לא הגזמנו?

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הנושא נפתח מחדש בשל חשיבותו
נא להגיב בצורה מושכלת, בלי להיכנס ליחסי חסידים ליטאים.

 

[Natan Galant]

הנושא נפתח מחדש בשל חשיבותו
נא להגיב בצורה מושכלת, בלי להיכנס ליחסי חסידים ליטאים.

בשביל מה פתחת אותו אם אסור להתווכח על ליטאים וחסידים? זה כמו להגיש לשולחן קציצות חגבים מתובלות בטימין יבש, אבל ברגע האחרון מגיע הטבח ומחליף את החגבים בערימות טופו, אפשר להקיא.

יואל, אין דבר יותר מלהיב ממלחמות דת, ויכוחים, שנאה בין עדתית, ויכוחי השקפה, רמזים בוטים מעליבים, וכולי. העיתונות הממסדית חיה מזה, הגיע הזמן שגם אתה תדע ליהנות מזה.

 

[vhsvchch]

זה כמו להגיש לשולחן קציצות חגבים מתובלות בטימין יבש....
....הגיע הזמן שגם אתה תדע ליהנות מזה.

אפשר מתכון?

 

[Natan Galant]

אפשר מתכון?

בכייף.
מתכון מעלף לקציצות חגבים עסיסיות וקראנצ'יות:
קילו וחצי חגבים כשרים מפולטים (אפשר להשיג בסעדיה לוי)
10 ביצי שלו (אפשר להמיר ל3 ביצי תרנגולת)
חצי כוס קמח שיפון
10 עלי מנגולד קצוצים
צרור פטרוזיליה
צרור קטן של כוסברה
תערובת תבלינים שמורכבת מ:
כפית טימין יבש
כפית אורגנו
חצי כפית פלפל שחור גרוס
חצי כפית פפריקה מעושנת.
לטיגון:
2 ביצי תרנגולת טרופות בקערה
כוס קמח לבן בצלחת רחבה
כפית פלפל לבן
כוס פירורי פנקו לציפוי
שמן לטיגון עמוק
מכניסים את החגבים לקערה גדולה ושוטפים היטב, למנוע שאריות של ריסוס.
מסננים את המים ומייבשים על מגבת גדולה או במייבש חגבים (למי שיש מייבש חסה, אפשר לקנות בנפרד ראש ייבוש לחגבים)
מכינים את התערובת של הקציצות, קודם מכניסים את כל החומרים לקערה ומערבבים, אחר כך מכניסים את החגבים בזהירות בלי ללוש יותר מדי את החגבים, כי הם מתחילים להימעך, ואנחנו לא רוצים רסק חגבים בקציצה, כי כך זה מאבד את הקראנצ'יות, וזה מתחיל להיות משעמם בפה.
לוקחים חופן מהתערובת ויוצרים בזהירות קציצה עגולה (הן מתפחסות בטיגון)
מחממים שמן לטיגון במחבת כבדה
מגלגלים את הקציצה בקמח, טובלים בביצה טרופה ומצפים בפנקו.
מטגנים שמן עמוק משני הצדדים, ומשתמשים בכף עם חורים כדי להוציא את הקציצה מהשמן, כדי לא לשבור את הקרום ששומר על הקראנצ'יות של החגבים בתוך הקציצה.
מעבירים לנייר סופג למשך דקה, ומגישים חם על מצע של פירה כרובית וקולורבי.
בתיאבון.

(המתכון באדיבות יואל ארלנגר)

 

[חנילוש]

בכייף.
מתכון מעלף לקציצות חגבים עסיסיות וקראנצ'יות:
קילו וחצי חגבים כשרים מפולטים (אפשר להשיג בסעדיה לוי)
10 ביצי שלו (אפשר להמיר ל3 ביצי תרנגולת)
חצי כוס קמח שיפון
10 עלי מנגולד קצוצים
צרור פטרוזיליה
צרור קטן של כוסברה
תערובת תבלינים שמורכבת מ:
כפית טימין יבש
כפית אורגנו
חצי כפית פלפל שחור גרוס
חצי כפית פפריקה מעושנת.
לטיגון:
2 ביצי תרנגולת טרופות בקערה
כוס קמח לבן בצלחת רחבה
כפית פלפל לבן
כוס פירורי פנקו לציפוי
שמן לטיגון עמוק
מכניסים את החגבים לקערה גדולה ושוטפים היטב, למנוע שאריות של ריסוס.
מסננים את המים ומייבשים על מגבת גדולה או במייבש חגבים (למי שיש מייבש חסה, אפשר לקנות בנפרד ראש ייבוש לחגבים)
מכינים את התערובת של הקציצות, קודם מכניסים את כל החומרים לקערה ומערבבים, אחר כך מכניסים את החגבים בזהירות בלי ללוש יותר מדי את החגבים, כי הם מתחילים להימעך, ואנחנו לא רוצים רסק חגבים בקציצה, כי כך זה מאבד את הקראנצ'יות, וזה מתחיל להיות משעמם בפה.
לוקחים חופן מהתערובת ויוצרים בזהירות קציצה עגולה (הן מתפחסות בטיגון)
מחממים שמן לטיגון במחבת כבדה
מגלגלים את הקציצה בקמח, טובלים בביצה טרופה ומצפים בפנקו.
מטגנים שמן עמוק משני הצדדים, ומשתמשים בכף עם חורים כדי להוציא את הקציצה מהשמן, כדי לא לשבור את הקרום ששומר על הקראנצ'יות של החגבים בתוך הקציצה.
מעבירים לנייר סופג למשך דקה, ומגישים חם על מצע של פירה כרובית וקולורבי.
בתיאבון.

(המתכון באדיבות יואל ארלנגר)

גועל נפש מרוכז בדיוק כמו המוזיקה של ה..

 

[vhsvchch]

בכייף.
מתכון מעלף לקציצות חגבים עסיסיות וקראנצ'יות:
קילו וחצי חגבים כשרים מפולטים (אפשר להשיג בסעדיה לוי)
10 ביצי שלו (אפשר להמיר ל3 ביצי תרנגולת)
חצי כוס קמח שיפון
10 עלי מנגולד קצוצים
צרור פטרוזיליה
צרור קטן של כוסברה
תערובת תבלינים שמורכבת מ:
כפית טימין יבש
כפית אורגנו
חצי כפית פלפל שחור גרוס
חצי כפית פפריקה מעושנת.
לטיגון:
2 ביצי תרנגולת טרופות בקערה
כוס קמח לבן בצלחת רחבה
כפית פלפל לבן
כוס פירורי פנקו לציפוי
שמן לטיגון עמוק
מכניסים את החגבים לקערה גדולה ושוטפים היטב, למנוע שאריות של ריסוס.
מסננים את המים ומייבשים על מגבת גדולה או במייבש חגבים (למי שיש מייבש חסה, אפשר לקנות בנפרד ראש ייבוש לחגבים)
מכינים את התערובת של הקציצות, קודם מכניסים את כל החומרים לקערה ומערבבים, אחר כך מכניסים את החגבים בזהירות בלי ללוש יותר מדי את החגבים, כי הם מתחילים להימעך, ואנחנו לא רוצים רסק חגבים בקציצה, כי כך זה מאבד את הקראנצ'יות, וזה מתחיל להיות משעמם בפה.
לוקחים חופן מהתערובת ויוצרים בזהירות קציצה עגולה (הן מתפחסות בטיגון)
מחממים שמן לטיגון במחבת כבדה
מגלגלים את הקציצה בקמח, טובלים בביצה טרופה ומצפים בפנקו.
מטגנים שמן עמוק משני הצדדים, ומשתמשים בכף עם חורים כדי להוציא את הקציצה מהשמן, כדי לא לשבור את הקרום ששומר על הקראנצ'יות של החגבים בתוך הקציצה.
מעבירים לנייר סופג למשך דקה, ומגישים חם על מצע של פירה כרובית וקולורבי.
בתיאבון.

(המתכון באדיבות יואל ארלנגר)

אתה רציני?

 

[אהרן שטיימן]

הנושא נפתח מחדש בשל חשיבותו
נא להגיב בצורה מושכלת, בלי להיכנס ליחסי חסידים ליטאים.

לא כ"כ דומה לחגבים וטופו...
יותר בכיוון של - להבדיל אא"ה - בא נדבר על פיגועים ומחבלים, בלי לדבר על ערבים...
כל הנושא של האשכול הזה מדבר על נושא שחיפשו לו אשמים ופתרון, עם השמצה ישירה על ליטאים...
אז, או שנועלים, או שממשיכים כמו מקודם...

 

[דוד מרדכי]

הנושא נפתח מחדש בשל חשיבותו
נא להגיב בצורה מושכלת, בלי להיכנס ליחסי חסידים ליטאים.

איזה כיף זה שאתה כותב בהומור קליל וכולם מתייחסים כאילו כתבת ברצינות, כועסים, סוגרים את האשכול, פותחים ישיבות מערכת דנים שבעה ימים ושבעה לילות...
כל מה שרציתי לומר זה שמושא הביקורת זה צעירי החסידים, לא החסידות. (ואני בעצמי חסיד, ועוד ליטאי לשעבר. אז אני האחרון שיקטול את החסידים...)

