להוקיר טובה? או להוכיר טובה?

שיר770

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
זה לא מל' הכרת הטוב?
אז למה זה נראה לי מוזר "להוכיר טובה?"

ואם נסמוך על רבנו גוגל, ניסיתי לחפש להוכיר טובה: "מציג תוצאות עבור להוקיר טובה. חפש במקום זאת אחר המונחים המקוריים: להוכיר טובה"

???
 

חיוכון

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אכן, מלשון הכרת הטוב.
ו... צריך לומר
להכיר טובה !
והכל בא על מקומו בשלום
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אכן, הנכון הוא כדברי חיוכון - 'להכיר טובה'. 'להוקיר' משמע: לכבד. 'להוקיר טובה' הרי זה כאילו אמרת: 'לכבד את הטובה'. בוודאי אין זו כוונתך.
 

שיר770

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
תודה לכולם!
לא האמנתי שאקבל תשובה בכזו מהירות.... (בעצם, בפרוג, הכל אפשרי...:))
 

eden7115

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
נכתב ע"י אפכא מסתברא;567979:
אכן, הנכון הוא כדברי חיוכון - 'להכיר טובה'. 'להוקיר' משמע: לכבד. 'להוקיר טובה' הרי זה כאילו אמרת: 'לכבד את הטובה'. בוודאי אין זו כוונתך.

וראוי לציין שזה נשמע לך נכון יותר בגלל הביטוי "להוקיר תודה" אך לעניין הטובה אכן נכון לומר "להכיר טובה".
 

שיר770

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
נכתב ע"י eden7115;567983:
וראוי לציין שזה נשמע לך נכון יותר בגלל הביטוי "להוקיר תודה" אך לעניין הטובה אכן נכון לומר "להכיר טובה".
או, סידרת לי את הבלאגן...
תודה!
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
נכתב ע"י eden7115;567983:
וראוי לציין שזה נשמע לך נכון יותר בגלל הביטוי "להוקיר תודה" אך לעניין הטובה אכן נכון לומר "להכיר טובה".
תמהני מנין הביטוי "להוקיר תודה" - האם הוא מופיע באיזשהו מקור מוסמך? כי 'הוקרה' משמע מתן כבור ויקר, וזה נשמע קצת מוזר "לתת כבוד ויקר לתודה"...
(ייתכן שהשיבוש נובע בגלל הביטוי "אסיר תודה". מי יודע, אולי לא ירחק היום ויתחדש ביטוי "להסיר תודה"...;))
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
אני משתמשת ב'להוקיר' בלי שום תוספת, וב'להכיר טובה' או 'להכיר תודה'.
בטוח שזה תקני - 'להוקיר תודה?' וסתם כך, יש לזה מקור?
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
מי שאומר 'להוקיר תודה' - יגיד גם 'הוקרת תודה'?
הרי ברור שמדובר ב-'הכרת תודה'.
מקסימום - 'בהוקרה ובתודה'.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
ברור ש'להוקיר תודה' זה שיבוש. גם 'הכרת תודה' הוא שיבוש מ'הכרת טובה', ומן הסתם 'מכיר תודה' נשמע לבריות נכון כי זה מצלצל דומה ל'אסיר תודה'.מי שיחשוב על משמעות המלים 'מכיר תודה' יבחין מיד שזה שיבוש.
 

שמואל גרינשטיין

יותר מעצב מגרפיקאי
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי DIP
צילום מקצועי
D I G I T A L
דרך אגב, המילה "להוקיר", יקר, מוקיר וכו', מקורה בפרסית ובארמית, ולכן נמצאת במגילת אסתר "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי", שהכוונה איזה כבוד נעשה למרדכי. וכן בגמרא "יוסף מוקר שבא" שפירושו "יוסף מכבד השבת".
מסקנא: הביטוי "יוסף מוקיר שבת" קצת מוטעה. כיון שהוא משלב ביטוי בארמית (תוך הטיה לדקדוק העברי) בתוך משפט בשפה העברית.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;569687:
דרך אגב, המילה "להוקיר", יקר, מוקיר וכו', מקורה בפרסית ובארמית, ולכן נמצאת במגילת אסתר "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי", שהכוונה איזה כבוד נעשה למרדכי. וכן בגמרא "יוסף מוקר שבא" שפירושו "יוסף מכבד השבת".
מסקנא: הביטוי "יוסף מוקיר שבת" קצת מוטעה. כיון שהוא משלב ביטוי בארמית (תוך הטיה לדקדוק העברי) בתוך משפט בשפה העברית.

המילה "יקר" במגילת אסתר נכנסה לתוך השפה העברית, ולכן אפשר גם "להוקיר" בעברית
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
נכתב ע"י אפכא מסתברא;569617:
ברור ש'להוקיר תודה' זה שיבוש. גם 'הכרת תודה' הוא שיבוש מ'הכרת טובה', ומן הסתם 'מכיר תודה' נשמע לבריות נכון כי זה מצלצל דומה ל'אסיר תודה'.מי שיחשוב על משמעות המלים 'מכיר תודה' יבחין מיד שזה שיבוש.
נכון.
 

ATUK

משתמש רשום
המממ... יותר מדי שיבושים בימינו...

אם יוסף מוקיר שבת פירושו שיוסף נותן ערך יקר לשבת, אזי אני יכול לדמיין לעצמי שיש אנשים שנותנים ערך יקר לטובה שהם עושים למישהו, או לחלופין, לטובה שהם מקבלים ממישהו ;). כך שלעושי הטובה שם ידוע: כפויי טובה ואילו לאלה שאהבה רבה מקבלים טובות, הבה נקרא שמם מוקירי טובה. יאללה, למיחזור, כלומר לאקדמיה עם השיבושים האלה.... :D
 

אושר

משתמש מקצוען
נכתב ע"י שמואל גרינשטיין;569687:
דרך אגב, המילה "להוקיר", יקר, מוקיר וכו', מקורה בפרסית ובארמית, ולכן נמצאת במגילת אסתר "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי", שהכוונה איזה כבוד נעשה למרדכי. וכן בגמרא "יוסף מוקר שבא" שפירושו "יוסף מכבד השבת".
מסקנא: הביטוי "יוסף מוקיר שבת" קצת מוטעה. כיון שהוא משלב ביטוי בארמית (תוך הטיה לדקדוק העברי) בתוך משפט בשפה העברית.

נכתב ע"י אברהם;569703:
המילה "יקר" במגילת אסתר נכנסה לתוך השפה העברית, ולכן אפשר גם "להוקיר" בעברית
???
האם בני קורח דברו פרסית? שהרי במזמור מט בתהלים מופיע פעמיים "אדם ביקר". האם שלמה המלך לקח את הביטוי "כלי יְקָר" (משלי כ, טו) מפרסית? (ואגב, שם הפירוש הידוע על החומש צ"ל "כלי יְקָר" ע"ד הפסוק הזה). אם איוב היה פרסי זה לא בדיוק מוזכר במקורותינו;)וגם באיוב כח י כתוב: "וכל יקר ראתה עינו". האמנם הנביא זכריה שאב מפרסית את "אדר היקר" (זכריה יא יג)?
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י אושר;571650:
???
האם בני קורח דברו פרסית? שהרי במזמור מט בתהלים מופיע פעמיים "אדם ביקר". האם שלמה המלך לקח את הביטוי "כלי יְקָר" (משלי כ, טו) מפרסית? (ואגב, שם הפירוש הידוע על החומש צ"ל "כלי יְקָר" ע"ד הפסוק הזה). אם איוב היה פרסי זה לא בדיוק מוזכר במקורותינו;)וגם באיוב כח י כתוב: "וכל יקר ראתה עינו". האמנם הנביא זכריה שאב מפרסית את "אדר היקר" (זכריה יא יג)?

ודאי שהשורש י.ק.ר קיים בעברית עוד מלפני מגילת אסתר, אבל הוא מתייחס לחפצי ערך, עשירות וכו' (כפי שתשימי לב שמופיע בכל הדוגמאות שהבאת, אחת לאחת) ולענ"ד רק במגילת אסתר אנחנו מוצאים אותו מתייחס לכבוד האדם.
 
א

אליהו פריד

אורח
להוקיר טובה ולהכיר טובה, ההוקרה יותר מהכרה גרידה.
 

אושר

משתמש מקצוען
רש"י על "אדר היקר אשר יקרתי מעליהם" (זכריה יא יג): "אדר היקר. בית מקדשי אדר תפארתי: אשר יקרתי מעליהם. אשר הפשטתי מעליהם מהיות להם ליקר. ולשון יקרתי הוא הסרת כבוד"
רש"י על "ואדם ביקר בל ילין" (תהלים מט יג): "ביקר. לשון יקר ותפארת" (לא מזכיר את "יקר תפארת גדולתו" ממגילת אסתר?)
"יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת" (משלי כ טו) - רש"י: "יש זהב. הנה יש בעולם די זהב והרבה פנינים, אם כן הואיל ויש הרבה מהם אין בהם חשיבות כל כך, אבל שפתי דעת הם ככלי יקר, רוצה לומר ככלים העשויים באבני יקר, שהחשיבות רב בהם מצד עצמם ומלאכת תבניתם, והמה דברים שאנם מצויים" - גם כאן ניכר שמדובר בחשיבות ולא בעושר, אם תעיין במדוקדק בפירוש.
באיוב לא עיינתי לעומק, ובסקירה חטופה אכן משתמע כי מדובר בעושר, אבל גם אם כן הוא - הלוא השרש 'כבד' משותף הן לכבוד והן לרכוש (כְּבֻדָּה), ובמה ייגרע חלקו של השרש 'יקר', שלא יהיה משותף הן לכבוד והן לעושר? האם בגלל זה צריך לטעון שמקור המשמע של יקר - "כבוד" - הוא מפרסית?
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
אני לא טוען כמו גרינשטיין שיקר זו מילה פרסית אבל לדעתי יקר במובן של כבוד לאדם הגיע ממגילת אסתר.
"אדר היקר" מתייחס לבית המקדש ולאוצרותיו החשובים והיקרים, ראי מצ"ד.
את "אדם ביקר בל ילין" אפשר לפרש כמו רש"י, אבל אפשר גם לפרש כמו המצודות, שהכוונה "אדם בעשירותו"
כלי יקר - כפי שציטטת מרש"י - כלי העשוי מאבני יקר, אבנים יקרות. ברור שמדובר בחשיבות ולא בעושר, אבל זה משל ונמשל. העושר כמשל לדעת.
 

רב טקסט

משתמש פעיל
עימוד ספרים
בגמרא מגילה ט. לענין תרגום שכתבו מקרא במגילה מבואר דיקר בפסוק יתנו יקר לבעליהן מלשון תרגום.
זכור לי שבשו"ת בית אפרים ובשו"ת תשובה מאהבה הקשו למה לא הביאה הגמרא הפסוק ואת יקר תפארת גדולתו הקודם, ואם אין אני טועה אחד מהם תירץ לפי החילוק שכתב אברהם דשם המשמעות ענין דבר יקר וכאן כבוד. בל"נ אבדוק זאת.
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה