שיתוף - לביקורת מאונך ומאוזן

[חנש]

בס"ד

כשאתה מתלבט,

במה לבחור,

טובתך האישית

או טובת הזולת.

תמיד תחשוב

על השני יותר

ועל עצמך פחות,

כי אם חשבת

על עצמך יותר,

אז אתה סתם אנוכי,

ואם חשבת

על השני יותר,

אז התעלית

על עצמך.

 

[אש קודש!]

לא תמיד.

 

[חנש]

רוב האנשים רוב הזמן חושבים לרוב על עצמם.

לא תמיד.

 

[אש קודש!]

רוב האנשים רוב הזמן חושבים לרוב על עצמם.

כן, אבל זה לא נכון שתמיד זה טוב לשים את עצמנו מקום אחרון.
אני מכירה אנשים שתמיד שמים את הזולת בראש, ואז נדפקים (סוג אנשים שלא אומרים 'לא'), ברור שלהיות אגואיסטים זה מזעזע, אבל גם להתבטל לזולת זה לא נכון.

 

[חנש]

יש 2 מושגים:
1. החשיבות של עצמך.
מתחלק ל:
א. למה אתה ראוי
ב. מה היכולות שלך.
ג. מה הצרכים שלך
2. החשיבות של הזולת
מתחלק ל:
א. מה אתה יכול לתת לו
ב. בהתאם ליכולת שלך
ג. לזהות את הצורך שלו.
ככל שאדם הוא יותר נדיב ויותר מתעלה על עצמו הוא ימצא דרך לתת לזולת,
לפעמים לא לתת זוהי גם נתינה.
כשאתה נתקל בהמון אנשים אנוכיים שרואים קודם את עצמם, ולפעמים בכלל לא רואים שיש עוד מישהו,
כדאי להיזכר שיש אנשים שתמיד חושבים יותר על הזולת.

 

[חנש]

אנשים אנוכיים הם גם נצלנים, זה הולך ביחד.
מי במרובה ומי במעט.
ולכן נכון, צריך לעצור את זה, וזה חסד.
אבל תמיד צריך לחשוב עד כמה "אנחנו" - אנוכיים.

 

[אש קודש!]

מהשיר זה היה נשמע התבטלות מוחלטת לזולת...

 

[חנש]

המסר של השיר זה לחשוב עוד יותר על הצורך של הזולת.
וכל זאת בגלל שרוב האנשים רוב הזמן חושבים יותר על עצמם בלבד,
זהו שינוי תפיסה, קודם כל תחשוב קצת יותר על השני!
זה מה שרציתי לכתוב.

 

[אש קודש!]

אוקי.
אני חייבת לציין שהכתיבה שלך יפה.

 

[חנש]

מאונך - מלשון אנוכי,
ומאוזן - מלשון איזון.
כדי לחשוב על הזולת אתה צריך לחשוב יותר,
כי על עצמך אתה הרי חושב בדרך ממילא.