לנגוע/ליגוע

[HDAS]

או בכלל לגעת/ליגע?

 

[שניאור770]

ממה שאני זוכרת משיעורי דקדוק הרחוקים: לנגוע / לגעת / ליגע

(נכתב ע"י: אשתו של שניאור)

 

[אפכא מסתברא]

לגעת, ליגע (ל' חכמים), לנגוע, אבל לא ליגוע בשום אופן!

 

[דחוף]

לנגוע, לנסוע, לנחור...

 

[חברה]

לגעת, ליגע (ל' חכמים), לנגוע, אבל לא ליגוע בשום אופן!

אכן, ליגוע זה כלאיים!! כמו"כ ליסוע טעות מאוד נפוצה!!
או לנסוע או ליסע וכולי.

 

[אפכא מסתברא]

או לנסוע או ליסע וכולי.

בלי 'כולי' - אין לסעת...

 

[אלחנן אריאל]

בקשתי, אם מישהו יואיל ליתן בזה כללים.
(או שמא אין כללים).

 

[שמואל גרינשטיין]

יש כללים:
לפי לשון התורה שם הפועל משמר את הנ' השוואית, אך אינו משמר את משקל העתיד (אפעול/אפעל) אלא כל שמות הפועל באפעול - לנפול, לנסוע
לפי לשון חכמים שם הפועל אינו משמר את הנ' השוואית אך משמר את משקל העתיד - ליפול, ליסע.
כמו"כ יש שורשים שניתן להטותם בשה"פ כמו בנחי פ"י - לגעת, לטעת, לגשת.
לפיכך - שורשים הניטים בעתיד במשקל אפעול אפשר לומר את שה"פ עם נ' או בלעדיה - לנפול או ליפול,
אך שורשים הניטים במשקל אפעל אין לאומרם ללא הנ' במשקל אפעול, אלא במשקל אפעל (כי משקל אפעול בלי נ' זוהי הכלאה של שיטת המקרא ושיטת חכמים) ולכן - לנסוע או ליסע ולא בשופ"א ליסוע!
וכן לנגוע או ליגע (או לגעת) ולא ליגוע!

בהצלחה
חני

 

[kantor]

ליגע = להתעייף (יגע). לִנְגֹּעַ, לָגַעַת או אף לִגַּע =לקרב עד כדי קשר (נגע)

ליגע = להתעייף (יגע)
לִנְגֹּעַ, לָגַעַת או אף לִגַּע =לקרב עד כדי קשר (נגע)

 

[אלחנן אריאל]

יש כללים:
לפי לשון התורה שם הפועל משמר את הנ' השוואית, אך אינו משמר את משקל העתיד (אפעול/אפעל) אלא כל שמות הפועל באפעול - לנפול, לנסוע
לפי לשון חכמים שם הפועל אינו משמר את הנ' השוואית אך משמר את משקל העתיד - ליפול, ליסע.
כמו"כ יש שורשים שניתן להטותם בשה"פ כמו בנחי פ"י - לגעת, לטעת, לגשת.
לפיכך - שורשים הניטים בעתיד במשקל אפעול אפשר לומר את שה"פ עם נ' או בלעדיה - לנפול או ליפול,
אך שורשים הניטים במשקל אפעל אין לאומרם ללא הנ' במשקל אפעול, אלא במשקל אפעל (כי משקל אפעול בלי נ' זוהי הכלאה של שיטת המקרא ושיטת חכמים) ולכן - לנסוע או ליסע ולא בשופ"א ליסוע!
וכן לנגוע או ליגע (או לגעת) ולא ליגוע!

בהצלחה
חני

תודה רבה!

זאת אומרת, שמה שכתוב כאן, אינו נכון.

 

[מבקש אור]

תשובת האקדמיה:
רבים מתלבטים בשאלה איך להגות ולכתוב את שם הפועל של נָסַע – בקיום הנו"ן או בהבלעתה? והתשובה: אף על פי שהנו"ן נבלעת בצורת העתיד – יִסַּע, בשם הפועל הנו"ן מתקיימת: לִנְסֹעַ. בדומה לצורה 'לנסֹע' אנו מוצאים בתורה: "ויהי בִּנְסֹעַ הארון" (במדבר י, לה).
דוגמאות נוספות: לִנְבֹּל, לִנְזֹל, לִנְגֹּעַ (וגם לָגַעַת), לִנְטֹעַ (וגם לָטַעַת). כל אלה על דרך לשון המקרא.
בשלושה מקרים לצד הצורות בנו"ן מותרות הצורות בהבלעת הנו"ן: לִפֹּל בצד לִנְפֹּל, לִטֹּל בצד לִנְטֹל, לִדֹּר בצד לִנְדֹּר. הצורות בהבלעת הנו"ן נוצרו בלשון חכמים בהיקש מצורות העתיד: יִפֹּל, יִטֹּל, יִדֹּר.
בדומה לכך על פי צורות העתיד יִסַּע, יִגַּע נוצרו בלשון חכמים צורות שם הפועל לִסַּע, לִגַּע (ולא ליסוֹע, ליגוע). צורות אלו משמשות בימינו רק במשלב ספרותי גבוה.

 

[פיטפוט]

הטעות הזאת נובעת מחשש של אנשים לטעות כמו במילה.. (לא עולה לי דוגמא עכשיו)
שמורידים את הנ' או אות אחרת ומוסיפים דגש במקומה.

אז על כל מקרה תמיד אומרים את שתיהן אחת אחרי השניה...