ם לב שהתייחסתי לכך בתגובתי, הוא אשר כתבתי, מורה עצם הימצאותו במקום היא בחירתו האישית ולכן שייך לומר שאינו ראוי להיות שם, אבל הורה עצם הימצאותו אינה בחירתו האישית אלא יד ההשגחה, ולכן ודאי שהוא ראוי להיות שם, אולי הוא לא מבצע את מלאכתו נאמנה ובצורה טובה, אבל מבחינת בימצאותו הוא וודאי ראוי ואילו מורה שייך לומר שלא, כי עצם הימצאותו היא מבחירתו האישית
לא קראת בכלל את מה שכתבתי
אתה סותר את עצמך (ופה יש בזה קצת כפירה בדבריך ...)
כי אתה אומר שעצם ההמצאות אומרת שוודאי שהוא ראוי, אז גם מלמד -
לנו זה נראה שזה בחירתו האישית, אבל באמת זה שהוא נמצא שם זה רק בהשגחת הבורא !!!
משפטים כאלו כמו שאתה אומר הם פסולים
וכל אחד גם מורה
וגם הורה יכול להיות ראוי או לא
כל אדם בוחר כל רגע כל דבר.
אני מכיר הרבה סיפורים על
הורים שהרסו המון את הילדים שלהם והיום הילדים האלו נמצאים ברחובות.
אני יכול להבטיח לך, שמלמדים שבאים רק בשביל הכסף - נפלטים מעצמם אחרי תקופה קצרה ולא בגלל שהמנהל העיף אותו או ההורים גרמו לו לעוף, אלא בגלל התפקיד התובעני והשוחק. ואני נמצא עם ילדים בחיידר רוב היום
ואני מכיר גם את הילדים הכי קשים מבחינת משמעת וזה ממש לא פשוט.
מי שלא מתאים - עוזב.
ההשגחה העליונה שמה כל אחד מאיתנו במקום הראוי לו.
גם אני שנמצא בחיידר, נראה לך שהיה לי תכנונים להכנס לחיידר ?! ממש לא !
אפילו שרבנים שלי אמרו לי שאני מתאים לתפקיד, אבל אני עצמי לא חשבתי כך
אבל הקב"ה חשב ש
כן אני מתאים והוא סיבב את זה כך שאני אכנס לחיידר.
אין כזה דבר שאדם נמצא במקום שהוא לא אמור להיות. וגם אם אחר תקופה קצרה אותו אדם יצא מאותו מקום, אז כנראה הוא היה אמור להיות שם כל אותה התקופה וכך הוא רצון ה'
בקיצור, לא האמצעות עושה את האדם ראוי לתפקיד, אלא האדם עצמו עושה את עצמו ראוי לתפקידו
מבחינת הקב"ה כל אדם שנמצא במקום או בתפקיד מסוים, אז שם מקומו וזה מה שראוי לו