למישהו יש מושג למה בתורה כתוב הִוא? (במקום הִיא)

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
זה אפילו לא קרי וכתיב...
כל תשובה רצינית תתקבל בברכה
(מכל תחום - דקדוק, מדרשים, חסידות, תורת הח"ן וכו')
 

ירושלמי

משתמש צעיר
לא שמתי לב.

אבל השאלה צריכה להיות הפוכה,
מדוע אצלינו כותבים היא ולא הִוא?

והתשובה כנראה, שזה מטעמי נוחות והבנה ולא מעיקר הדקדוק.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
ממש לא
כי לפי הדקדוק צריך לכתוב היא, וכך זה בהרבה מקומות בתנ"ך
במקומות מסויימים יש הִוא.
אליהו פריד נתן לי תשובה מעניינת - בכל פעם שהנקבה טפלה או מתייחסת לזכר - כתוב הִוא - למשל חווה - שנוצרה מאדם, נגע צרעת - צרעת הוִא - מתייחס גם למילה "נגע" ,הכתנת בנך הִוא אם לא - מתייחס לבנך וכו'. כמו כן, זה נאמר על מקומות קרית 4 הִוא חברון וכו' - אפשר לעשות על זה מחקר שלם.
 

לוי

משתמש צעיר
עימוד ספרים
מעניין אם בכל פעם כתוב הוא או שלפעמים כתוב היא עם יו"ד
מניין לך שזה לא קרי וכתיב?
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
רבי אליהו בחור, באחד מספריו כתב שיש רק י"א מקומות בתורה שכתוב "היא", והשאר כתוב "הוא".
לעת עתה אינני זוכר היכן המקור (באחת מהגהותיו על ספר המכלול לרד"ק, הוא גם מזכיר זאת), אם תעיין ותמצא את המקור, ייתכן ששם גם הוא מדבר על הסיבה לכך.
 

מתתיהו

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
שמעתי פעם מפי תלמיד חכם, שהביא כמה הוכחות מהתורה שכל פעם שכתוב הוא והכוונה להיא , כוונת התורה להדגיש את הענין שאף שבעיקרון הוא לשון נקבה אבל התורה רצתה להדגישה, וכן הענין באותיות הגדולות והקטנות במקרא וכן הוא הענין בכתיב מלא וחסר, ודו"ק ותמצא
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י לוי;246050:
מעניין אם בכל פעם כתוב הוא או שלפעמים כתוב היא עם יו"ד
מניין לך שזה לא קרי וכתיב?
זה לא קרי וכתיב מהסיבה הפשוטה שבמסורה זה לא מסומן כקרי וכתיב
(קח חומש, ותשים לב: כשיש קרי וכתיב - כתוב את זה, למשל "לםרבה המשרה" - כתיב, וכתוב בחומש בסוגריים או בצד (קרי: לםרבה)
על המקומות האלו של הִוא - לא כתוב קרי וכתיב
 

לוי

משתמש צעיר
עימוד ספרים
נכתב ע"י מאיר14;246053:
רבי אליהו בחור, באחד מספריו כתב שיש רק י"א מקומות בתורה שכתוב "היא", והשאר כתוב "הוא".
לעת עתה אינני זוכר היכן המקור (באחת מהגהותיו על ספר המכלול לרד"ק, הוא גם מזכיר זאת), אם תעיין ותמצא את המקור, ייתכן ששם גם הוא מדבר על הסיבה לכך.
אכן י"א מקומות, שכך כתוב במסורה בפרשת וישב על הפסוק "הוא מוצאת והיא שלחה" יעויי"ש.
וכן באבות דרבי נתן פל"ד:
אחת עשרה היא והיא כתיב ביו"ד בתורה
הראשון הוא מלך בלע היא צוער.
הלא הוא אמר לי אחותי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא.
היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר.
וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה.
והיא הפכה שער לבן.
ואם יראנה הכהן וגו' והיא כהה.
והיא תראה את ערותו.
את אביה היא מחללת.
בקנאות: ונסתרה והיא נטמאה
והיא לא נתפשה.
או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה:

אגב: דוקא על הפסוק הנ"ל יש במדרש טעם למה כתוב הוא: אמר רב הונא: "הוא מוצאת" היא והוא צריכין לצאת, עי' במפרשים
 

PICARDB

משתמש רשום
תקראו בהברה חסידית פולנית הלא היא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי היא....
 

א.ישראל

משתמש פעיל
עריכה תורנית
נכתב ע"י דובר צדק;246006:
כל תשובה רצינית תתקבל בברכה

נכתב ע"י PICARDB;246794:
תקראו בהברה חסידית פולנית הלא היא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי היא....

רק עכשיו הבנתי למה הוא הדגיש תשובה רצינית...
 

תג

מנהל קהילת המעמדים
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
ואני חשבתי תמיד שזה לא קשור להוא והיא אלא מילה שונה לגמרי כמו הינו, דהיינו במקום לכתוב הינו (או הינה) כתוב הִוא.
 

