לטעמי היה משהו מסקרן יותר בקודמת, אבל את הסופרת. הסיפור בכל מקרה, נשאר במסלול הנכון.לא דמיינת.
שידרגתי גירסה
לטעמי היה משהו מסקרן יותר בקודמת, אבל את הסופרת. הסיפור בכל מקרה, נשאר במסלול הנכון.לא דמיינת.
שידרגתי גירסה
פרק מעולה! סוחף, חד, נוקב וכואב.פרק ב'
המעטפהההה - - -
אושר לרגע שוטף לי את החלק החושב.
"הכסף שאתה מביא כל חודש, מה זה?"
"המ...אולי נדבר על זה מחר?"
משהו עוצר בעדי.
הלב שלי קופא. שוקלת מה עדיף, חצי אמת או שקר שלם.
"שלוימי, המעטפה שאתה מביא כל חודש, מאיפה היא?"
"אני עושה לחיימסון קצת חשבונות וזה כסף שבמילא תיכננו אותו בשבילך לפאה ולכל מיני דברים שלא בשוטף".
נכון, שש מאות שקלים שהחלטנו שנשתמש בהם לחריגות.
שותה קצת מים מנסה להתנקות.
"ומתי אתה עושה לו את החשבונות?"
"המ..." העיניים שלו מתרוצצות הלוך ושוב. "האמת ש... על זה רציתי לדבר איתך".
קור מטפס לי בעמוד השדרה. פוחדת לשמוע ורועדת שלא לדעת.
"נו...דבר!" אפילו אני לא מזהה את הקירקור שיוצא מגרוני.
"אז אחרי הצהריים אני עושה לו חשבונות בתשלום".
"על חשבון הכולל??"
הוא מהנהן. חיוור. נבוך. כמעט מפוחד.
"אבל... הוייייייייי", הבכי שוטף אותי מבפנים. מבינה בפעם השלישית שקודם בכיתי סתם.
איפה זיכרמן שתבוא לעזור לי. הכינה אותי להכין, לכבס, לכבד, לוותר,
"ותקם בעוד לילה" לא שוכחת את השיעור הזה, מוכנה לקום בלילה וביום.
מתכנסת בשתיקה. חיים כאלה הם שיעור הרבה יותר כואב ממה שלמדתי או שתכננתי ללמוד.
שלוימי מגיש לי טישו.
הלילה הזה נסחב על כתפיים של אף אחד. שלוימי כבר נרדם מידי פעם נאנח מתוך שינה.
ואני בוכה ומבינה, בוכה ולא מבינה, מתפללת ששלוימי יתעורר ויספר לי שהכל טעות.
כועסת על חיימסון עוד פעם. באיזו זכות היא הכניסה אותי לסופה שמשתוללת לי בבית.
ועכשיו, גם אם נדלקה לי נורת אזהרה, אני מעדיפה שלא לראות.
שרולי מתעורר. זה אומר לי שעוד רגע בוקר. מכינה לו בקבוק. הוא לוקח אותו בתודה.
מסתכלת עליו. נזכרת בלידה שלו. שלוימי התרוצץ ועזר לי כדי שאוכל לנוח במשך שבועיים, ולא הסכים לי לעשות כלום. מתחילה לבכות מחדש. מרגישה שגם הטוב כואב לי.
קשה שלא להזדהות ולהתחבר לתחושות. מיוחד מאודג'
שקט אני מתעוררת בבהלה עשר שלושים ושתיים. מאז שאני זוכרת את עצמי לא התעוררתי כל כך מאוחר.
קמה לתוך החיים, הבית ריק ושקט. בשולחן במטבח אני פוגשת כמה מילים ואגוזי.
"מבקש סליחה ויודע שאני לא ראוי לה מעריך מאד שלוימי"
לא יודעת כמה זמן עבר מאז שהעולם שלי התהפך.
מחייגת לשלוימי מרגישה רשעית האצבעות שלי רועדות. אף פעם לא הפרעתי לו בלימוד.
הנשמה שלי גם ככה לא במקום.
'חוצמזה' אני שומעת לחישה ארסית בפנים 'הוא במילא לא מקפיד על לימוד'
שומעת קולות לימוד, אולי רק רציתי לבדוק שבבוקר הוא שם.
מתחילה לבכות.
"מירי, מה קורה?"
אני לא מצליחה לענות. אין לי סיכוי לדבר כשאני בקרקעית אוקיינוס עם גלים.
"מירי אני מגיע, חכי לי חמש דקות"
"לאאאאאא" אני צועקת.
"את לא רוצה?"
הלב שלי מתכווץ ואני לא יודעת מה אני רוצה. אולי אף פעם לא ידעתי.
אני יודעת מה צריך. ועכשיו אני לא יודעת מה אני צריכה.
רוצה שהוא יגיע הרגע. צריכה שהוא ילמד בלי הפרעות.
"---" כנראה שפספסתי כמה מילים
"מה?" אני שואלת בלי כח. "את בטוחה שאת לא רוצה שאני אחזור?" "לא..יו..דע..ת" אני נחנקת מבכי. "מירי אני חוזר" אני שומעת אותו החלטי. ואני שמחה. ואז אני נקרעת, מאמינה לאבא שסיפר לי על מסירות. יודעת סיפורים בעל פה על נשים צדיקות שמסרו את עצמן לתורה. ואני מאחור, מוותרת בשביל חיי שעה.
הדלת נפתחת שלוימי עומד דואג. "מה קורה איתך?"
"אני לא יודעת..אני לא מרגישה טוב..אני לא יודעת, אני מרגישה שמשהו קורה לי"
"מה את מרגישה? תגידי לי. אני אנסה לעזור לך, את עייפה אולי?"
אני שומעת תקווה בקול שלו. כמה קל. אני אלך לשון וזהו. הכל יסתדר.
הבכי שלי מתחדש "אני שילמתי כל מחיר לתורה שלך, כל מחיר"
"נכון" הוא עונה בשקט מגרד במצח. אני כמעט מרחמת עליו. "אני מוכן לעשות הכל כדי לעזור לך להרגיש יותר טוב"
"איך עשית לי את זה, איך שיקרת עליי כזה הרבה זמן, איך???" לא מאמינה שאני, מירי הבחורה הכי מחונכת במחזור שואגת ככה. ולא אכפת לי שהחלון פתוח. שישמעו כולם.
"איך, איך, איך שיקרת עליי, איך? תענה לי, איך? שמונה שנים אנחנו ביחד. תמיד שמעתי לך. כיבדתי אותך ואת הלימוד שלך. איך זה קרה? איך?"
שלוימי מביא לי טישו במבט נוגה בעיניים ושפתיים חרבות. פתאום אני פוחדת שהוא יתפרק.
לא רוצה לראות אותו בוכה. אני דואגת לו.
'דואגת לו...ממש מגיע לו שתדאגי לו, הוא לא דאג לך. שיקר עלייך במצח נחושה'
"די!!" אני צועקת בקול מנסה להשתיק את הקולות שבראש.
שלוימי נבהל. מתלבט מה לעשות.
חוזר עם שתי כוסות מים.
חזרנו להתחלה.
קמה לתוך החיים
"היא סיפרה לי שאתה שאתה..
הבכי מאיים לקרוע אותי
"שאתה מגניב ויש סרטונים שלך שאתה קורע, אה..יש לה וואצאפ"
הוא מחוויר. נראה לי ילד פתאום.
קראת את ההמשך?כתוב יפה מאוד. קצת מדי אנטרים, אבל אולי יש משהו בקצביות הזו.
לי מאוד מפריע המעבר בין פרק א' לב'
עם כל הכבוד, בפרק ב' כשהוא מסביר לה שבעצם שיקר ועבד במקום ללמוד - שמענו על דברים כאלו. נכון, זה קשה, זה כואב, זה מרגיש נורא - אבל אפשר לחיות עם זה. ואפילו, אחרי תקופת שיקום של אמון, להמשיך לחיות יפה.
בפרק א', עם התיאור של הווצאפ ושהוא "מגניב" מפי אישה זרה - היה נשמע מחריד.
אז אם החלטת לחזור בך ולמתן את ההתרחשות - אני בעד.
אבל אז צריך לשנות את כל זה:
לא ראיתי.שיניתי כמה מילים שיהיה פחות בוטה.
אז משהו קצת מבולבל לי. אהבתי את הסיפור מאוד. אבל חסרו לי מילות קישור וסדר.קראת את ההמשך?
לא חזרתי בי [שלושת הפרקים נכתבו יחד]
חשבתי שערכתי את זה. שיניתי כמה מילים שיהיה פחות בוטה.
"מה את מרגישה? תגידי לי. אני אנסה לעזור לך, את עייפה אולי?" אני שומעת תקווה בקול שלו. כמה קל. אני אלך לשון וזהו. הכל יסתדר.
הבכי שלי מתחדש "אני שילמתי כל מחיר לתורה שלך, כל מחיר"
"נכון" הוא עונה בשקט מגרד במצח. אני כמעט מרחמת עליו. "אני מוכן לעשות הכל כדי לעזור לך להרגיש יותר טוב"
"איך עשית לי את זה, איך שיקרת עליי כזה הרבה זמן, איך???" לא מאמינה שאני, מירי הבחורה הכי מחונכת במחזור שואגת ככה. ולא אכפת לי שהחלון פתוח. שישמעו כולם.
כמו שכתבת, צריך תקופת שיקום. כן, אבל היא מיטיבה לכתוב את משבר האמון. היא גמורה. היא מרוסקת ולא סתם. אני הרגשתי פה גם את זה שהיא הרגישה כל הזמן שהיא עושה טעות עם הלחץ הזה שלה, ועכשיו זה הכל בא לה בפנים והיא בהלם. היא שבורה מהמצב אליו התגלגלו היחסים ביניהם, ככה אני קראתי את זה.זה קשה, זה כואב, זה מרגיש נורא - אבל אפשר לחיות עם זה.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: