הנושאים החמים
הנושאים החמים
למה כדאי לכם לקרוא את הספרים "במה ללא קהל", "קוד נפוליאון", ו"הצעה לסדר"?
ולמה כדאי לכם להמליץ לקרוא אותם?
לכתיבת הספרים הנ"ל הגעתי מתוך מקום מאוד נמוך, מכל הבחינות, בעיקר מבחינה מנטלית, שזה אומר שהייתי מוגדרת כמתמודדת נפש, שצריכה ליטול כדורים כדי שהמטפלת הרגשית תסכים לקבל אותה לשיחות, הייתי בודדה, עם בעיות בכל התחומים כמעט.
הבעיה שלי שהייתי כל כך בודדה וכל כך מאוימת על ידי עצמי ועל ידי כל העולם, שחששתי אפילו ליטול כדורים, כי אין מי שיראה אותי ויפקח עלי...
אז באין ברירה, בכוחות-על, ניסיתי לטפס קצת גבוה יותר, לעקוב אחרי עצמי.
*
ובגלל שבאותה תקופה אנשים יקרים וחשובים עברו גם כן משבר רציני, הבנתי עד כמה העולם צריך תיקון ורציתי להלחם.
לא ידעתי איך להלחם, אז התחלתי לכתוב ספר. לא ידעתי כיצד הוא יתקדם.
"במה ללא קהל" נכתב מתוך חרדה מעצמי, הייתי בסחרור של רגשות ואמונות ופחדתי ממש לכתוב לציבור.
רק לאחר שכתבתי הבנתי שיש בספר תהליך, ויש בו שיטה. ואז נחשפתי לשיטת העבודה של בירון קייטי והבנתי שמבלי משים כתבתי אותה בספר בתור תהליך של הגיבורים, בלי להכיר את ביירון קייטי לפני כן.
*
את הספר "קוד נפוליאון" כתבתי, שוב, מתוך מסע שלי מול עצמי. החוויות שם אותנטיות בחלקן. למרות שחלק מהגיבורים רחוקים מעולמי החרדי.
כמה ציטוטים מתוך הספר "קוד נפוליאון":
אפי יושב בכיתת הלימוד, מוצא את עצמו מתווכח עם נפתלי על הסוגיה.
צורת הלימוד הדינמית גורמת לו להבין עד כמה יש בוויכוח יכולת לחבר בין
שני עולמות שונים, במיוחד כי הוויכוח הוא על רקע של לימוד, ולא חלילה
בגלל מריבה.
התרחשות קלה מתחוללת בפתח הכיתה. כשהוא מביט לראות על מה
המהומה, הוא מבחין בשתי דמויות מוכרות ואהובות עומדות בפתח.
אבא שלו, הרב ראובן לוי, ותומר אהרונוביץ.
חיוורון הופיע על פניו, הפתעתו רבה.
הם שני אנשים שונים, אבא שלו ותומר. נראה שלעולם לא יוכלו לחשוב אותו
דבר, להתנהג אותו דבר.
אבא שלו שואף תמיד להיות בסדר, שוקל במאזניים של צדק ויושר אמיתי
כל מעשה, דיבור ומחשבה.
תומר הוא אדם ספונטני ויהיר, החושב שכל העולם נברא בשבילו, כדי למלא
אחר תאוות ליבו ורצונותיו, או בקיצור: אחר האגו שלו.
אבא שלו חושב על התכלית ועל המטרה; תומר חושב על כאן ועכשיו.
התכלית מבחינתו היא שכולם יכירו שהוא האדם המושלם.
והם שניהם עומדים, עם גאווה בעיניים. הם אוהבים אותו.
אפי ניגש אליהם, מבין שלמרות רצונו בפרטיות ובשקט הוא צריך לארח
אותם יפה.
”מה אתם עושים כאן?“
”נזכרתי שצריך להודיע לך שלא תוכל לבוא לבקר אותי בבית שלי בימים
הקרובים. אני הולך לדירת הנופש שלי, ובביתי יהיו מאבטחים. ואז נזכרתי
באבא שלך. אמרתי לעצמי: תומר, אתה נהנה מהבן החדש שלך, למה שאבא
שלו לא ייהנה ממנו קצת? אני מאמין שלאבא שלך יש הרבה שמחה ונחת
לראות אותך לומד כאן“.
אפי הפנה מבט שואל אל אביו.
”אני מאושר לראות אותך מאושר, אפי. ואני יודע שרק העולם הרוחני עשוי
להעניק אושר אמיתי“.
”הצחקת, אדון לוי. רק סטייק טוב יזכה אותך באושר אמיתי“, אמר תומר
בחיוך משועשע, ”אני באמת לא מבין את האנשים שמסוגלים ליהנות מעולם
רוחני“.
”אולי תנסה, תומר. לא יזיק לנסות“, אמר נפתלי.
ועמית הוסיף: ”ניסית לשמור שבת, איך היה?“
”היה סבבה. הדגים עושים לי את השבת, מדובר באי של רוגע בתוך מרוץ
החיים. במיוחד התחברתי לקטע הזה שהתקשורת של הדתיים נתנה לי
במה“, השיב תומר והוסיף, ”הי חבר‘ה, אל תצחקו. אני באמת אוהב להיות
מפורסם“.
”תתפלא לשמוע, שגם אני אוהב תשומת לב“, התערב אבא של אפי בשיחה.
”אני גם אוהב את עצמי. אוהב שמשבחים אותי, אוהב להיות במרכז. הרצון
להשפיע הוא מניע מרכזי אצל רבים מבני האדם“.
”יפה, אדון לוי. אז מה ההבדל בינינו?“ התעניין תומר.
”ההבדל הוא אולי באמונה במטרה. אני מאמין שיש מטרה לכל העולם, אני
מאמין שיהיה טוב, וגם עכשיו טוב. אני מאמין בבורא“.
עיניו של תומר נעשו מצומצמות, כשהוא בוחן תוך כדי את הדברים בינו לבין
עצמו, ”ואני אוהב את עצמי, לוי. את עצמי בלבד. אני מציע לך להתקדם
אלי. תתחיל לאהוב את עצמך ולזכור שיש גם אותך, ולא רק את המטרה. אני
אזכיר לעצמי שיש גם מטרה. ככה כל אחד יקבל את האיזון שלו“.
הרב לוי הביט לעברו וחייך, ”האיזון הוא בעצם דרך האמצע, תומר. אמרת
דבר גדול. יש הסבר על התפילה ‘לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי’,
שקודם אתה צריך לבנות את האישיות שלך, וכך תוכל להגיע ליראת שמים
אמיתית. אני הייתי מגדיר זאת שכדי להיות חרדי טוב, אתה צריך להיות
חילוני הגון וטוב“.
”להיות חילוני טוב? מה פירוש?“
”חילוני, איך שאני רואה זאת, זה כינוי לחיי חולין. האדם לא נולד חרדי,
תומר. חז“ל אמרו שיצר לב האדם רע מנעוריו“.
”לא חשבתי על זה, אדון לוי. זה מעניין להיכנס לתוך המחשבות של החרדים.
מרתק אותי מאוד“.
”אני יכול לומר משהו?“ שאל נפתלי, והמשיך מיד, ”אין כזה דבר ’מחשבות
של חרדים‘. התורה מעודדת כל אדם לפתח את האישיות שלו, בתוך גבולות
ההלכה והמוסר, כך שממש לא הייתי מגדיר זאת שכל החרדים חושבים אותו
דבר“.
*
הספר "הצעה לסדר" מוביל אף הוא תהליכים של הגיבורים. הוא יכשיר אתכם, הקוראים, להיות מנהיגים. לא מנהיגים של ציבור, מכיוון שאין כזה דבר כנראה
. אבל כן מנהיגים של עצמיכם ושל סיטואציות סביבכם. בנוסף יש בספר רעיונות מעולים איך להתמודד בעיית הטרור והאלימות, וכיצד להנהיג את המדינה בצורה נכונה וטובה.
מתוך הספר:
שוקי צחק קלות, "אחת התחושות הקשות ביותר היא תחושת הדחיה.
אף אחד לא רוצה לחוש דחוי וזה אחד הכוחות המניעים אותנו להיות
רגילים, להיות חלק מנורמה חברתית. עובדה זו מפקידה אצל כל
יחיד כח עצום, ומקנה לו את האחריות לעצב חברה תקינה. במיוחד
ליחידים שיש להם כח השפעה" התפלסף, "תקשיב לי, נתנאל הלל.
מנהיג צריך לדעת להילחם בתחושות מחלישות. לאמיתו של דבר
מנהיג צריך להתעלם מתחושת דחיה. אם הוא מאסטר מנהיג הוא
צריך לקבל את הדחיה כהזדמנות להתפתח. אנשים שונים, וכל אחד
עובר מה שעובר. הכושר של מנהיג זה להיות חזק. חזק בתוך הלב.
לא להיבהל מעלבונות או מדחייה או מזלזול או מכך שלא אוהבים
אותו. אתה אוהב את עצמך וזה מה שחשוב. כל השאר פשוט לא
חשוב".
נתנאל הלל לקח את המילים לתשומת ליבו. הוא חש כיצד קומתו
מתגבהת. המילים בונות אותו. כמה טוב שיש לו את שוקי.
קולו של שוקי הוסיף להדהד והוא היטה אוזן: "אני רוצה שתיגש
לחבר הכנסת יואב גורל, תבקש ממנו לעלות לדיון דחוף את הצורך
להצעת חוק שתמנע את הפרסום של המילה 'חרדי' בדיווחים שליליים
בתקשורת, כולל איסור לשים תמונות של חרדים בדיווחים שכאלה".
*
מדובר בספרים עם מסרים, שמשולבים בתוך עלילות מרתקות וכתיבה יחודית.
כל ספר נכתב בז'אנר שונה, כך שאם לא התחברתם לאחד הספרים, יתכן שהשני דווקא ימצא חן בעיניכם.
הם יעבירו אתכם, הקוראים, מסע של מודעות עצמית ויציאה לחירות.
אני מתייחסת אליהם כמתנה שבורא עולם שלח לעולמי המסובך, מכיוון שהם נכתבו מתוך "ריאליטי" של קשיים, הם משקפים נאמנה הלכי רוח ונותנים מענה לבעיות רבות.
כיום הכתיבה של הספרים הבאים שלי שונה לחלוטין, אין בה את המסרים הרבים והכתיבה יותר ממוסדת. אני רואה את העובדה הזו בתור הוכחה לכך שהמודעות הרבה והכנות אליה הגעתי סייעה לי להגיע למסלול יציב יותר בסיעתא דשמיא.
כיום יש לי מודעות, וזה סוד הריפוי והקסם: מודעות לעצמי, הכלה עצמית, חמלה וכל המושגים הרחוקים כל כך מנפשו של האדם המתמודד. ובגלל שהייתי כל כך בקצה, והמסרים בספרים שכתבתי סייעו לי כל כך, יתכן שהם יתנו גם לכם חומר למחשבה. אם כי יש סיכוי גדול יותר שהכתיבה עזרה לי יותר מהספרים עצמם. כך שאולי, שווה לכם לכתוב את הספר שלכם, שיקח אתכם למחוזות רחוקים-קרובים, ושרק לכם יש ידע איך לפתור אותם.
מכיוון שפחות חשוב אם מישהו קורא אותנו, יותר חשוב שאנחנו מאפשרים לעצמנו להתבטא ולהתקדם.
ולמה כדאי לכם להמליץ לקרוא אותם?
לכתיבת הספרים הנ"ל הגעתי מתוך מקום מאוד נמוך, מכל הבחינות, בעיקר מבחינה מנטלית, שזה אומר שהייתי מוגדרת כמתמודדת נפש, שצריכה ליטול כדורים כדי שהמטפלת הרגשית תסכים לקבל אותה לשיחות, הייתי בודדה, עם בעיות בכל התחומים כמעט.
הבעיה שלי שהייתי כל כך בודדה וכל כך מאוימת על ידי עצמי ועל ידי כל העולם, שחששתי אפילו ליטול כדורים, כי אין מי שיראה אותי ויפקח עלי...
אז באין ברירה, בכוחות-על, ניסיתי לטפס קצת גבוה יותר, לעקוב אחרי עצמי.
*
ובגלל שבאותה תקופה אנשים יקרים וחשובים עברו גם כן משבר רציני, הבנתי עד כמה העולם צריך תיקון ורציתי להלחם.
לא ידעתי איך להלחם, אז התחלתי לכתוב ספר. לא ידעתי כיצד הוא יתקדם.
"במה ללא קהל" נכתב מתוך חרדה מעצמי, הייתי בסחרור של רגשות ואמונות ופחדתי ממש לכתוב לציבור.
רק לאחר שכתבתי הבנתי שיש בספר תהליך, ויש בו שיטה. ואז נחשפתי לשיטת העבודה של בירון קייטי והבנתי שמבלי משים כתבתי אותה בספר בתור תהליך של הגיבורים, בלי להכיר את ביירון קייטי לפני כן.
*
את הספר "קוד נפוליאון" כתבתי, שוב, מתוך מסע שלי מול עצמי. החוויות שם אותנטיות בחלקן. למרות שחלק מהגיבורים רחוקים מעולמי החרדי.
כמה ציטוטים מתוך הספר "קוד נפוליאון":
אפי יושב בכיתת הלימוד, מוצא את עצמו מתווכח עם נפתלי על הסוגיה.
צורת הלימוד הדינמית גורמת לו להבין עד כמה יש בוויכוח יכולת לחבר בין
שני עולמות שונים, במיוחד כי הוויכוח הוא על רקע של לימוד, ולא חלילה
בגלל מריבה.
התרחשות קלה מתחוללת בפתח הכיתה. כשהוא מביט לראות על מה
המהומה, הוא מבחין בשתי דמויות מוכרות ואהובות עומדות בפתח.
אבא שלו, הרב ראובן לוי, ותומר אהרונוביץ.
חיוורון הופיע על פניו, הפתעתו רבה.
הם שני אנשים שונים, אבא שלו ותומר. נראה שלעולם לא יוכלו לחשוב אותו
דבר, להתנהג אותו דבר.
אבא שלו שואף תמיד להיות בסדר, שוקל במאזניים של צדק ויושר אמיתי
כל מעשה, דיבור ומחשבה.
תומר הוא אדם ספונטני ויהיר, החושב שכל העולם נברא בשבילו, כדי למלא
אחר תאוות ליבו ורצונותיו, או בקיצור: אחר האגו שלו.
אבא שלו חושב על התכלית ועל המטרה; תומר חושב על כאן ועכשיו.
התכלית מבחינתו היא שכולם יכירו שהוא האדם המושלם.
והם שניהם עומדים, עם גאווה בעיניים. הם אוהבים אותו.
אפי ניגש אליהם, מבין שלמרות רצונו בפרטיות ובשקט הוא צריך לארח
אותם יפה.
”מה אתם עושים כאן?“
”נזכרתי שצריך להודיע לך שלא תוכל לבוא לבקר אותי בבית שלי בימים
הקרובים. אני הולך לדירת הנופש שלי, ובביתי יהיו מאבטחים. ואז נזכרתי
באבא שלך. אמרתי לעצמי: תומר, אתה נהנה מהבן החדש שלך, למה שאבא
שלו לא ייהנה ממנו קצת? אני מאמין שלאבא שלך יש הרבה שמחה ונחת
לראות אותך לומד כאן“.
אפי הפנה מבט שואל אל אביו.
”אני מאושר לראות אותך מאושר, אפי. ואני יודע שרק העולם הרוחני עשוי
להעניק אושר אמיתי“.
”הצחקת, אדון לוי. רק סטייק טוב יזכה אותך באושר אמיתי“, אמר תומר
בחיוך משועשע, ”אני באמת לא מבין את האנשים שמסוגלים ליהנות מעולם
רוחני“.
”אולי תנסה, תומר. לא יזיק לנסות“, אמר נפתלי.
ועמית הוסיף: ”ניסית לשמור שבת, איך היה?“
”היה סבבה. הדגים עושים לי את השבת, מדובר באי של רוגע בתוך מרוץ
החיים. במיוחד התחברתי לקטע הזה שהתקשורת של הדתיים נתנה לי
במה“, השיב תומר והוסיף, ”הי חבר‘ה, אל תצחקו. אני באמת אוהב להיות
מפורסם“.
”תתפלא לשמוע, שגם אני אוהב תשומת לב“, התערב אבא של אפי בשיחה.
”אני גם אוהב את עצמי. אוהב שמשבחים אותי, אוהב להיות במרכז. הרצון
להשפיע הוא מניע מרכזי אצל רבים מבני האדם“.
”יפה, אדון לוי. אז מה ההבדל בינינו?“ התעניין תומר.
”ההבדל הוא אולי באמונה במטרה. אני מאמין שיש מטרה לכל העולם, אני
מאמין שיהיה טוב, וגם עכשיו טוב. אני מאמין בבורא“.
עיניו של תומר נעשו מצומצמות, כשהוא בוחן תוך כדי את הדברים בינו לבין
עצמו, ”ואני אוהב את עצמי, לוי. את עצמי בלבד. אני מציע לך להתקדם
אלי. תתחיל לאהוב את עצמך ולזכור שיש גם אותך, ולא רק את המטרה. אני
אזכיר לעצמי שיש גם מטרה. ככה כל אחד יקבל את האיזון שלו“.
הרב לוי הביט לעברו וחייך, ”האיזון הוא בעצם דרך האמצע, תומר. אמרת
דבר גדול. יש הסבר על התפילה ‘לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי’,
שקודם אתה צריך לבנות את האישיות שלך, וכך תוכל להגיע ליראת שמים
אמיתית. אני הייתי מגדיר זאת שכדי להיות חרדי טוב, אתה צריך להיות
חילוני הגון וטוב“.
”להיות חילוני טוב? מה פירוש?“
”חילוני, איך שאני רואה זאת, זה כינוי לחיי חולין. האדם לא נולד חרדי,
תומר. חז“ל אמרו שיצר לב האדם רע מנעוריו“.
”לא חשבתי על זה, אדון לוי. זה מעניין להיכנס לתוך המחשבות של החרדים.
מרתק אותי מאוד“.
”אני יכול לומר משהו?“ שאל נפתלי, והמשיך מיד, ”אין כזה דבר ’מחשבות
של חרדים‘. התורה מעודדת כל אדם לפתח את האישיות שלו, בתוך גבולות
ההלכה והמוסר, כך שממש לא הייתי מגדיר זאת שכל החרדים חושבים אותו
דבר“.
*
הספר "הצעה לסדר" מוביל אף הוא תהליכים של הגיבורים. הוא יכשיר אתכם, הקוראים, להיות מנהיגים. לא מנהיגים של ציבור, מכיוון שאין כזה דבר כנראה
מתוך הספר:
שוקי צחק קלות, "אחת התחושות הקשות ביותר היא תחושת הדחיה.
אף אחד לא רוצה לחוש דחוי וזה אחד הכוחות המניעים אותנו להיות
רגילים, להיות חלק מנורמה חברתית. עובדה זו מפקידה אצל כל
יחיד כח עצום, ומקנה לו את האחריות לעצב חברה תקינה. במיוחד
ליחידים שיש להם כח השפעה" התפלסף, "תקשיב לי, נתנאל הלל.
מנהיג צריך לדעת להילחם בתחושות מחלישות. לאמיתו של דבר
מנהיג צריך להתעלם מתחושת דחיה. אם הוא מאסטר מנהיג הוא
צריך לקבל את הדחיה כהזדמנות להתפתח. אנשים שונים, וכל אחד
עובר מה שעובר. הכושר של מנהיג זה להיות חזק. חזק בתוך הלב.
לא להיבהל מעלבונות או מדחייה או מזלזול או מכך שלא אוהבים
אותו. אתה אוהב את עצמך וזה מה שחשוב. כל השאר פשוט לא
חשוב".
נתנאל הלל לקח את המילים לתשומת ליבו. הוא חש כיצד קומתו
מתגבהת. המילים בונות אותו. כמה טוב שיש לו את שוקי.
קולו של שוקי הוסיף להדהד והוא היטה אוזן: "אני רוצה שתיגש
לחבר הכנסת יואב גורל, תבקש ממנו לעלות לדיון דחוף את הצורך
להצעת חוק שתמנע את הפרסום של המילה 'חרדי' בדיווחים שליליים
בתקשורת, כולל איסור לשים תמונות של חרדים בדיווחים שכאלה".
*
מדובר בספרים עם מסרים, שמשולבים בתוך עלילות מרתקות וכתיבה יחודית.
כל ספר נכתב בז'אנר שונה, כך שאם לא התחברתם לאחד הספרים, יתכן שהשני דווקא ימצא חן בעיניכם.
הם יעבירו אתכם, הקוראים, מסע של מודעות עצמית ויציאה לחירות.
אני מתייחסת אליהם כמתנה שבורא עולם שלח לעולמי המסובך, מכיוון שהם נכתבו מתוך "ריאליטי" של קשיים, הם משקפים נאמנה הלכי רוח ונותנים מענה לבעיות רבות.
כיום הכתיבה של הספרים הבאים שלי שונה לחלוטין, אין בה את המסרים הרבים והכתיבה יותר ממוסדת. אני רואה את העובדה הזו בתור הוכחה לכך שהמודעות הרבה והכנות אליה הגעתי סייעה לי להגיע למסלול יציב יותר בסיעתא דשמיא.
כיום יש לי מודעות, וזה סוד הריפוי והקסם: מודעות לעצמי, הכלה עצמית, חמלה וכל המושגים הרחוקים כל כך מנפשו של האדם המתמודד. ובגלל שהייתי כל כך בקצה, והמסרים בספרים שכתבתי סייעו לי כל כך, יתכן שהם יתנו גם לכם חומר למחשבה. אם כי יש סיכוי גדול יותר שהכתיבה עזרה לי יותר מהספרים עצמם. כך שאולי, שווה לכם לכתוב את הספר שלכם, שיקח אתכם למחוזות רחוקים-קרובים, ושרק לכם יש ידע איך לפתור אותם.
מכיוון שפחות חשוב אם מישהו קורא אותנו, יותר חשוב שאנחנו מאפשרים לעצמנו להתבטא ולהתקדם.
