בחזרה לנושא הראשון, רוצה לענות לכל השאלות שהיו כאן מנקודת מבטי.
כתיבת ספר לא מתחילה בסמך וורד חלק ונקי שהמשפט הראשון שלו הוא: "גלגלי האופנוע חרקו על הכביש וענן עשן התערפל באוויר."
כתיבת ספר מתחילה בשלב הרבה יותר מוקדם של תכנון עלילה, ולאחר שהעלילה גמורה והסופר סגור עליה בראש מההתחלה ועד הסוף, עובדים על הדמויות. אופי, אוהבת\שונאת, ביוגרפיה עמוקה, סגנון דיבור, וכמובן כמובן, חלום-מטרה-מכשול (אם מדובר במישהו שמחליפים איתו מילה או שתיים, אז רק מה שעבר עליו בבוקר).
ואז מתחילים עם הסינופסיס. סינופסיס- כתיבת סצנות לפי הסדר. זה השלב הכי הכי חשוב שבו מתגלים החורים, מתגלות עוד דמויות והעלילה קמה מעפר ונהפכת לעולם עצמאי שחיים בו אנשים ממש אמיתיים.
ואז...
מגיעים לכתיבה.
ואם אתם שואפים שתהיה איכותית ועמוקה, אל תחלמו! אפילו לגמור 2,000 מילה בשעה. אם תגיעו ל500, תפנקו את עצמכם בגלידה. עלי.
תהליך כזה לוקח זמן, גם אם עובדים עליו אינטנסיבי בטירוף. ואם מדלגים על אחד מהשלבים האלו - עוד לפני דראפטים, ההגהה, ועריכה - יוצא ספר מהסוג שגורם לי לדפוק יד בראש או ראש בקיר ולפזר אימוג'י כועס ועשרות סימני קריאה לאנשים מסכנים בפרוג.