רש"י על "אדר היקר אשר יקרתי מעליהם" (זכריה יא יג): "אדר היקר. בית מקדשי אדר תפארתי: אשר יקרתי מעליהם. אשר הפשטתי מעליהם מהיות להם ליקר. ולשון יקרתי הוא הסרת כבוד"
רש"י על "ואדם ביקר בל ילין" (תהלים מט יג): "ביקר. לשון יקר ותפארת" (לא מזכיר את "יקר תפארת גדולתו" ממגילת אסתר?)
"יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת" (משלי כ טו) - רש"י: "יש זהב. הנה יש בעולם די זהב והרבה פנינים, אם כן הואיל ויש הרבה מהם אין בהם חשיבות כל כך, אבל שפתי דעת הם ככלי יקר, רוצה לומר ככלים העשויים באבני יקר, שהחשיבות רב בהם מצד עצמם ומלאכת תבניתם, והמה דברים שאנם מצויים" - גם כאן ניכר שמדובר בחשיבות ולא בעושר, אם תעיין במדוקדק בפירוש.
באיוב לא עיינתי לעומק, ובסקירה חטופה אכן משתמע כי מדובר בעושר, אבל גם אם כן הוא - הלוא השרש 'כבד' משותף הן לכבוד והן לרכוש (כְּבֻדָּה), ובמה ייגרע חלקו של השרש 'יקר', שלא יהיה משותף הן לכבוד והן לעושר? האם בגלל זה צריך לטעון שמקור המשמע של יקר - "כבוד" - הוא מפרסית?