לוי

משתמש צעיר
עימוד ספרים
לגבי מש"כ תג: איך שיהי' פירוש המלה, אבל עדיין השאלה במקומה עומדת, איפה מצאנו חיריק מלא עם ו' ולא עם יו"ד
 
א

אליהו פריד

אורח
כל היא אחרי שם תואר הוא "הינה" אחותה היא". או שאני טועה.
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
לפי פשוטו זהו קרי וכתיב כמו שכתבו לעיל. ומה ששאל דובר צדק מפני מה לא נכתב על כך בחומשים, אין זו ראיה כנגד, מפני שדברים נפוצים לא נכתבו.
למשל קריאת שם הויה. ועוד משל: ירושלים נכתבת בכל התנ"ך חוץ ממקום אחד 'ירושלם', וזהו גם קרי וכתיב כנראה.
ככלל, לפי פשוטו הכתיבה פעם לא היתה כ"כ לפי כללים חתוכים, ומצינו בתנ"ך הרבה שמות שמילים שנכתבו פעם כך ופעם אחרת.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
gchw
התנ"ך נכתבה באופן כ"כ מדויק - ולא רק מבחינת קדושת כל אות ונקודה, אלא אפילו לפי כללי הדקדוק. אלא שחז"ל לא הנחילו לנו כללי דקדוק, וחכמי הדקדוק נאלצו לאסוף כללים מן המאוחר אל הקודם, זאת אומרת, הם ערכו טבלאות של כל המילים, ועל פיהם קבעו את הכללים. אולם לא יימלט שכללים רבים נעלמו מהם. נעלם אחד מפורסם ויסודי שעד היום אין עליו תשובה הוא, מה שאנו מוצאים פעמים רבות דגש שלפניו שו"א נח ולפני פניו תנועה קלה (להבדיל מתנועה קטנה), לדוגמא: לשפוט, לשבור, בשכבך (ב' השני), לבלתי הפכי, ועוד.
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
מצטרף למה שכתב געוואלדיג.

זה פשוט שכל אות ואות נכתבה במדוייק. אך כידוע, יש הרבה יוצאים מן הכלל, וכל זה בא ללמד, כמובא בתלמוד ובמדרשים וכו' וכו'.
לגבי כללי הדקדוק, כבר כתב הרמב"ם במורא נבוכים שהם על פי הרוב. די בכלל הידוע של דחיק ואתי מרחיק, שכמעט הוא אינו כלל, בגלל שיש בו המון תיבות היוצאים מן הכלל.
 

א.ישראל

משתמש פעיל
עריכה תורנית
געוואלדיג ומאיר, זה עדיין לא סותר שזה קרי וכתיב, רק צריך הסבר למה נכתב הקרי וכתיב כמו כל הקרי וכתיב שלכל אחד יש הסברים בדרך הפרד"ס

זה קרי וכתיב כי המילה נקראת בצורה שונה מאיך שהיא נכתבת.
התשובה שכתב gchw מודע לא צויין בחומשים, היא תשובה שמתקבלת על הדעת.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
מאיר, הואל נא להסביר יותר מה שהבאת מהרמב"ם.
לגבי הקריין וכתיבין, הכלל הוא כך: כל דבר המעוגן בכלל מכללי הדקדוק שהיו ידועים לבעלי המסורה, לא היו מציינים זאת ב'מסורה'. וכל דבר שיצא מהכלל - ובא ללמד דרש או סוד - צויין במסורה, אלא שכהיום אין לנו את כל ה'מסורה' שנחתמה בזמן הגאונים.
יצויין כי לבד מחיבור המסורה גדולה וקטנה, הנחילו לנו חכמי המסורה כמה וכמה כללים בדקדוק, כמו מפיק מפסיק דחיק אתי מרחיק המבטלין את הרפה, ועוד כללים רבים.
 

מאיר14

משתמש מקצוען
עימוד ספרים
התורה, עומקה רב מאד ולמעלה מיכולת אנוש להשיגה עד תכלית. וכמו שאמר שלמה המע"ה "אמרתי אחכמה" וגו', וכן אמר דוד אביו ע"ה "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד".
לכן, אין זה פלא שלא השיגו חכמי הדקדוק עד המיצוי האחרון, אלא על דרך הרוב. וזו כוונת הרמב"ם בהסברו שם לכמה עניינים מן התורה.
מה גם, ששינויים מסוג אלו מכילים בתוכם סודות רבים, אשר לא לכולם הם ידועים, וכפי שנהוג בפי המפרשים לומר - "וידוע לסוד נכמס" וכיוצ"ב.

ולגבי מה שכתב א. ישראל, ייתכן שבאמת זה קרי וכתיב, אלא שלא ציינו זאת בכל מקום ומקום, וסמכו על הקורא בהבנת דבר פשוט זה.
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
הדגשתי שדברי הם לפי הפשט.

בתחלת ספר יהושע כתב הרד"ק שהקרי והכתיב הם חילופי גירסאות. ע"ש.
חבר שלי בדק ומצא הבדל משמעותי בין התורה לנ"ך. הקרי והכתיב שבכל התורה הם אך ורק באימות הקריאה אהו"י (חוץ מישכבנה/ישגלנה ועפולים/טחורים עליהם נאמר בגמ' בנדרים שהם תיקון סופרים, דהיינו שתקנו לקרוא כך מפני הכבוד).
לעומתם בקרי ובכתיב שבנ"ך יש גם שינויי מילים שלמות. דבר זה מתבאר מדין קדושת ס"ת החמורה בהרבה מקדושת הנ"ך, ולכן הקפידו ביותר בכתיבת התורה.

געוואלדיג כתב:
כל דבר המעוגן בכלל מכללי הדקדוק שהיו ידועים לבעלי המסורה, לא היו מציינים זאת ב'מסורה'. וכל דבר שיצא מהכלל - ובא ללמד דרש או סוד - צויין במסורה, אלא שכהיום אין לנו את כל ה'מסורה' שנחתמה בזמן הגאונים.


טעות. א. יש בידינו את כל המסורה. ב. המסורה אינה מציינת דברים שאינם כפי הדקדוק, אלא דברים בלתי רגילים. חלק מאלו הם גם שלא כפי הדקדוק הרגיל.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קנ

א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ:ב הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ:ג הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר:ד הַלְלוּהוּ בְתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב:ה הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה:ו כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:
נקרא  29  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה