הנושאים החמים
הנושאים החמים
בעקבות האשכולות בנושא הצטמצמות בחתונות
הרגשתי צורך להאיר את הנושא מזווית אחרת.
ובכן,
אני די בטוחה שאם נערוך סקר בני כמה אלה שרוצים מאוד לצמצם את גודל החתונות,
נגיע לגיל של בני 25 עד 39 .
ולמה?
כי הם כבר התרחקו דיים מהחתונה שלהם עצמם, ומצד שני, עדיין לא התחילו לחתן.
המשכנתא שלהם לוחצת, והם פשוט לא מבינים איך יצליחו לחתן ילדים.
אז הפתרון הכי קל,
הוא לצמצם עכשיו את החתונות,
כך שעד שהם יתחילו לחתן, הנורמות כבר יהיו נמוכות,
וממילא לא יהיה להם בעיות...
רוב ההצעות שמעלים לצמצום החתונות, הם בעיקר פופוליסטיות,
ולא נבדקו לעומק, האם אכן שווה לערוך כך את החתונה בשביל החסכון הזה, ועוד מעט אעלה דוגמאות אחד לאחד.
אבל מה שמקומם בעיקר,
זה שרובינו, בגילאי 25-39,
לא מוכנים לוותר על רמת החיים שלהם היום בכהוא זה.
מדברים על צמצום מסיבות חומש, מסיבות סידור או גמר? "שיתחילו עם החתונות- וכך אוטומטית הרמה תרד." (כלומר לא מוכנים לגעת בצלחת שלנו, רק בצלחת של אחרים)
לקנות עגלה פחות ממותגת? "אני לא קונה את העגלה בגלל המותג, אני קונה את זה בגלל החוזק ובסוף זה יוצא יותר משתלם" (שוכחים שאת אותם תירוצים אומרים לעצמם גם המחתונים, וגםאנחנו נאמר את זה לעצמינו בגיל המיועד)
הילד מבקש פליימוביל? חוג? כל דבר אחר? כמה אנחנו מנסים לרצות את הילד? אבל שהמחותנים לא ירצו את החתן והכלה שלהם ביום חופתם ובעת שמחתם.
ואני שואלת ברצינות,
מה נראה לנו, אם בגיל הצעיר רובינו לא מצליחים ללכת נגד הזרם,
ומוציאים כסף כמו כולם, וחיים כמו כולם,
ויש ביננו כל מיני נורמות בלי קשר לרמת החיים,
מה משתנה כשמתחילים לחתן?!
למה שם צריך להתחיל לצמצם באופן דרסטי?!
האם זה שאנחנו דורשים עכשיו צמצום
זה לא בגלל האינטרסים שלנו,
שאנחנו רוצים לחתן יותר בקלות?!
ואם אכן זה האינטרס,
אז הפתרון לזה לא נמצא בידי המחותנים היום,
אלא בידינו.
היום להצטמצם במה שאפשר.
היום ללכת נגד הזרם ולחיות ברמה מעט יותר נמוכה.
אם לא נתרגל היום להצטמצם, איך בדיוק נוכל להצטמצם כשניע לחתן?!
הרגשתי צורך להאיר את הנושא מזווית אחרת.
ובכן,
אני די בטוחה שאם נערוך סקר בני כמה אלה שרוצים מאוד לצמצם את גודל החתונות,
נגיע לגיל של בני 25 עד 39 .
ולמה?
כי הם כבר התרחקו דיים מהחתונה שלהם עצמם, ומצד שני, עדיין לא התחילו לחתן.
המשכנתא שלהם לוחצת, והם פשוט לא מבינים איך יצליחו לחתן ילדים.
אז הפתרון הכי קל,
הוא לצמצם עכשיו את החתונות,
כך שעד שהם יתחילו לחתן, הנורמות כבר יהיו נמוכות,
וממילא לא יהיה להם בעיות...
רוב ההצעות שמעלים לצמצום החתונות, הם בעיקר פופוליסטיות,
ולא נבדקו לעומק, האם אכן שווה לערוך כך את החתונה בשביל החסכון הזה, ועוד מעט אעלה דוגמאות אחד לאחד.
אבל מה שמקומם בעיקר,
זה שרובינו, בגילאי 25-39,
לא מוכנים לוותר על רמת החיים שלהם היום בכהוא זה.
מדברים על צמצום מסיבות חומש, מסיבות סידור או גמר? "שיתחילו עם החתונות- וכך אוטומטית הרמה תרד." (כלומר לא מוכנים לגעת בצלחת שלנו, רק בצלחת של אחרים)
לקנות עגלה פחות ממותגת? "אני לא קונה את העגלה בגלל המותג, אני קונה את זה בגלל החוזק ובסוף זה יוצא יותר משתלם" (שוכחים שאת אותם תירוצים אומרים לעצמם גם המחתונים, וגםאנחנו נאמר את זה לעצמינו בגיל המיועד)
הילד מבקש פליימוביל? חוג? כל דבר אחר? כמה אנחנו מנסים לרצות את הילד? אבל שהמחותנים לא ירצו את החתן והכלה שלהם ביום חופתם ובעת שמחתם.
ואני שואלת ברצינות,
מה נראה לנו, אם בגיל הצעיר רובינו לא מצליחים ללכת נגד הזרם,
ומוציאים כסף כמו כולם, וחיים כמו כולם,
ויש ביננו כל מיני נורמות בלי קשר לרמת החיים,
מה משתנה כשמתחילים לחתן?!
למה שם צריך להתחיל לצמצם באופן דרסטי?!
האם זה שאנחנו דורשים עכשיו צמצום
זה לא בגלל האינטרסים שלנו,
שאנחנו רוצים לחתן יותר בקלות?!
ואם אכן זה האינטרס,
אז הפתרון לזה לא נמצא בידי המחותנים היום,
אלא בידינו.
היום להצטמצם במה שאפשר.
היום ללכת נגד הזרם ולחיות ברמה מעט יותר נמוכה.
אם לא נתרגל היום להצטמצם, איך בדיוק נוכל להצטמצם כשניע לחתן?!
