נו נו.בלת''ק [חלקי]
ללא ספק יש משהו מיוחד בירושלים, האוויר, הכותל המערבי, ההרים סביב לה מסלולים בנועם ורוגע,
אך כמי שגדל בבני ברק ומגיע המון לירושלים,
האוכלוסייה מאד מתאימה לירושלמים, כל מי שהתרגל לאנשי המרכז לא ימצא את מקומו בירושלים,
כל פעם שאנחנו מגיעים לנופש בירושלים אנחנו חוזרים הביתה ואומרים איזה כייף לחזור למקום שלנו.
ירושלים זה כמו שוויץ קטנה, אוויר נפלא, נוף מדהים, בתים יקרים, דירות אחד בתוך השני [הרבה יותר מאשר בבני ברק] ואפס זוכי פרס נובל. [לא באמת, יש כמה מירושלים....] ורוב החנויות ב9 בערב כבר סגורות... מדהים איך הם חיים שם, זה פלנטה אחרת.
לעומת בני ברק, חמה - מזיעה - כמעט ללא נוף [רק לאלו שגרים בבניינים גבוהים, או על הגבעות הנמוכות שבעיר], אבל מצד שני עיר שוקקת חיים עד 2 בלילה, כל אחד גר בפינה שלו, עיר מלאת חיות ושמחה, אנשים מלאי מרץ וחינניות, כל אחד גר בפינה שלו, ויכול לצאת לקניות מתי שרק ירצה.
כבני ברקית שתיעבה את העיר (מחילה מכל הבניברקים), אני חולקת. לגמרי חולקת.
יש אזורים שלמים שהוא סגנון מעורב/ בני ברקי לחלוטין (חלק מרמות, רמת שלמה, נווה יעקב ועוד). גם המגורים הצפופים (מודה, אני גרה באזור יותר צפוף מבית הורי בב"ב, והם גרים באחד המקומות הצפופים בעיר), זו צפיפות מסוג אחר ובניה שונה.