שבוע טוב ומבורך
יש בי הרגשה שרובכם מצפים למוצא פי והסבר תחושותי כלפי ארבעת העמודים מלאי המלל שניכתבו לעיל.
אתחיל בשאלה אחת שנשאלת כאשר רואים את הציור הזה
האם מותר לצייר את שחקן הכדורגל
התשובה היא כן , לשחקן אין כל קשר לחילול ה, לפוליטיקה והסתה או לכל דבר שנוגד לכלל האנושות
האם ניבחר לצייר אותו כמודל להשראה? לא
האם צפיתי או התעמקתי בחיי השחקן פעולותיו וערכיו?לא, הם לא משקפים את שלי
האם אתם (הכועסים) מוחים בגלל הכרות עם הדמות ? כן, אז למה נחשפתם לדמות אם היא כל כך רחוקה מהשקפתכם ?
לצורך הדוגמא אם היה מצוייר פה אדם עם סיגר וגלוי ראש, אך לא מוכר האם הייתם מוחים? התשובה היא לא כי אין לכם נגיע בדבר.
נעבור לשאלה הבאה
האם הזה מפריע לי ההערות והביקורות?
אלמד אותכם מושג חדש שנקרא "הצד החיובי של פירסום שלילי", מכירים?
אז לא רק שלא מפריע לי ההערות ,אני מרוצה מאוד ואף שוקלת לצייר עכשיו את אביגדור ליברמן
האם ניפגעתי?
אם נדבר על אני היחיד אגיד לכם שלא וגם שרק הועלתם,
אך אם ניתעמק על כלל המשתפים באתר
יש משפט שאומר כך:אם אין לכם משהו טוב להגיד, הדבר הטוב ביותר היא לא להגיד !
כי אם כבר נהרסו לכם העינים מלצפות בתמונה, חבל גם לטמא את הפה .
עוד משפט שאוסיף לגבי תוכן הציור
"חכמה בגויים תאמין אך תורה בגויים אל תאמין"- מותר להנות מחכמה של גוי אך אסור ללמוד ממעשיו ,ולא אכנס לביאור..
ואם כבר הארכתי וכתבתי אשאל אותכם שאלה
האם אתם נהנתם מהציור? האם הצלחתי להביעה את הנעשה מעבר לתמונה עצמה ? האם התרגשתם מהציור? האם זה נתן לכם נקודות חשיבה? האם השיתוף שלי היה שווה את כל זה? האם רואים בציור היחיד תרבות שלמה ?
התשובה בארבעת העמודים שניכתבו לעיל..
אז אנא אל תפסיקו לרשום ביקורות,הערות או סתם תחושות
אני כאן כדי לקרוא להחכים ולחייך