מידע שימושי לפרוס כנפיים עד דק

[מוריופ]

גם לכם קרה שנתקלתם בחסידה ש'פרסה כנפיים' ותהיתם באיזה סנדוויץ' היא שמה אותם?
או שפגשתם גיבור קטע שבחר להשתפך ובאופן אבסורדי 'הסיח את ליבו'?
התנגשתם כמוני עם עיקוב בזמנים, אנשים שמועילים בטובם, או שיער משוך בשמן?
בתקווה שלא פתחו אשכול כזה וכן המצאתי כאן גלגל בעל עניין לקהילת כותבים
מוזמנים לבדל, לדייק, להסביר ולתקן מילים דומות שעלולות לבלבל כל כותב שבטעות קרא ספרים בלי הגהה מקצועית...

 

[מוריופ]

ועכשיו לדוגמאות הנ"ל:
החסידה פורשת כנפיים והלחם נפרס לפרוסות.
לחבר שולחים פרישת שלום (נכון?) ופרוסת עוגה

הסיח ליבו - הזיז את תשומת הלב
השיח ליבו - שפך שיחה

מעקב נעשה על ידי התחקות על עקבותיו של אדם
עיכוב - הוא כמו כל עכבה לטובה, ולאנשים חסרי מעצורים אין עכבות

אנשים מועילים הם פרודוקטיביים
ואנשים מואילים בטובם להושיט יד ולהיות מועילים

שיער מושחים בשמן או מושכים בזעם
ארשת נחמדות הממ. היא יכולה להיות משוחה באופן שמנוני וערמומי, אבל בדרך כלל היא משוכה על שרירי הפנים הנמשכים בהתאמה, נראה לי...

ברגליים גומאים מרחקים, ומים גומעים בשקיקה.
אפשר לגמוע את המדרגות כמו בשתייה היסטרית, אבל זה כבר כרומטיקה מכוונת. לכל הפחות אל תתנו לצמאים לגמוא מים...

 

[נ. גל]

אוי, אוי. כמה צחקתי...

אירע לי שפגשתי באדם ניחוח. לגודל הבושה - בטקסט שאני כתבתי.
אך מעולם לא הבנתי כיצד זה נראה במציאות. אדם עשוי ריח?

כמו כן, אדם שפצע את פיו נשמע לי קצת מזוכיסט...
(נכון לומר "פצה", כיוון שהוא פתח את פיו ולא חתך אותו.)

 

[מוריופ]

בצק תופח וגדל ומתנפח
על המצח טופחים וגם על השכם (כמו טפח - כף יד)

 

[נ. גל]

אין שום דבר מכובד בכך שאנשים כדים.
אלא אם הם עומדים מול מלך, ואז הם קדים.

מחקרית, לא ניתן לגבוה ברעב. רק לגווע.
כמו כן הוכח שילדים בריאים לא גוועים עם הגיל אלא גובהים.

 

[הנף מקלדת]

התעות הנפוצה ביותר היא כמובן הטעות.
טעתה בדרכה. ותעתה בכתיבתה.

 

[מ. י. פרצמן]

אשכול אדיר. ירבו כמותו.

לגבי זה,

החסידה פורשת כנפיים והלחם נפרס לפרוסות.
לחבר שולחים פרישת שלום (נכון?) ופרוסת עוגה

האקדמיה ללשון העברית דווקא חולקת עלייך. ראי כאן.


ועצה אחת משלי, אומנם לא באותו סגנון של עצות מועילות לעיל אבל גם היא עצה ידידותית:
חברים, הימנעו כמה שאפשר מלגרום לגיבורים שלכם לגלגל את עיניהם סביב החדר.
כשחושבים על זה, זה לא נעים.

 

[דיונון]

ברגליים גומאים מרחקים, ומים גומעים בשקיקה.
אפשר לגמוע את המדרגות כמו בשתייה היסטרית, אבל זה כבר כרומטיקה מכוונת. לכל הפחות אל תתנו לצמאים לגמוא מים...

חלב כדי גמיעה.
איבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה א"ר נחמן בר יצחק (בראשית כד יז) 'הגמיאיני נא מעט מים מכדך'.
(שבת עז.)

כמו כן הוכח שילדים בריאים לא גוועים עם הגיל אלא גובהים.

גְּבֵהִים!!!

 

[נ. גל]

גְּבֵהִים!!!

באמת?
תמיד כתבתי בלי ו' וטענו לי שזה לא תקין...

 

[מוריופ]

אשכול אדיר. ירבו כמותו.

לגבי זה,

האקדמיה ללשון העברית דווקא חולקת עלייך. ראי כאן.


ועצה אחת משלי, אומנם לא באותו סגנון של עצות מועילות לעיל אבל גם היא עצה ידידותית:
חברים, הימנעו כמה שאפשר מלגרום לגיבורים שלכם לגלגל את עיניהם סביב החדר.
כשחושבים על זה, זה לא נעים.

אדון לכף זכות את כל מבלבלי הס' והש'

חלב כדי גמיעה.
איבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה א"ר נחמן בר יצחק (בראשית כד יז) 'הגמיאיני נא מעט מים מכדך'.
(שבת עז.)

טוב לדעת

 

[מירער]

גובהים.

גְּבֵהִים!!!

 

[מוריופ]

מסית - לדבר עבירה או להפגנות. בדרך כלל מתייחס לשכנוע לעשות דבר כלשהו.
מסיט - את הנושא או את הוילון. מזיז.

 

[דיונון]

מאיפה זה מצוטט?

 

[דיונון]

באמת?
תמיד כתבתי בלי ו' וטענו לי שזה לא תקין...

זה כמו - קָטֵן, יָשֵׁן, גָּדֵל, תָּמֵהַּ, וכדו'

 

[מירער]

מאיפה זה מצוטט?

האקדמיה ללשון העברית

 

[מוריופ]

פנים בזכר מתכוונים לפנים שונים - כלומר אופנים
ופנים של אדם הן פנים שמחות או נפולות
אך האם יש צידוק לכתוב על משיהו שהוא הראה 'פנים שמחים'?

 

[דיונון]

ראה פניו מאירים.

 

[מוריופ]

ראה פניו מאירים.

אז זה באמת תקני? אפשר לדעת את המקור?

 

[סיפור8]

בעז"ה

מותר לשתף משהו ככה באמצע האשכול?
בלי קשר למהות האשכול, שכשלעצמו מעניין ותורם.
רק מעלה את התופעה שאפשר כביכול להעיר למישהו אחר על שגיאה לשונית, תוך כדי שיחה דבורה או כתובה. אני חושבת שזה לא נכון. מבין כל אלפי הסעיפים בשולחן ערוך שמדברים על אורחות חייו של יהודי אין סעיף שאוסר שגיאות כתיב או דיבור. אבל סעיפים הנוגעים לאהבת ישראל וכבוד לאחר- יש ויש... אדם שמתקנים אותו באמצע שיחה לא אומר לעצמו, בדרך כלל, "וואו, הוא הציל אותי הרגע מלומר שלוש במקום שלושה". זה בדרך כלל גורם לתחושה של אי נעימות או מבוכה.
אולי אלו דברים ברורים לרוב המשתתפים כאן... אני רק מעלה את העניין

 

[נ. גל]

אז זה באמת תקני? אפשר לדעת את המקור?

זה מהפיוט "אדוננו בר יוחאי".
נותח בעבר כאן:

המילה "פנים", זכר או נקבה?

אני עוסק כעת בעריכה לשונית וספרותית של ספר קריאה. נתקלתי כמה פעמים בתארים מלשון נקבה למילה פנים. כמו: פניו היו אפורות. לי ידוע שהמילה פנים היא זכר, אבל במשנה למשל מופיע סבר פנים יפות. האם יש החלטה חד משמעית בנושא?

www.prog.co.il