שיר לֹא אָבְדָה הַתִּקְוָה

אוריצפת

משתמש מקצוען
לֹא אָבְדָה הַתִּקְוָה


אֲבוֹתַי, שֶׁהָיוּ כָּאן מֵאָז
לֹא נָשְׂאוּ לְצִיּוֹן נֵס וָדֶגֶל;
כִּי טַלִּית וּתְפִלִּין.
רַק זְקָנָם הִתְבַּדֵּר בְּרוּחוֹת הַשָּׁעָה.
אֲבוֹתַי, כָּאן הָיוּ עוֹד בִּימֵי נְפִילִים
כְּבוֹדָם טֶרֶם נִרְמַס
לֹא הִנְמִיכוּ בִּרְכָּם מוּל הָעֵגֶל
רַק שַׁחוּ קוֹמָה לֶעָפָר, וְנָשְׁקוּ
בְּעֶרְגָּה שֶׁל קְדֻשָּׁה.

אֲבוֹתַי שֶׁהָיוּ, וְשֶׁבָּאוּ,
עָלוּ לְצִיּוֹן בְּרִנָּה, בְּתִקְוָה
וְשָׂמְחוּ בַּעֲמוֹד רַגְלֵיהֶם בַּשְּׁעָרִים.
חֲדוּרֵי נִפְעָמוּת שֶׁל יְמֵי אַחֲרִית
הֵם קָרְאוּ בְּעַרְבִית, בְּשַׁחֲרִית
בְּלֹא הִכִּירוּ בִּתְכֵלֶת-לָבָן
וְתִקְוַת הַשָּׁנִי לֹא עָלְתָה בָּם.

אֲבוֹתַי שֶׁהָיוּ, וְעוֹדָם,
לֹא נַפְשָׁם הוֹמִיָּה, לֹא עֵינָם צוֹפִיָּה
אֶל חָפְשִׁי מְעֻשֶּׂה וְאַכְזָב;
כִּי טְרוּפֵי נְשִׁימָה הֵם הָיוּ בְּעָמְדָם,
בְּדָרְכָם עַל הַסַּף,
מוּל תֵּבוֹת שֶׁל שְׁכִינָה, אֲצוּרוֹת
בְּכָל קַעַר וָקֶמֶר, כָּל אֶבֶן גָּזִית.
אֵיךְ לִבָּם בֵּין חוֹמוֹת בְּצוּרוֹת
הִתְרַחֵב וְרָטַט וְהָלַם בִּתְזָזִית
בֵּין שִׁבְרֵי סִמְטָאוֹת לְמוּדֵי אַגָּדָה
שֶׁל יִרְאָה מְחֻבֶּרֶת, נִמְסֶכֶת,
שְׁלֵמָה וּבְנוּיָה כְּחֻבְּרָה-לָהּ-יַחְדָּיו
(עוֹד לִפְנֵי 'אוּחֲדָה-לָה'..)
- שָׁם הִלְּכוּ אֲבוֹתַי, וְאָרְגוּ וְטָווּ כְּמַסֶּכֶת
חַיִּים בִּדְבֵקוּת, טָהֳרָה, עִיר שֶׁל מַעְלָה.

* * *


[עֵת גֹּרַשׁ סָב-סָבִי מִסְּפָרַד
בִּפְקוּדַת פֶרְדִּינַנְד וְאִיזְבֶּלָה -
לֹא לְאֶרֶץ עַמִּים שׁוּב יָרַד
וְלֹא שָׂם פְּעָמָיו בָּבֶלָה;
לָשׁוּב לְצִיּוֹן תֶּחֱזֶינָה עֵינָיו הַחוֹלְמוֹת
וּלְצִיּוֹן הוּא עָלָה בְּפַשְׁטוּת, בְּרִנָּה.
לֹא חָשַׁב אָז עַל שְׁטוּת 'מְדִינָה';
כִּי אָהַב-וְיָרֵא-וְהִרְבָּה בִּתְפִלּוֹת.
לֹא חָמַד לוֹ פִּנְּכַת מְלָכִים וְשָׂרִים;
רַק אָכַל מִיְּגִיעַ כַּפָּיו הָעֲמֵלוֹת
וְהֵקִים כָּאן דּוֹרוֹת יְשָׁרִים.]


* * *

וְסָבִי כָּאן-נִמְצָא כָּאן-הָיָה
בְּעֵת בּוֹא חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב, עֲקוּרִים
מִגִּזְעָם, בְּלֹא שֹׁרֶשׁ.
הוּא עָמַד וְאָמַר אָז, דָּמְעוּ שְׁתֵּי עֵינָיו לְמוּלָם:
עוֹד לֹא אָבְ-דָה תִּקְוַת אֲבוֹתֵינוּ, הוֹרִים
שֶׁל כָּל-הֵם, עַם בְּנֵי קֹדֶשׁ.
הֻבְטַחְנוּ: יָשׁוּבוּ בָנִים
.......................שׁוֹבָבִים
............................לִגְבוּלָם.
 

באקינגהם

משתמש מקצוען
יפה מאוד!

הייתי חותם "לגבולים".

השיר מעט מערב את נושא החילוניות והפניית העורף עם עצם השאיפה - שהיתה יכולה להיות דתית - לעצמאות ולמדינה. בודאי אבות אבותינו כספו שהיהודים יהיו ממלכת כהנים וגוי קדוש - במלוא מובן המילה. ולא רק כספו לחיות חיי יחידים בציון. ושוב, אין כונתי שהמציאות של היום היא מענה למשאלתם זו, וזאת בעקבות הנושא הדתי, "חָפְשִׁי מְעֻשֶּׂה וְאַכְזָב", כלשונך.

ושוב, תודה.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
כִּי טְרוּפֵי נְשִׁימָה הֵם הָיוּ בְּעָמְדָם,
בְּדָרְכָם עַל הַסַּף,
מוּל תֵּבוֹת שֶׁל שְׁכִינָה, אֲצוּרוֹת
בְּכָל קַעַר וָקֶמֶר, כָּל אֶבֶן גָּזִית.
אֵיךְ לִבָּם בֵּין חוֹמוֹת בְּצוּרוֹת
הִתְרַחֵב וְרָטַט וְהָלַם בִּתְזָזִית
בום!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה