ללמוד ללמוד ללמוד!

רחשי הלב · 2/7/18

נכתב ע"י קדיתא:
אם כבר, הבעיה כאן היא כמות ה'הוא' בהמשך הקטע, פחות זו שבתחילתו.

אה"נ

ידידיה חבר · 2/7/18

נכתב ע"י באבא קמא:
אה"נ

תרוויהו מיבעי.

הבעיה כמוה כימי הספרות העברית המתוקנת.
אני גם מתקשה בדבר, יש הרבה עקיפות, אבל באמת לא יזיק פתרון שורשי לבעיה.

@אבימי ולהקת הגזבריסטים - בבקשה!

אבימי · 2/7/18

אופציה מסויימת זה פשוט למחוק את ההוא. מפתיע כמה שזה לא ממש חסר.
החיסרון--זה נותן תחושה נוקשה וארכאית, והעובדה שזה מתחבר עם נושא שני במשפט.
למשל: מוישה הרים את האופניים. דיווש במעלה הרחוב והאבק סביבו קיבל חיים. מחה את זיעתו ביד שמאל וימינו מייגעת את ההילוכים. לא ידע מה מתגשם בהמשך העיקול. ספק עם אכפת לו.

ידידיה חבר · 2/7/18

נ

נכתב ע"י אבימי:
אופציה מסויימת זה פשוט למחוק את ההוא. מפתיע כמה שזה לא ממש חסר.
החיסרון--זה נותן תחושה נוקשה וארכאית, והעובדה שזה מתחבר עם נושא שני במשפט.
למשל: מוישה הרים את האופניים. דיווש במעלה הרחוב והאבק סביבו קיבל חיים. מחה את זיעתו ביד שמאל וימינו מייגעת את ההילוכים. לא ידע מה מתגשם בהמשך העיקול. ספק עם אכפת לו.

נכון, לפעמים זה לפתור בעיה אחת בבעיה אחרת.

קדיתא · 3/7/18

נכתב ע"י אבימי:
אופציה מסויימת זה פשוט למחוק את ההוא. מפתיע כמה שזה לא ממש חסר.
החיסרון--זה נותן תחושה נוקשה וארכאית, והעובדה שזה מתחבר עם נושא שני במשפט.
למשל: מוישה הרים את האופניים. דיווש במעלה הרחוב והאבק סביבו קיבל חיים. מחה את זיעתו ביד שמאל וימינו מייגעת את ההילוכים. לא ידע מה מתגשם בהמשך העיקול. ספק עם אכפת לו.

באותו קטע זאת אכן לא בעיה, הבעיה היא כשפותחים קטע חדש, וראה לעיל.

רחשי הלב · 3/7/18

נכתב ע"י אבימי:
אופציה מסויימת זה פשוט למחוק את ההוא. מפתיע כמה שזה לא ממש חסר.
החיסרון--זה נותן תחושה נוקשה וארכאית, והעובדה שזה מתחבר עם נושא שני במשפט.
למשל: מוישה הרים את האופניים. דיווש במעלה הרחוב והאבק סביבו קיבל חיים. מחה את זיעתו ביד שמאל וימינו מייגעת את ההילוכים. לא ידע מה מתגשם בהמשך העיקול. ספק עם אכפת לו.

דווקא בקטע הזה לא הבנתי מה היה עוזר תוספת של כמה 'הוא'ים.

הנה הצעה לעריכה:
משה הרים את אופניו והחל מדווש במאמץ במעלה הרחוב כשהאבק סביבו מקבל חיים. ידו השמאלית מחתה את זיעתו בעוד ימינו מייגעת את ההילוכים. לא היה לו מושג מה עומד להתגשם מאחורי העיקול, וגם אם ידע יש להניח שלא היה אכפת לו.

אשר שרבר · 3/7/18

והוא רחום יכפר עוון

אני גם מתחיל ב'הוא' הרבה פעמים, (והבנתי מיד למה התכוונת) אבל נראה לי שזה פשוט הדרך הקלה ביותר חוץ מאשר להמציא שם, ולהאניש יותר את הסיפור, ז'תומרת להאניש כן אבל לא מידי שיצטייר על כל אחד.

קדיתא · 3/7/18

נכתב ע"י אשר שרבר:
והוא רחום יכפר עוון

אני גם מתחיל ב'הוא' הרבה פעמים, (והבנתי מיד למה התכוונת) אבל נראה לי שזה פשוט הדרך הקלה ביותר חוץ מאשר להמציא שם, ולהאניש יותר את הסיפור, ז'תומרת להאניש כן אבל לא מידי שיצטייר על כל אחד.

נכון.
מדברים כאן על שני דברים שונים. לפתוח סיפור ב'הוא' זה ז'אנר מסויים, אולי קצת משומש, אבל לגמרי קביל. הבעיה היא בשימוש מוגזם ב'הוא' בתוך הסיפור, שבשום אופן לא יוצא טוב.
כשמדברים על שימוש מוגזם ב'הוא' בתוך הסיפור, אז אכן בתוך קטע, אפשר פשוט לוותר עליו כמו שציין @אבימי , אבל בתחילת קטע זה בעייתי וצריך להשתמש בדרכים יותר מתחכמות.

נריה מגן · 3/7/18

אני אישית מעדיף הרבה פעמים את השימוש ב'הוא' המעט בנאלי מול שימוש ב'משה' או כל שם אחר. למרות הבנאליות - אני משאיר לקורא פתח רחב בהרבה לדמיון מאשר עיצוב והאנשה של הדמות שעולה הרבה פעמים בשימוש בשם.
(סנדר תמיד ישב מול סטנדר, ואפי יהיה השובב הפרוע. משה השמן כמעט תמיד גם מזיע, וכן על זה הדרך...)

אפשוטער איד · 3/7/18

נכתב ע"י נריה מגן:
אני אישית מעדיף הרבה פעמים את השימוש ב'הוא' המעט בנאלי מול שימוש ב'משה' או כל שם אחר.

כל מילה!
גם אני מאוד אוהב את ה"הוא" המסתורי הנותן פתח לפרשנות, מאשר "משה" הסתום

סופריא - הוצאה לאור · 3/7/18

נכתב ע"י אפשוטער איד:
"משה" הסתום

מוחה נמרצות על כבודו של משה...

אבימי · 3/7/18

נכתב ע"י באבא קמא:
דווקא בקטע הזה לא הבנתי מה היה עוזר תוספת של כמה 'הוא'ים.

הנה הצעה לעריכה:
משה הרים את אופניו והחל מדווש במאמץ במעלה הרחוב כשהאבק סביבו מקבל חיים. ידו השמאלית מחתה את זיעתו בעוד ימינו מייגעת את ההילוכים. לא היה לו מושג מה עומד להתגשם מאחורי העיקול, וגם אם ידע יש להניח שלא היה אכפת לו.

מעניין מה שעשית. קראתי את הקטע שלי, ואת הקטע שלך, ושוב לחליפין, והבנתי שהקטע שלך כתוב יותר זורם, ויותר מתקבל על הלב,
אבל הקטע שלי משאיר את משה ועולמו במרכז הבמה, וזה בכלל בלי שהתכוונתי.
וזאת למה? כי כשאתה פותח את הנוקשות של המשפט :מחה את זיעתו ביד שמאל וימינו מייגעת את ההילוכים.
במשפט:ידו השמאלית מחתה את זיעתו בעוד ימינו מייגעת את ההילוכים
מבלי משים ידו השמאלית נהפכת לנושא, והוא הופך לנשוא. מה שמסיט את הסיפור למסביב.
אני צודק?

רחשי הלב · 4/7/18

נכתב ע"י אבימי:
מעניין מה שעשית. קראתי את הקטע שלי, ואת הקטע שלך, ושוב לחליפין, והבנתי שהקטע שלך כתוב יותר זורם, ויותר מתקבל על הלב,
אבל הקטע שלי משאיר את משה ועולמו במרכז הבמה, וזה בכלל בלי שהתכוונתי.
וזאת למה? כי כשאתה פותח את הנוקשות של המשפט :מחה את זיעתו ביד שמאל וימינו מייגעת את ההילוכים.
במשפט:ידו השמאלית מחתה את זיעתו בעוד ימינו מייגעת את ההילוכים
מבלי משים ידו השמאלית נהפכת לנושא, והוא הופך לנשוא. מה שמסיט את הסיפור למסביב.
אני צודק?

אני צריך כאן ותק של חצי שנה לפחות כדי להביע דעה אם אתה צודק או לא. יקח לי זמן לרדת לרזולוציות כאלו.