 

[נוי]

לגבי מוסיקה יהודית, אשמח לעשות קצת סדר:
המוסיקה המערבית- ערש הולדתה במנגינות שהביאו הלווים הגולים מבית המקדש לרומי.
הכנסיה הנוצרית בימיה הראשונים לקחה מנגינות כאלה שהיו מליסמטיות (מלאות סלסולים) ונבנות על מודוסים שונים.
עד לתקופה הגרגוריאנית בה החליט האפיפיור גרגוריאנוס להוריד את הסלסולים ולהביא מלודיות בסיסיות ללא קישוטים, גם המודוסים הלכו והצטמצמו עד למינור ולמז'ור המוכרים לנו.
מכאן השתכללו עד למוסיקה הפוליפונית האופיינית לימי באך (בארוק) עבור לתקופה הקלאסית בה הצורה התפתחה מאוד והמוסיקה הפכה הרמונית הרבה יותר, והתגלגלה קדימה לתקופה הרומנטית שהביאה את בשורת המוסיקה התוכניתית והלאה---
אבל בל נשכח כי הגרעין הגרעיני של המוסיקה המערבית מקורו בשירת הלווים.
עניין זה מצוין בכל ספר תולדות מוסיקה המכבד את עצמו.
וכעת המשיכו להציל את העם מה"בום טראח, טיח טראח, פסס, פסס טראאאאח".

 

[Natan Galant]

לגבי מוסיקה יהודית, אשמח לעשות קצת סדר:
המוסיקה המערבית- ערש הולדתה במנגינות שהביאו הלווים הגולים מבית המקדש לרומי.
הכנסיה הנוצרית בימיה הראשונים לקחה מנגינות כאלה שהיו מליסמטיות (מלאות סלסולים) ונבנות על מודוסים שונים.
עד לתקופה הגרגוריאנית בה החליט האפיפיור גריגרוגיוס להוריד את הסלסולים ולהביא מלודיות בסיסיות ללא קישוטים, גם המודוסים הלכו והצטמצמו עד למינור ולמז'ור המוכרים לנו.
מכאן השתכללו עד למוסיקה הפוליפונית האופיינית לימי באך (בארוק) עבור לתקופה הקלאסית בה הצורה התפתחה מאוד והמוסיקה הפכה הרמונית הרבה יותר, והתגלגלה קדימה לתקופה הרומנטית שהביאה את בשורת המוסיקה התוכניתית והלאה---
אבל בל נשכח כי הגרעין הגרעיני של המוסיקה המערבית מקורו בשירת הלווים.
עניין זה מצוין בכל ספר תולדות מוסיקה המכבד את עצמו.
וכעת המשיכו להציל את העם מה"בום טראח, טיח טראח, פסס, פסס טראאאאח".

בסך הכל, ברור שיהודים ספגו לתוכם משהו מהתרבות או האווירה של הגויים סביבם, ולא הכרח זה אומר געוולאד.
כך בתי הכנסת נבנו בד"כ בסגנון דומה לבתי התפלה הגויים סביבם, והדברים ידועים.
בום טראח, טיח טראח. פססס טראחחח.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אני לא מתנגד למוזיקה בשל היותה מודרנית או פורצת גבול
בעיני כל עוד המוזיקה מעניקה פירוש אמיתי לטקסט או ליצירה, אין איתה שום בעיה.
ואם הפירוש מתבטא יותר טוב במוזיקה אלקטרונית או רוק כבד, זה מצויין.
אז איפה הבעיה?
כשיש דיסוננס בין המילים לשפה המוזיקלית
כשמנגנים את הניגון הכי מרגש שקיים, נניח "נגיל ונשיש בזאת התורה",כל הבחורים עוצמים עינים בדביקות ושרים באמת מהלב, בלי מחיצות.
ואז נכנס לאוזניים הסאונד של האורגן, כולו סינטיסייזר בלי לב ונשמה, ומנפח את הסאונד הטבעי והנקי של שירת הבחורים, בסאונד פלסטי - בומבסטי - עמוס ברייקים ורברבים ובראסים מפוצצים, ופוצע את עור התוף העדין בבס חסר פרופורציות.
דיסוננס זה לא נעים.

ובמקרה אחר כששרים "צמאה לך נפשי", והגיטרה החשמלית מתייפחת את נשמתה בסולו חסר גבולות, כשהבס ממלא את כל החלל, והתופים מתאמצים ונותנים בראש, והדיסטורשן חורך את עור התוף, ורק אז אתה מצליח לומר את מה שרצית בצעקה הזאת: "צמאה! לך! נפשי!!"
איך אפשר לנגן את זה בסגנון שהוא לא רוק כבד?? (לטעמי האישי בלבד)
אבל אין דיסוננס, המוזיקה מלמדת אותי את היחס לטקסט.
להמשיך?

 

[חגי פאהן]

בשביל מה פתחת אותו אם אסור להתווכח על ליטאים וחסידים? זה כמו להגיש לשולחן קציצות חגבים מתובלות בטימין יבש, אבל ברגע האחרון מגיע הטבח ומחליף את החגבים בערימות טופו, אפשר להקיא.

יואל, אין דבר יותר מלהיב ממלחמות דת, ויכוחים, שנאה בין עדתית, ויכוחי השקפה, רמזים בוטים מעליבים, וכולי. העיתונות הממסדית חיה מזה, הגיע הזמן שגם אתה תדע ליהנות מזה.

בואו לא נשכח שעכשיו אלול. אתה ליטאי ואני לא.

 

[Natan Galant]

והגיטרה החשמלית מתייפחת את נשמתה בסולו חסר גבולות, כשהבס ממלא את כל החלל, והתופים מתאמצים ונותנים בראש, והדיסטורשן חורך את עור התוף, ורק אז אתה מצליח לומר את מה שרצית בצעקה הזאת: "צמאה! לך! נפשי!!

מתי הספר?

 

[השליח]

מתי הספר?

רגע, במתוטא.
עוד לפני כן -

להמשיך?

בבקשה!

 

[israelintop]

אני רוצה להעלות נושא שלי עצמי אישית מאוד מפריע.
בלי להיות פנאט, ברור שכל העניין הזה של המוזיקה האלקטרונית החייתית וחסרת הטעם שחדרה למוזיקה החרדית כבר מזמן חצה את גבול הטעם הטוב לכל הדעות, אבל זה עוד איכשהו נסלח. אך כשזה מגיע לחתונות של הציבור שלנו, כשכל הטרקים והסירנות הדיסקוטקיות מכל הג'ונגלים והDJ בעולם מתנקזים לארוע אחד שבא בעצם להוות אקורד פתיחה לחיי הקמת בית יהודי, ביום שהוא יום כפרה ומחילה כיום כיפור ממש לזוג הנישא - זה כבר אבסורד שאינו מתקבל על הדעת כלל! ובכלל, לראות את צעירינו מתזזים ומשתגעים בצורה כה זולה לקצב מקצבי אכזריות אלו המשחיתים את הנפש כידוע, זה מעלה אסוציאציות ממחוזות שאין כאן המקום להזכירם...
צירפתי בזה קטע מחתונה חרדית שנערכה לאחרונה ממש... אני כמוזיקאי מאוד נהניתי מהביצועים המדהימים והמקוריים של הקלידן המוכשר אבל לשמוע ולראות את זה בחתונה של בחור מישיבה ליטאית הנחשבת מהטובות ביותר פשוט צורם... אוי... וזה גם מתחבר למילים קדושות מהמקורות...

נ.ב. הזמר פה גרוע

 

[israelintop]

אני לומד בישיבה ליטאית, אפילו ליטאית מודרנית אפשר לקרוא לה

והכל תלוי בחתן, ורק בחתן...

הייתי בשתי חתונות עם לוטרמן, ועוד חתונות אני לא זוכר כרגע את השמות...

אבל היו את הטובים בתחום..

הכל תלוי במה שמבקשים

הייתי גם בתחרות שירה פנימית עם אורגניסט לא הכי שמרן וקורג PA4 והכל היה תלוי בבקשת המתמודד

 

[יוסף שחק]

למי שיש מייבש חסה, אפשר לקנות בנפרד ראש ייבוש לחגבים

גזל שינה,
כמעט את כל המשפחה הערתי מהצחוק.

 

[Natan Galant]

גזל שינה,
כמעט את כל המשפחה הערתי מהצחוק.

את המתכון הזה@יואל ארלנגר כתב ושלח לי.
תגובתי, דרך אגב, הייתה זהה...

 

[לוחם תמורות]

לא יפה שהביאו קטע של חתונה שבדיוק הוא גרוע וגם מוזכר שם שמות הנגן והזמר

 

[cantor]

נו, ואם תשים את מקצבי האלסיס האלה היום הם כן יזיזו משהו?
היחיד שמצליח לעשות איתם משהו היום זה מכונת ההקפצה מאיר אדלר שיש לו משהו באצבעות שאי אפשר להסביר...
אבל ודאי שזה עניין אחר שהדור השתנה. כן נלענ''ד.

אני מעלה לך רצועה מתוך חתונה שהתקיימה לפני שנתיים בערך ואני לא מפסיק לשמוע את זה...
אין מישהו שלא רוקד בחתונה כזאת...
מאיר אדלר יונתן פורת מוישי דמן מקהלת מלכות
אגב יש כאן הקדמה של כמה דקות טובות לעוד ישמע
רק בדקה החמישית זה מתחיל
שילוב של גאונות זריזות ידיים יצירתיות ו...קטרון ואלסיס