שיתוף - לביקורת לכבוד סיום החופש... חופש? האמנם?

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
משתפת בשני טורי פטפטת שכתבתי כשהייתי משועממת ורציתי להתאמן על הקלדה עיוורת.

בס"ד

והיום נפטפט על חופש.

חופש. מה המילה הזאת אומרת לכם? אולי קימה מאוחרת, אולי שעות ארוכות מול ספר מתח לצד קפה ועוגה וקפה ועוגה וקפה ועוגה... (על פי הפילוסופיה הידועה שקפה ועוגה זהו אחד משלושת הדברים שאינם נגמרים לעולם), אולי פשוט שעמום, ואולי שמיים פתוחים ואוויר פסגות צח בבוקר יום של טיול.

אכן, החופש הגדול הוא רב גוני ומעניין, ובעצם- הוא אינו חופש, חס ושלום. זהו חופש מהלימודים בבתי הספר והזדמנות לראות למה כל אחד משתעבד בשעות הפנאי.

משתעבד? כן. זוהי אמנם נשמעת מילה מפחידה אבל זוהי המציאות (כאן, בפטפטת, נדבר כמובן על השעבוד הנדמה, המדומה, כי הרי השעבוד האמתי הוא השעבוד של כולנו לה' יתברך, ברוך הוא וברוך שמו). הדבר הקרוי בפי רב: חופש, הוא בעצם: השעבוד הגדול והמגוון בעולם.

נחקור כאן, בטור הפטפטת, שעבודים שונים של תלמידים בימי ה"חופש":

  • שעבוד השינה- אהההה (אמור להיות צחוק מרושע), השינההההה...(המשך הצחוק המרושע). תלמידים רבים נוטים להשתעבד בשעות הפנאי לשכרון ותרדמת החושים הנקראת בשם: שינה. זוהי אכן אחת ההתמכרויות הקשות ביותר, תלמיד המתמכר לכך עלול להגיע למצבים של אובדן תחושה (!!) עד שאפילו קריאה בשמו לא תזיזו ממקומו, שערו בנפשכם! כמובן שכל זה הינו במצבים שהתלמיד כעת במצב השינה, אמנם גם במצבי הערות שלו (נדיר למשועבדים בצורה חמורה, ראו הוזהרתם) ישנן תופעות לוואי הנמשכות משעות השעבוד, כגון: עייפות, טשטוש, בלבול, חולשה ותלונות בקול ישנוני.
    מיותר לציין כי למרות איבוד הזמן ותופעות הלוואי החמורות, זוהי אחת ההשתעבדויות הנפוצות ומועדפות בקרב תלמידים בטווח גילאים רחב.[1]
  • שעבוד האטרקציות והטיולים- עליו חובר השיר הידוע: "לטיול יצאנו, את כל הכסף הוצאנו, עד לקצה הארץ הרחקנו, את הורינו התשנו, ובסוף... התלוננו!!!" (את המילה האחרונה בקול תרועה שחציו צהלה וחציו התבכינות). אכן, זוהי השתעבדות שתלמידים רבים בוחרים בה, אולי עקב העובדה שהשתעבדות זו לא משעבדת את המשתעבד יחידי, אלא גם את הוריו, וידוע שצרת רבים חצי נחמה. השתעבדות זו הינה הפוכה בתופעותיה מן ההשתעבדות הקודמת, אך כואבת לא פחות, ואולי אף יותר. תנאי ההשתעבדות הינם בתשוקה תמידית לצאת החוצה (לראות עולם, כדברי הילדים, כאילו לא קנו לכם גלובוס כבר כששאלתם איפה אמריקה בגיל 5!), ובמרץ הבא לידי ביטוי בטיפוס על חבלים במגוון מרקמים, ריצה, קפיצה וזינוק מרשים לתוך מים קפואים, וכמובן מריבות בדציבלים העולים עוד ועוד בסולם ריכטר. תלמידים המשועבדים לשעבוד האטרקציות והטיולים אינם זקוקים לאוכל, שינה או בגדים במצב לביש, השעבוד לוקח את כל כולם והקושי היחיד בו הם נתקלים במהלך שכרון חושיהם הוא בצורך לשכנע ולגרור את הוריהם להשתעבד יחד איתם למרות שהדבר אינו מסב להם הנאה, בלשון המעטה.[2]

  • ובכן, המקום נגמר מהר מן התוכן, בעזרת ה' נמשיך לפטפט ולפרט על השעבודים השונים בפטפטת הבאה.




[1] בימים אלו ממש מתכנסת ועדה לדון בדרכים למיגור התופעה. כל המעוניין למסור עדות מכלי ראשון (לאחר מינימום 4 שעות ערות!), מכלי שני (קרבת משפחה מדרגה ראשונה בלבד!) או להציע רעיונות ודרכים בועדה, נא לפנות למשרד המערכת של טור הפטפטת.
[2] לכך לא מתכנסת ועדה מהסיבה שטרם הצלחנו למצוא קרובים מדרגה ראשונה לנפגעי השעבוד שהצליחו להמלט מהמשועבדים הנלהבים ולבוא למסור עדות. זהו אכן שעבוד גורר והרסני, וליבנו אתכם, הורים וקרובים, עד לסוף השעבוד הגדול, סליחה, החופש.
 

שיבת ציון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בס"ד

ובכן, שלום לכולם. היום בעזרת ה' נמשיך לפטפט על סוגי ההשתעבדויות הנפוצות בתקופת הזמן הקרויה בפי רבים בשם: "החופש הגדול":

  • שיעבוד הלימודים- כן, כן, מה ששמעתם (יותר נכון, קראתם). תלמידים רבים מנצלים את ימי החופשה מהלימודים להשתעבדות ללימודים שונים המעניינים אותם. על שיעבוד זה לא תשמעו (תקראו) הרבה תלונות ככל הנראה בטור זה, מהסיבה הפשוטה שכותבת המדור עצמה נכללת תחת הקטגוריה הנ"ל. בקצרה, זוהי נטיה של רבים (יותר או פחות) מן התלמידים לא למאוס בסקרנותם הטבעית בעקבות דיכוי הסקרנות בבית הספר, ולהמשיך את מסע הלמידה גם כאשר חבריהם שוקעים בשינה, אטרקציות וטיולים, או השעבודים האחרים שנפרט בעזרת ה'. שיעבוד זה, בדומה לקודמו (שיעבוד האטרקציות והטיולים) משפיע בהחלט על סביבת המשועבד, זאת עקב העובדה כי המשועבד התורן בטוח כי כל, או לכל הפחות רב, סביבתו מתעניינים אף הם באותו הנושא, וגם אם לא- אך ישמעו דבר מה מלימודיו בנושא, וכבר תפקחנה עיניהם בערנות ותזקפנה אוזניהם בציפיה ובעניין, ופיהם יפתח אט אט מרב רתק לדבריו המחכימים.[1]
  • שיעבוד הקניות- נפוץ בעיקר אצל בנות ולא רק בתקופה המכונה: "החופש הגדול", אם כי בתקופה זו פורץ השיעבוד הנ"ל בעז מוגבר, עקב הזמן שהתפנה לתלמידה החרוצה. המשועבדים (המשועבדות...) לשיעבוד זה נוהגים(גות) לפתוח את הארון בקריאה מקפיאת דם אמהות: "אאאאאאין לי מההההההה ללבוש!". מיד לאחר קריאת הפתיחה הזאת מתחיל מסע בקשות והפצרות מקיף, בו הנערה מציגה את עצמה כאומללה באדם שלה ארון בגדים ריק, לעומת חברותיה הנהנות ממגוון פריטי לבוש עדכניים ולכל מסיבה מגיעות עם שמלה, תיק ועגילים חדשים, ומבלות בטוב ובנעימים מבלי רגשות נחיתות כל- שהם הנובעים ממחסור בבגדים. דוגמאות למשפטים נפוצים בקרב המשועבדות: "רק לי אין שמלה סגולה עם שלושה פרחים בשרוול", "כבר מלאאאא זמן לא קניתי (קנית? מכספך?) בגד חדש", "לבשתי את השמלה הזאת כבר עשר פעמים ברצף!", "לכל החברות שלי יש ולי אין", וכסיכום למסע השכנועים (הנוכחי. אל דאגה, יבואו עוד.) יבוא בדרך כלל המשפט: "מה, מה כבר ביקשתי? בגד ללבוש?!". במוקדם או במאוחר אכן תצא הנערה עם אמה או עם חברותיה למלאות את ארון הבגדים במלתחה חדשה, ותשקוט המערכה למשך ימים מספר, עד הפעם הבאה... שיעבוד זה, כמו שני קודמיו (האטרקציות והטיולים, והלימודים) משפיע קשות על הסביבה, ובשונה מקודמיו- כאן השיעבוד הוא הרבה יותר של האמא מאשר של הנערה המשועבדת. אל דאגה, אימהות יקרות, מיד בסיום ה"חופש הגדול" יחזור בעזרת ה' השיעבוד למתכונתו הרגילה (פעם- פעמיים בחודש), החזקנה מעמד.
  • ולשיעבוד האחרון... שיעבוד הלילה...- נשמע מפחיד? האמת שזה לא כל כך. ברב השנה זהו פועל יוצא של שיעבוד הלימודים בבתי הספר, או אז הבנות נשארות ערות עד השעות הקטנות של הלילה עם ספרי אנגלית ומתמטיקה (או מדעים, או הסטוריה, או גאוגרפיה...). ב"חופש" הן עושות לעצמן פשוט- חוויה מתקנת. הסתכלנה על זה כך, אימהות יקרות. מה הן עושות כל אותן שעות קטנות וארוכות? הקהל הישן אינו יודע, אבל בתור כותבת הטור ביכולתי להדליף לכן. אז אתן שומעות?... שקט דממה בקהל, סקרנות מבצבצת מבעד לפנים רציניות של אלו שכבר עברו את הגיל. ובכן, לרב הן... מדברות בטלפון. כזה מפחיד?

  • כמובן ששיעבוד הלילה גורר בעקבותיו את שיעבוד השינה, וכן שיעבוד השינה גורר בעקבותיו את שיעבוד הלילה וחוזר חלילה. וכך סגרנו את המעגל של השיעבודים השונים, וזכינו לכתוב קצת פילוסופיה שזו (נניח...) מטרתו המקורית של טור זה. להתראות!




[1] הערת אגב, לכל המנסים לחדור ולבקוע את הבועה המקיפה את המשועבדים- ולהאיר את עיניהם לעובדה ש- חופש עכשיו! (חופש, האמנם? אלו שקראו את הטור הקודם מבינים כבר שלא), אז חבל על הזמן והמאמץ, זה לא ילך. הפיתרון הפשוט והרלווטי ביותר הוא פשוט להותיר את המרצים הנלהבים להרצות לחלל האוויר, ולפנות לעיסוקיכם ושעבודכם אתם. אלא אם כן דבריהם מעניינים אתכם, ואז- ברכותי! הצטרפתם לקטגוריה...
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמו

א הַלְלוּיָהּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה:ב אֲהַלְלָה יְהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:ג אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה:ד תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו:ה אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְהוָה אֱלֹהָיו:ו עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם:ז עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים יְהוָה מַתִּיר אֲסוּרִים:ח יְהוָה פֹּקֵחַ עִוְרִים יְהוָה זֹקֵף כְּפוּפִים יְהוָה אֹהֵב צַדִּיקִים:ט יְהוָה שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת:י יִמְלֹךְ יְהוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ:
נקרא  23  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה