נראה שהאשכול הזה התרחק מהכותרת שלו...
לגב' היקרה שפחתה את האשכול,
אכן עושה ראשם שהורמוני הלידה משפיעים עליך עדיין ואם בטבע שלך את מעט עצלנית ובנוסף בלי קשר ללידה ולילדים יכול להיות שמאז ומתמיד לא היה לך טוב בעבודה ולכן זה יוצא לך ב"תירוץ" של עקרת בית וילדים וכו וכו...
בחיים שלנו יש כמה מטרות מרכזיות בתור אישה-
הראשונה היא הערך העליון לאפשר לבעל ולתמוך בבעל ללמוד ככול יכולתו - כולל בוקר / כולל ערב שעתיים מה שהוא מסוגל ואין אנחנו נכנסות למה בדיוק הוא עושה שם כי גם שהוא הולך להתפנות או לשתות קפה (כי הוא בן אדם) אז המונה שלנו דופק והזכויות נאספות לעולם הבא , אז תרימי את ראשך בגאווה שאת את השליחות שלך עושה 100%
אוסיף לזאת שאם יש לך קושי עם אופן הלימוד או דברים אחרים שמפריעים לך אצל בעלך את מוזמנת ליצור קשר ישיר עם בוראו וכן לעשות השתדלות לשוחח איתו ולדרבן אותו ועוד אופציות כמו הרב שלו ועוד... אבל לא מנקודת יאוש ותלונות]
כסף - הוא לא המטרה שלנו הוא אמצעי. כולם רוצים לשבת בבית רגל על רגל [סתם מקצינה - בכל אופן זה מה שאני הייתי רוצה]
אבל מציאות היום [דרך אגב שזה גם רצון השם וניסיון הדור] שכל אדם חייב להתפרנס בכבוד יש לזה המון השלכות - לחשוב על ההווה [ אוכל, ורכי מחייה אחרים , בית, חשמל , מים ועוד...] ולחשוב על העתיד [ אופן הזיקנה שלנו שכירות או בית משלך/ לחתן ילדים/ לתמוך בילדים שלנו / אירועים במהלך החיים כמו ברית בר מצווה ואין סוף להוצאות]
לכן אין ממש דיון בנושא הזה ואם את באמת אוהבת את הילדים שלך [בטוח שכן] תחשבי על העתיד שלהם .. ילדים זה המון הוצאות אם באמת תחשבי לטווח הרחוק יתכן שלא נשאל שאלות של "האם אני חייבת לעבוד??"
להיות "עקרת בית" את בחרת בזה ברגע שהתחתנת והבאת ילדים לעולם אז מאוחר מידי לשאול שאלות כאלה.
נשים, אנחנו חייבות להתחזק בלראות את הטוב שבחיינו- תמיד קשה! זה חלק מהאתגר והניסיון שלנו אבל איך הרבנים אומרים "אישה פותחת את התנור או את הסיר, זה כמו שהיא פותחת את היכל הקודש" לזה נולדנו לשם כך באנו לעולם [לא בשביל הסירים כי ב"ה היום גם אפשר להזמין אכל שלא מסתדר] אבל מה שאני רוצה לומר שזה ענין של עבודה עצמית אני אמא לשלוש ב"ה ומטבעי אני לא בנויה לעבוד ועוד יותר להיות מחויבת למקום (אדם של חופש) ועוד יותר לא להיות עקרת בית ...לא.
אבל אני עושה את זה. למה?
א. אני רוצה לאפשר לילדים שלי חיים בריאים של ניקיון ביתי מינימלי ומסודר וכן לבעלי חלק מה "אישה נאה , דירה נאה, וכלים נאים" וכן ההשלכות לאווירת השמחה בבית שמשפיע בשלום בית .
ב. להכין להם אוכל כי הם צריכים לאכול אוכל בריא מבושל שיוכלו להתפתח בצורה תקינה ועוד.. יש להם רק אמא אחת שתדאג להם.
ג. אני צריכה לעבוד כי אני רוצה להרוויח . למה? שאוכל לחיות בצורה נוחה ולא מצטמצמת ואוכל גם להתפנק ולפרגן לעצמי מבלי שישרוף לי הלב ועוד...
ד- מה יגידו נשים שהבעלים שלהם הם עובדים לומדים ? חוזר מהעבודה בשעה שש שבע [הכי מתבקש לדחוף אותו למקלחות של הילדים ולהשכבות ובמקום זה היא במסירות נפש שולחת את בעלה ללמוד תורה ללא תמורה חומרית.. גם קשה ... בעלה לא לוקח כלום מצורכי הבית והילדים ובכל זאת היא בוחרת בזה. זאת מעלה ובחירה!
בכל מקרה שהוא אנחנו חייבות להיות שמחות בקיים ולראות איך לשפר וליעל את המצב,
אם זה להחליף עבודה, להוריד שעות, להביא מנקה, לקנות פעם פעמיים בשבוע אוכל בחוץ ועוד... תשבי תבדקי עם בעלך שבסופו של יום המטרה שלכם היא משותפת וחייבת להיות מתחשבת בקושי של שתי הצדדים. וכך את פחות תרגיש בודדה עם עול ענק על כתפיך שאת לא מצליחה לעמוד בו.
.
את טובה ואת כותבת טוב - ויותר מהכל את צודקת.
אבל אני רוצה לשתף אותך בכמה פרטים מהותיים שלא כתבתי בהתחלה ושיאירו את התמונה
אחרי שהתחתנתי עבדתי במשרה ריווחית ביותר
ובעלי ניסה ללכת לכולל והרגיש שהוא לא מסוגל לשבת שם
ואז הגיע בין הזמנים כך שהוא בכל מקרה נשאר בבית
ובזמן אלול הוא התחיל עבודה תורנית, ובהמשך הוסיף שעות של עבודה חינוכית.
אני רוצה לומר לך, שאת כל התהליכים שהוא עבר הוא עשה על דעת עצמו,
כלומר הוא שיתף אותי בלבטים ובהתחבטויות, אבל בשכלי הבנתי שיותר חכם זה לשתוק
ולא להתחנן אליו שישאר בכולל כשהוא בכל מקרה לא רוצה, ואז ליצור מצב שהוא תמיד ירגיש
שאני לא מרוצה ממנו (מה שקרה בתחילת הנישואין)
ואני, מהרגע שנכנסתי להריון הראשון והכח שלי ירד וראיתי שהוא ''זורח פורח'' בעבודה
והייתי מתוסכלת מאוד כי ברור שהחלום שלי היה שהוא יחזור ככה מהכולל - מה שלא קרה
באותו שלב איבדתי את הרצון לעבוד.
אני אסתדר כמו שכל החברות האברכיות מסתדרות ממשכורת אחת.
אז עכשיו גם להיות אישה לבעל שלומד חצי יום וגם לעבוד - זה מתסכל מאוד.
מה שעזר לי שהתמודדתי עם האכזבה מזה שבעלי התחיל לעבוד
זו רק חלוקת התפקידים, שהבנתי שזה מובנה באופי שלו (המגדרי והאינדבדואלי) להיות ייחודי ולהשפיע
והדבר שיותר עזר לי זה שהבנתי שאין לי שום דבר לעשות כדי להחזיר אותו לספסלי הלימוד חוץ מלהתפלל.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
