סיפור בהמשכים לגעת בערפל

וי שלוק

מהמשתמשים המובילים!
מוזיקה ונגינה
הפרק האחרון היה דובדבן שבראש הקצפת שבראש העוגה מס' 1 בעולם...
 

ביזנסטורי - אילה

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
וואו, מדהים!
הפרק האחרון מוסיף טעם טוב גם לקודמים...
ממש אוהבת!

כל כך יפה הקטע עם האוטובוס.
בא בול במקום.
כאילו, איציק נשאר אותו איציק,
והיא מנסה לזרום אבל לא כל כך בקטע של צחוקים,
וזה יפה. פשוט יפה.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
פרק ח' למי ששכח מה קרה שם...


פרק ט'

זו הפעם הראשונה שאני רואה את הקלישאה 'עיניים כמעט יוצאות מחוריהן' מתרחשת למולי. אחרי כמה שניות של נצח הן מצטמצמות, היא מתעשתת. או מנסה. "מממ... מה הקשר? מה אבא שלי?"
"כן! הכנסת לך את הדמות שלו לראש שלך ואת כל הזמן מודדת אותי לפי זה".
"מה דמות? אני לא מבינה מה אתה רוצה, למה אתה מתכוון?"
"אבא שלך רציני ושקול ומקורקע ושקט... ואמרתי לך שאני זה לא הוא!"
הטון שלה עולה בשתי אוקטבות: "מי אמר לך להיות כמוהו? אני אמרתי את זה פעם?"
"לא אמרת, אבל זה מה שאת דורשת ממני כל הזמן".
"אני פשוט בשוק, לא מבינה מאיפה אתה מביא את זה".
"אז אל תביני!!!"

אני יוצא למרפסת. המקום שמארח אותי הרבה לאחרונה. הוא לא שופט, לא מבקר ולא עושה פרצופים. מקבל אותי כמו שאני.
הראש שלי תפוס במחשבות. גם אני בהלם מעצמי. בחיים לא צעקתי ככה על מישהו ובטח לא חשבתי שאצעק על אשתי. אבל זהו, עד כאן. כמה אפשר להיות לא טוב, לא עונה על הציפיות, לא תואם למשוואה ועוד לחטוף על זה כל היום?
כולי מבעבע. אני מתיישב על הגדר. חייב להרגע. לא מצליח.
רגע, לא טיפלתי באשראי! בלהט הרוחות שכחתי מהעניין. משיג מהר את מספר החרום של החברה ומקפיא את פעילות האשראי. מחר בבוקר אברר עם החנות ונראה מה הלאה.
ההתעסקות בפעולות הטכניות האלו מנמיכות לי קצת את האש.

אני נכנס הביתה, פונה לחדר. הוא חשוך. רבקי שוכבת במיטה עם הפנים אל הקיר. לא יודע אם היא נרדמה או לא. הלב שלי נצבט. אולי לא הייתי צריך לומר לה כלום? ולפגוע בי זה בסדר? הקול השני. אנחה גדולה מתפרצת מתוכי. נלך לישון. אולי בבוקר איכשהו נסתדר...

***

הנשימות שלו הולכות ונעשות איטיות ועמוקות. כנראה נרדם.
איך הוא יכול להירדם ככה בקלות כאילו לא קרה כלום? רק עכשיו אני מרשה לדמעות שלי לצאת. למה הוא לא אמר משהו? לא ניסה לפייס או לפחות שנדבר, שנסדר את העניין?
הדמעות הכלואות פורצות בשטף למראה הסכר שנפתח. לא רוצה שהוא יתעורר וישמע אותי בוכה. אני יוצאת מהחדר, מתיישבת על הספה. לא מצליחה להבין מה הוא רצה.
ברור שהוא משהו אחר מאבא. מי חשב שלא?
אני כועסת. פגועה. מרגישה עזובה ובודדה.
מה עשיתי לא נכון? שאמרתי משהו שאבד האשראי? אפשר לחשוב...
מחכה עוד כמה דקות שההתנשפויות של אחרי הבכי ישקטו קצת. שוטפת פנים. המים מצננים אותי אבל לא באמת מצליחים להרגיע.

אני חוזרת למיטה, מתהפכת מצד לצד. מרגישה דקירות בלב. הן מפריעות לי להירדם. הלך על היום של מחר...





אשמח לשמוע האם ריבוי השאלות בפרק מעיק או שזה מתבקש מהסיטואציה. תודה!
 
נערך לאחרונה ב:

מגבת

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יפהפה.
השאלות לא מוגזמות , זה מעמיק את תחושת הבלבול שלהם.
לגבי הקטע האחרון- זרימת המחשבות שלה,

נראה שחוץ מלהיפגע, הסיטואציה לא עשתה לה כלום.
אני חושבת שהסצנה הדרמטית הזו, מספיק חשובה כדי לשרת עם השדרה העיקרית של הסיפור.
קרי, להעמיק את תחושת האכזבה שלה ממנו, או לחילופין לסתור את התחושה הזו.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
יפהפה.
השאלות לא מוגזמות , זה מעמיק את תחושת הבלבול שלהם.
לגבי הקטע האחרון- זרימת המחשבות שלה,

נראה שחוץ מלהיפגע, הסיטואציה לא עשתה לה כלום.
אני חושבת שהסצנה הדרמטית הזו, מספיק חשובה כדי לשרת עם השדרה העיקרית של הסיפור.
קרי, להעמיק את תחושת האכזבה שלה ממנו, או לחילופין לסתור את התחושה הזו.
תודה!
עוד לא סיימתי את הסצנה הזאת...
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
מעולה!
והשאלות בסדר גמר כאן, הם מחשבות שמבולבלות להם במוח וזה בדיוק ככה נראה..
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ובכן, סיימתי עכשיו לקרוא את כל הפרקים בבת אחת.

במלה אחת: מדויק!
התיאורים חיים ומכניסים לסיפור.
האמינות גבוהה, את מספרת בזעיר אנפין, את סיפורם המושתק של רבים מהקוראים.

הכתיבה קולחת וכיפית, לא מתאמצת מצד אחד, ומאידך מלאה בהתחכמויות ופניני לשון.
(במינון התואם את החיים עצמם)

בשתי מילים: רוצים עוד!
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
ובכן, סיימתי עכשיו לקרוא את כל הפרקים בבת אחת.

במלה אחת: מדויק!
התיאורים חיים ומכניסים לסיפור.
האמינות גבוהה, את מספרת בזעיר אנפין, את סיפורם המושתק של רבים מהקוראים.

הכתיבה קולחת וכיפית, לא מתאמצת מצד אחד, ומאידך מלאה בהתחכמויות ופניני לשון.
(במינון התואם את החיים עצמם)

בשתי מילים: רוצים עוד!
וואו, תודה!
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
עכשיו נתקלתי באשכול ובסיפור.
הסיפור יפיפה. כתוב מדוייק, הדמויות מאופיינות כהוגן, הסצינות עומדות על השערה.

בסצינה האחרונה - אני מחכה לקרוא את רבקי בשעת מעשה. איך היא המומה ומבוהלת מהצעקה שלה, איך היא מנסה בכוח לחנוק את הצעקות שלה.
בנוסף, חסר לי הבכי שלה ברקע (או התנשפויות חנוקות של בכי, יותר מתאים לאופי של רבקי) כאיציק פונה לישון.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
עכשיו נתקלתי באשכול ובסיפור.
הסיפור יפיפה. כתוב מדוייק, הדמויות מאופיינות כהוגן, הסצינות עומדות על השערה.

בסצינה האחרונה - אני מחכה לקרוא את רבקי בשעת מעשה. איך היא המומה ומבוהלת מהצעקה שלה, איך היא מנסה בכוח לחנוק את הצעקות שלה.
בנוסף, חסר לי הבכי שלה ברקע (או התנשפויות חנוקות של בכי, יותר מתאים לאופי של רבקי) כאיציק פונה לישון.
תודה!
אחד הקשיים שהיו לי לפני כתיבת הפרק הזה הוא מאיזה צד לכתוב אותו, מהצד של איציק או רבקי.
חשבתי אפילו לכתוב בזווית ניטרלית אבל זה יותר מסובך כך לדייק את המחשבות והרגשות.
מה גם שכתבתי שאיציק בהלם מעצמו, אז לכתוב משפטים כפולים מהצד שלה?
לא הבאתי כל סצינה בדיוק משני הצדדים... אלא יותר של זמנים סמוכים.
בקשר לבכי, את מתכוונת שלא מתאים לרבקי להצליח לחנוק אותו?
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
בקשר לבכי, את מתכוונת שלא מתאים לרבקי להצליח לחנוק אותו?
כן.
התפרצות כזו של בעל, בפרט בשנה ראשונה - מכניסה כל אשה נורמלית להלם. תגובה נורמלית להלם כזה זה בכי. אבל לא התעלמות וגם לא חניקה של הבכי. אם רבקי לא תבכה - זה יהיה לא נורמלי לגמרי.
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
כן.
התפרצות כזו של בעל, בפרט בשנה ראשונה - מכניסה כל אשה נורמלית להלם. תגובה נורמלית להלם כזה זה בכי. אבל לא התעלמות וגם לא חניקה של הבכי. אם רבקי לא תבכה - זה יהיה לא נורמלי לגמרי.
אוקיי...
מעניין אותי לשמוע מה דעת השאר... האם חייב שהיא תבכה מיד? בהתחשב בזה שהיא לא ממהרת להסגיר רגשות באופן כללי.
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
לדעתי, התפרצות כזו של בעל היא טו מאצ'.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אוקיי...
מעניין אותי לשמוע מה דעת השאר... האם חייב שהיא תבכה מיד? בהתחשב בזה שהיא לא ממהרת להסגיר רגשות באופן כללי.
הכל מתקבל כשמדברים על רגשות. לא הפריע לי כשקראתי את זה.
יכול להיות שהיא בוכה והוא לא שומע. יכול להיות שהיא קפואה מרוב הלם ורק אחרי שנרדם הפשיר לה הבכי...

ותודה על כל הסיפור. עוקבת מהצד ונהנית.
 

מגבת

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
לא רוצה שהוא יתעורר וישמע אותי בוכה.

זה הרבה יותר מתאים לה!!
מההלם, היא פשוט לא תבכה, רק אחרי שתעבד את זה אצלה קצת.
היא טיפוס חושב, חפרני, רציני, אל תראי אותה ככה.
ובכלל, למה מי הוא שהיא תבכה בגללו??? ;)
רק אחרי שהוא יעלם מהשטח הלב שלה ייפתח...
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
אוקיי...
מעניין אותי לשמוע מה דעת השאר... האם חייב שהיא תבכה מיד? בהתחשב בזה שהיא לא ממהרת להסגיר רגשות באופן כללי.
לגמרי איתך.
צריך איזה מישהו שכביכול יעיז להציץ עליה בכדי לדעת עליה שככה היא תגיב.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  16  פעמים

לוח מודעות

למעלה