלבבות ולשם נדרשת כתיבה מסוג שונה, ולשם כך נצטרך להידרש לכל הכללים והדרכים.
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
נכתב ע"י מלבב;1295355:
טכניקות ספרותיות ידועים גם בספרי חול עתיקים אך השתמשו במגוון מצומצם יותר.

אני לא מבינה למה אתה הולך רחוק. וכי נראה לך שסופרי החול של ימינו אנו, כותבים את סיפוריהם ע"פ כללים?
עומד לי על המקלדת שמות של ספרים שאין בינם לבין כללים ולו כלום ואלו ספרים רבי מכר.
ישנם סופרים שאכן הולכים לפי כללים, אבל מרביתם קודם כותבים, ורק אח"כ יוצרים מערכת כללים על פי הכתיבה שנכתבה בזרימה טבעית.
 

מלבב

משתמש צעיר
נכון! אבל יש לזה הסבר
למשל: אנשי מדע מפורסמים לא יצטרכו לכך, יקראו את ספרו בגלל ששמו יצא לפניו.
סיפור היסטורי ייחודי, גם כן לא נצרך לטכניקה ספרותית כי יקראו אותו על מנת להבין מה היה שם.
וכן ישנם שנולדו עם כושר הבעה ספרותית ייחודית ולכן הם לא צריכים בד"כ להשתמש בכללים, ועוד דוגמאות. אך על הרוב, אין מושג כזה לא להשתמש בכללי כתיבה, כולם משתמשים במודע או שלא במודע (היינו סופרים). כללי הכתיבה מטרתם היא להשביח את הכתיבה ועי"כ המסר עובר טוב יותר ובקלות יותר. אם הגענו לזה הרי בהכרח שהיה שימוש לא מודע בכך.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בא נבדיל בין אי הקפדה על כללים עלומים שאינם פוגעים ברצף התקין של הקריאה, עליהם אני נוטה לוותר לטובת תשפוכת מלל מלאת השראה או קטע 'נושם' וחי שסוחף את הקורא אל המחוזות המפליגות, ובין שיבושי לשון גסים שהופכים את הקריאה לסבל...
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
הקפדה על שיבושי לשון גסים אינם מעבודתו של הסופר. הוא מלך המילים. התיקונים שייכים למגיה ולעורך הלשוני.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
חולק עליך.
סופר בעל חוש הבעה "מלך מילים" כהגדרתך הנפלאה, אמור לחוש אי נוחות בשימוש כוזב במילים, הוא אמור לחוש סלידה מעירבוביא בין זכר ונקבה או יחיד ורבים.
אל דאגה, עדיין יישאר מקום לעורך הלשוני להתעסק בהחלפת נקודות לפסיקים וחוזר חלילה, או הורדת ו' חיבור מיותר...
 

מלבב

משתמש צעיר
נכתב ע"י עדיאל;1295400:
בא נבדיל בין אי הקפדה על כללים עלומים שאינם פוגעים ברצף התקין של הקריאה, עליהם אני נוטה לוותר לטובת תשפוכת מלל מלאת השראה או קטע 'נושם' וחי שסוחף את הקורא אל המחוזות המפליגות, ובין שיבושי לשון גסים שהופכים את הקריאה לסבל...
כמו מלפפון
אין סופר בלי טעות, ויותרה מכך לפעמים כותבים במודע לטעות כי העיקר הוא להספיק להביע את הלך המחשבה המבזיקה ברעיונם בהקדם טרם יתנדף! כי מודעים וסומכים על הגה לשונית.
אלא אם כן אולי הכוונה היא למאמרי אינטרנט ששם יותר מצוי טעויות, אך שם המטרה היא העברת המסר בכללותו ולא ספר ייחודי.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
להטוטי לשון במודע, נבלגים, נסלחים ואפילו רצויים. השאיפה להעלאת הרעיון ע"ג הכתב ע"ח הכתיבה התקנית מובנת.
דברתי על טעות לשם טעות, לא לשם הגעה לאיזשהו מליצת לשון חידודית או רעיון פז שמובע.
 

מלבב

משתמש צעיר
נכתב ע"י עדיאל;1295465:
להטוטי לשון במודע, נבלגים, נסלחים ואפילו רצויים. השאיפה להעלאת הרעיון ע"ג הכתב ע"ח הכתיבה התקנית מובנת.
דברתי על טעות לשם טעות, לא לשם הגעה לאיזשהו מליצת לשון חידודית או רעיון פז שמובע.
לא הבנתי אותך כצריך,
אבל בכל זאת בקיצור: טעויות מצויות, אין זה מתפקיד הסופר (לדקדק אחר כל מילה וטעות), אלא זה תפקיד של בן אדם אחר להשגיח שהכל יצא תיקני שבמקרה קורים לו מגיה.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אחזור שוב על מה שכתבתי, ונראה לי שאין כאן שום וויכוח
אין זה מתפקיד הסופר להשגיח על טעויות קלות ושכיחות, וזה תפקידו של המגיה, נכון. אך הסופר - אל לו להשתמש באוצר מילים משובש, זה לא ראוי ולא מכובד. זה שימוש מעוות ובלתי הוגן במילה..

המגיה אינו אמור למצוא תחליפים למילים שהושחלו בכפיה שלא במקומם, בכ"ז הוא איננו סופר...
 

מלפפון

משתמש סופר מקצוען
יש מגיה ויש מגיה.
עברתי כמה וכמה. אחד מהעורכים הלשוניים שינה לי כותרות וכמה מילים שנתנו לכתיבה אפקט שרק השביח.
נתקלתי גם בעורכת לשונית שלקחה את כל הקטע ושנתה והרסה, ופשוט כתבה קטע חדש..
פשוט לא השתמשתי בעריכה שלה...
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
כמובן שרצוי לעבוד עם מגיה מהסוג הראשון שמנית. אך עדיין הוא עוסק ב"לפנים משורת הדין", של השבחת הכתיבה, זה לא מעצם תפקידו. יש לי עורך לשוני כזה, ואני מודה לו.
באותה מידה אתה תמיד יכול להעביר את מעשה ידיך לסופר נוסף שיעביר עטו, תמיד ימצא מקום להשביח ולהוסיף נופך.

צריך סייעתא דשמיא מיוחדת גם שהעורך יעמיק לסוף דעתו של הסופר ויעבוד לפי כיוונו והלך מחשבתו, אם לא - סביר להניח שהסופר יחוש אי נוחות בתיקוניו של הלה, ויסווג את העורך הזה כעורך מהסוג השני שמנית...

עדיין אני סבור שהסופר לא אמור לדעת כללי כתיבה נכונה ומדוייקת (אני מעולם לא למדתי דקדוק), אך עדיין אמור להיות בעל החוש הטבעי שמזהה שגיאות ומילים משובשות.
 

נוי

משתמש סופר מקצוען
פרסום וקופי
מוזיקה ונגינה
נכתב ע"י עדיאל;1295725:
עדיין אני סבור שהסופר לא אמור לדעת כללי כתיבה נכונה ומדוייקת (אני מעולם לא למדתי דקדוק), אך עדיין אמור להיות בעל החוש הטבעי שמזהה שגיאות ומילים משובשות.
גם לי נראה כך.
כתיבה עילגת שצריכה הרבה שיוף, זה כמו אהממ... אולי נואם מגמגם?
צריך שהשפה כבסיס תהיה משופרת יותר משפה של מי שלא מתיימר להיות סופר או כתב.

אחת הסופרות הגדולות ביותר שאני מכירה, עובדת קשה מאוד אחרי כתיבת הקטעים שלה, ומשייפת אותם לשונית- כלומר מגיהה ועורכת את עצמה, ושולחת אחר כך להגהה חיצונית.
מה שנראה לי כי סוד הכתיבה הטובה היא להביע ללא עכבות ואז לשבת וליישר את כל הקווים העקומים שיצאו בלהט הכתיבה המשוחררת. ולא הייתי קוראת לזה כתיבה בלי כללים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיג

א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יי הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי:ב יְהִי שֵׁם יי מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:ג מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יי:ד רָם עַל כָּל גּוֹיִם יי עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ:ה מִי כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת:ו הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:ז מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן:ח לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ:ט מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ:
נקרא  6  פעמים

לוח מודעות

למעלה