אפשר להפסיק עם הסופרלטיבים
כל הסיפורים על המלמדים של פעם הם על אנשים שישבו עם 10 ילדים 3 שעות ביום
להחזיק כיתה של 30 ילדים אין שום סיכוי בצורה הזאת
וחוץ מזה המלמדים של פעם היו מקבלים ילדים שטעמו את נחת זרועם של ההורים
והיום הם מקבלים ילדים מפונקים שרגילים לרדות בהורים שלהם ומנסים לעשות את זה גם למלמדים
הקצנתי כמובן
אבל חשוב להדגיש שאל תמכרו לנו את הסיפורים של פעם
היום בכל חיידר (כמעט)מלמד טוב זה מלמד שמחזיק כיתה
וזה כולל גם שהתלמידים ירעדו מהמלמד
ולכן מלמד לא נובח מחוסר שליטה
ובכל זאת מפיל על הילד עונש שהוא לא התכונן אליו ובלי הודעה מוקדמת
ובפרט לאותם אחד או שניים בכל כיתה שבעצם לא מתאימה להם מסגרת כזו גדולה (כאילו שלאחרים זה כן מתאים.....)
והמציאות מוכיחה שבסוף הילדים גם מרוצים יותר אצל מלמדים חזקים
מי שזה לא מוצא חן בעיניו שימציא חיידר חדש ולא יתלונן על מלמד שזו המציאות בה הוא נמצא
לילד שלי יש מלמד שב"ה יש לו שם מעולה, ואנחנו גם ב"ה מאוד נהנים והוא ממש לא מהסוג שהזכרת.
ב"ה, שבני לא התנסה עם כאלו מלמדים. (ואם היו כאלו סיפורים הייתי כבר שומעת)
סמכות, גבולות ברורים - כן, איבוד שליטה - לא.
צר לי עליך שאלו אנשי הצוות שאת מכירה.
טוב לדעת שזכיתי.
(15 שנה הייתי מורה בכל מיני מגזרים החל מבתי ספר קירוב, וכיתות מכל המינים... וכלה בכיתות משלנו, בחיים לא עלה בדעתי לתת לתלמיד/ה לכתוב 150 פעם... כן, שיתפתי הורים במעללי בנם, כן חיפשתי דרכים יצירתיות, פעם לימדתי בכיתה ה' בנים, והילדים רבו מכות, ואני אישה, מה אני יכולה לעשות בכזה מקרה, האמת שפחדתי על עצמי. היה לי בתיק מצלמה (זה עוד היה בעידן הפילים...) וצילמתי. (המצלמה היתה בלי פילים, אבל היה פלש,) וזה הספיק, באותו רגע נהייתה דממה, אמרתי, בקול הכי רגוע שיכולתי להפיק שהתמונות עוברות הלאה, וזהו... זה נגמר... היה שיעור כמו שצריך.)
כך שיש עוד דרכים, אם היה לי כוח להקליד הייתי מספרת עוד אנקונדות של יצירתיות בהטלת משמעת חוץ מעונשים חסרי פרופורציה... מורה שלא יודע שילך ללמוד.