הנושאים החמים
הנושאים החמים
העיסוק סביב הפרעות אישיות או נרקיסיזם הוא מרתק ומטבע הדברים רגיש.
יש לי כמה מילים בנושא, כי די חקרתי וחיפשתי חומר על זה, וכן - מנסיון בחיי, אם כשנתקלתי בזה בעצמי או בסביבה שלי.
לא אאריך, אלא אכתוב בכמה מילים דרכי טיפול והתמודדות, כמו עזרה ראשונה, שיכולה לסייע מול כל דבר (לאו דווקא מול נרקיסיזם)
החל מדברים גדולים ודרמטיים ועד דברים פחות דרמטיים, אבל שצריכים כלים להתמודד:
1. אנחנו אחראיים על עצמנו, למציאות חיצונית אין יכולת להשפיע עלינו, רק למחשבות שלנו יש יכולת כזו.
למה זה חשוב?
לאדם הרגיל יש אלפי התרחשויות סביבו מידי יום, כולם נאבקים על תשומת ליבנו, החל מפרסומות, חברות, מוצרים, המשך בבני אדם...
ברגע שנבין שרק אנחנו מחויבים ונאמנים לעצמנו, נהיה יעילים יותר.
2. אין אדם שהוא חשוב מאיתנו, ולא אדם פחות חשוב, אלא אנחנו מול עצמנו בלבד.
למה זה חשוב?
כשאנחנו חושבים שיש מישהו שהוא חשוב מאיתנו, אנחנו נודדים מעצמנו וחווים בדידות, הכנעה לזולת, קנאה, פשוט לא טוב לנו ככה!
גם אם נתייחס בזלזול כלפי אדם כלשהו, זה גם לא נכון לנו, ולא צריך להסביר מדוע...
3. האנשים שמתנהגים בנרקיסיזם הם לא אנחנו, זה הם! אנחנו לא אחראים עליהם! שיתמודדו, תפקידנו לשמור על האינטרסים שלנו.
ועוד משהו: מול רוע לא חייבים להתנהל ברוע, כי ז נתנו להם לנצח, מול רוע צריך להתנהל באור פנימי, להאיר את עצמנו כל העת.
4. אדם שצועק או יוצא משליטה רוצה להשיג משהו, אם נצא משליטה, איפשרנו לו לשלוט עלינו, החוכמה היא למצוא את הנקודה הפנימית
של אהבה עצמית, והערה עצמית, ו'לכבות' את העולם סביבנו.
5. גם אם הגענו לשליטה עצמית והעולם בחוץ כבר לא מטריד אותנו, זה לא אומר שצריך לתת למישהו להתנהג אלינו לא יפה, או לפגוע.
יש להבהיר בתקיפות (קודם כל לעצמנו בלב, ואחר כך אפשר גם לתת לזה ביטוי חיצוני) שזה לא מתאים לנו, לא רוצים שיתנהגו אלינו באופן שלא מתאים לנו.
6. נקודה נוספת ומדהימה: שמעתי לא מזמן שנרקסיזם נוצר כשאדם חווה ילדות לא תקינה בצורה כלשהי. כנראה שמדובר באדם מאוד כאוב, שלא מצליח לווסת את הרגשות שלו, מה שמוכיח את החשיבות בהענקת ילדות תקינה, נטולת ביקורת ומשוחררת, הן מצד המלמדים והן מצד ההורים, ואפילו התרבות.
לא צריך להבהל מזה, כי בבסיס אנחנו טובים, ושיח בריא על המצב, בו אנו לומדים להפחית ביקורת ולעודד חשיבה טובה, תמיד יכול לרפא ולעודד.
יש לי כמה מילים בנושא, כי די חקרתי וחיפשתי חומר על זה, וכן - מנסיון בחיי, אם כשנתקלתי בזה בעצמי או בסביבה שלי.
לא אאריך, אלא אכתוב בכמה מילים דרכי טיפול והתמודדות, כמו עזרה ראשונה, שיכולה לסייע מול כל דבר (לאו דווקא מול נרקיסיזם)
החל מדברים גדולים ודרמטיים ועד דברים פחות דרמטיים, אבל שצריכים כלים להתמודד:
1. אנחנו אחראיים על עצמנו, למציאות חיצונית אין יכולת להשפיע עלינו, רק למחשבות שלנו יש יכולת כזו.
למה זה חשוב?
לאדם הרגיל יש אלפי התרחשויות סביבו מידי יום, כולם נאבקים על תשומת ליבנו, החל מפרסומות, חברות, מוצרים, המשך בבני אדם...
ברגע שנבין שרק אנחנו מחויבים ונאמנים לעצמנו, נהיה יעילים יותר.
2. אין אדם שהוא חשוב מאיתנו, ולא אדם פחות חשוב, אלא אנחנו מול עצמנו בלבד.
למה זה חשוב?
כשאנחנו חושבים שיש מישהו שהוא חשוב מאיתנו, אנחנו נודדים מעצמנו וחווים בדידות, הכנעה לזולת, קנאה, פשוט לא טוב לנו ככה!
גם אם נתייחס בזלזול כלפי אדם כלשהו, זה גם לא נכון לנו, ולא צריך להסביר מדוע...
3. האנשים שמתנהגים בנרקיסיזם הם לא אנחנו, זה הם! אנחנו לא אחראים עליהם! שיתמודדו, תפקידנו לשמור על האינטרסים שלנו.
ועוד משהו: מול רוע לא חייבים להתנהל ברוע, כי ז נתנו להם לנצח, מול רוע צריך להתנהל באור פנימי, להאיר את עצמנו כל העת.
4. אדם שצועק או יוצא משליטה רוצה להשיג משהו, אם נצא משליטה, איפשרנו לו לשלוט עלינו, החוכמה היא למצוא את הנקודה הפנימית
של אהבה עצמית, והערה עצמית, ו'לכבות' את העולם סביבנו.
5. גם אם הגענו לשליטה עצמית והעולם בחוץ כבר לא מטריד אותנו, זה לא אומר שצריך לתת למישהו להתנהג אלינו לא יפה, או לפגוע.
יש להבהיר בתקיפות (קודם כל לעצמנו בלב, ואחר כך אפשר גם לתת לזה ביטוי חיצוני) שזה לא מתאים לנו, לא רוצים שיתנהגו אלינו באופן שלא מתאים לנו.
6. נקודה נוספת ומדהימה: שמעתי לא מזמן שנרקסיזם נוצר כשאדם חווה ילדות לא תקינה בצורה כלשהי. כנראה שמדובר באדם מאוד כאוב, שלא מצליח לווסת את הרגשות שלו, מה שמוכיח את החשיבות בהענקת ילדות תקינה, נטולת ביקורת ומשוחררת, הן מצד המלמדים והן מצד ההורים, ואפילו התרבות.
לא צריך להבהל מזה, כי בבסיס אנחנו טובים, ושיח בריא על המצב, בו אנו לומדים להפחית ביקורת ולעודד חשיבה טובה, תמיד יכול לרפא ולעודד.
