אם תרצו אוכל לבקש שישלחו לי את רשימת ההוצאות מאחד האחים/גיסים.אם יש לך אפשרות לפרט יותר בצד הכלה איך אפשר להגיע שיהיה רק 70. תודה
בגדול, אם לא משחררים מידי, אלא מבינים שדין פרוטה כדין מאה, אז ניתן לחסוך סכום מכובד מאד.
אצלנו במשפחה למשל, אירוסין מכינים את רוב הדברים לבד.
חוסך בין 3-6 אל''ש
פאה למשל - או אחת יקרה וטובה, או שנים בינוניות.
בגדים - לא משתוללים יותר מידי, אלא קונים את הנדרש, פלוס זיכוי לאחרי החתונה ללכת יחד עם הבעל לקנות [על טעם וריח של החתן, אין להתווכח]
אולם - זוכרים שזה ערב אחד בלבד, ואין ענין להוציא עינים, אין לנו חנות אופטיקה.
תזמורת - אמנם החתן מאד רוצה להרשים, אבל לומדים לכוון אותו למקום טוב באמצע. כך גם לגבי צלם ושאר מפיקי הארוע כמו פרחים וכדומה.
בגדים לכל בני ובנות המשפחה, משתדלים למצוא בצורה היפה ביותר, אבל גם לא יקרה מידי. [לא שוכרים ב1000 שקל ללילה]
נדוניה - היו פעמים שאחיות/גיסות שלי נסעו לחו"ל, וקנו במבצע בטורקיה וכדומה, כיום יותר זול למצוא מכירות במחירים סבירים.
לא להתבייש לקחת עזרה שנותנים [במיוחד למשפחות אברכים] ומקבלים שם חלק ניכר מן הנדוניה, ולעיתים גם חלק ממוצרי החשמל.
ריהוט - אם הזוג נכנס לדירה משלו, אכן המחיר מוסיף עוד סכום מכובד, אם לא - שוכרים דירה עם ריהוט, עלות ההובלה וכו' לא תמיד משתלמת.
שבת שבע ברכות, עושים שמח, מאד שמח, אבל כל זוג מכין משהו, ורק את המנות הקשות להכנה מזמינים.
בנוסף, לא מזמינים את כל הזוגות עם הילדים, אלא רק זוגות לבד, והילדים אוכלים אצל קרובי משפחה, ומגיעים לאחר הסעודה לממתקים ופיצוחים.
בנוסף, לא מזמינים לכל הסעודות, אלא כל זוג לסעודה אחת.
ישנה קופה משפחתית, כל אחד מעביר לשם כל חודש חלק מהמעשרות שלו, ובכל חתונה נותנים כמה שקלים, שמסייעים מאד בזמני לחץ. [צריך סבתא עקשנית כדי שזה יצליח]