דרוש מידע כמה חרדים באירופה לפני מלחמת העולם השניה?

מצב
הנושא נעול.

חיימנה

משתמש פעיל
1. בכל אירופה היו לפני השואה כאלף וחמש מאות בחורי ישיבות בלבד.
2. הרב גיברלטר ז"ל בספרו יסור יסרני מספר שכשאחיו הגדול היה בחיידר בסלבודקא - קובנא שבליטא היו בכל מחזור כמה כיתות. כשהוא למד בחיידר כבר היו כמה עשרות תלמידים בלבד, וכשאחיו הקטן למד שם היו רק מספר ילדים בודדים.
קצב ההתחלנות היה מבהיל.
יש להפריד לגמרי בין חיידרים וישיבות בין צביון החיים
 

commit

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
קודם כל צריך להגדיר מיהו חרדי באותה תקופה שלפני השואה.
כיום חרדי הוא מי שלמד בישיבה.
ברור שיש כאלו שלמדו בישיבה והדרדרו, או שלא למדו בישיבה וחזרו בתשובה, או כל מקרה חריג אחר, אבל בגדול זו הגדרה שמגדירה 99.9% מהאוכלוסיה החרדית.
אבל לפני השואה רוב היהודים עובדי ה' לא למדו בישיבה. (חוץ מאשר בהונגריה אולי)
אז איך מגדירים מיהו חרדי באותה תקופה?
בכל אירופה היו לפני השואה כאלף וחמש מאות בחורי ישיבות בלבד.
זה לא נכון, בישיבות נובהרדוק לבדן למדו כ-4000 בחורים. במיר 400, בפוניבז' 400. (המכלול)
בחלק מהמקומות רק אחד מעשר היה שומר שבת
ברור שבגרמניה זה היה המצב אם לא יותר גרוע.
וברור גם שזה לא היה המצב בהונגריה.
השאלה היא מה היה המצב בכל שאר הארצות?

לא שאני חושבת שהרוב המוחלט לא נטו להשכלה, אבל זה ממש לא נכון שרק 10% שמרו שבת.
 

commit

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
יש רשימות מדוייקות. בפרוץ השואה למדו במיר כ-200 בחורים, והיא היתה הישיבה הגדולה ביותר.
אולי הכוונה למספרם של כל אלו שלמדו בישיבה בכל שנותיה.
יש לך מקור לזה? כי אני לא המצאתי את המספר הזה.
במכלול, כתוב ש400: קישור
ביד ושם, כתוב ש500: קישור
וברור שישיבת נובהרדוק עם כל סניפיה היתה גדולה הרבה יותר.
 

יום אביב

משתמש מקצוען
כ30 אחוזים מכלל היהודים באירופה לפני מלחמת העולם היו שומרי מצוות.
זאת בהתחשב ב2 נקודות:
1. המפתח נקבע על פי השתייכות מפלגתית, בעוד שיש להביא בחשבון שלא רק אורח חיים דתי/לא דתי היה המניע להשתייכות מפלגתית כזו או אחרת.
2. הגדרת 'חרדים' לא ממש מתאימה לפה, והיא שונה עד מאוד מהאופן שבו נגדיר חרדיות בזמננו. התקופה הייתה שונה, הקריטריונים היו שונים. צאו וראו כיצד נראו ומה היה אורח חייהם של גברים/נשים שהגדירו עצמם שומרי מצוות לחלוטין בארצות שונות באירופה באותה תקופה: ליטא, גרמניה ועוד.
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
כ30 אחוזים מכלל היהודים באירופה לפני מלחמת העולם היו שומרי מצוות.
זאת בהתחשב ב2 נקודות:
1. המפתח נקבע על פי השתייכות מפלגתית, בעוד שיש להביא בחשבון שלא רק אורח חיים דתי/לא דתי היה המניע להשתייכות מפלגתית כזו או אחרת.
2. הגדרת 'חרדים' לא ממש מתאימה לפה, והיא שונה עד מאוד מהאופן שבו נגדיר חרדיות בזמננו. התקופה הייתה שונה, הקריטריונים היו שונים. צאו וראו כיצד נראו ומה היה אורח חייהם של גברים/נשים שהגדירו עצמם שומרי מצוות לחלוטין בארצות שונות באירופה באותה תקופה: ליטא, גרמניה ועוד.
גם ההגדרה לפי מפתח מפלגתי לא מכסה את כל האפשרויות כי בהונגריה היו חרדים שהתנגדו להתאגדות גם במסגרת אגו"י.
 

אחד מיני רבים

משתמש חדש
יש לך מקור לזה? כי אני לא המצאתי את המספר הזה.
במכלול, כתוב ש400: קישור
ביד ושם, כתוב ש500: קישור
וברור שישיבת נובהרדוק עם כל סניפיה היתה גדולה הרבה יותר.
אתם מתמקדים ביהודי ליטא, אבל יהדות פולין על 3 מיליון יהודיה הייתה גדולה הרבה הרבה יותר (בערך יחס של 1 ל-15), וזה שהיו שם פחות בוגרי ישיבות באחוזים לא הופך אותם לפחות חרדים. בעבר ברירת המחדל הייתה להיות בעה"ב.
 

commit

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
אתם מתמקדים ביהודי ליטא, אבל יהדות פולין על 3 מיליון יהודיה הייתה גדולה הרבה הרבה יותר (בערך יחס של 1 ל-15), וזה שהיו שם פחות בוגרי ישיבות באחוזים לא הופך אותם לפחות חרדים. בעבר ברירת המחדל הייתה להיות בעה"ב.
שים לב, זה בדיוק מה שכתבתי בהודעות הקודמות.
מה שציטטת נכתב בעקבות ההודעה שבכל אירופה היו רק 1500 בחורי ישיבות, ובישיבת מיר למדו 200 בחורים בלבד.
 

יצחק77

משתמש מקצוען
1. בכל אירופה היו לפני השואה כאלף וחמש מאות בחורי ישיבות בלבד.
2. הרב גיברלטר ז"ל בספרו יסור יסרני מספר שכשאחיו הגדול היה בחיידר בסלבודקא - קובנא שבליטא היו בכל מחזור כמה כיתות. כשהוא למד בחיידר כבר היו כמה עשרות תלמידים בלבד, וכשאחיו הקטן למד שם היו רק מספר ילדים בודדים.
קצב ההתחלנות היה מבהיל.
אוי אוי הבורות
אני קורא את התגובות כאן ונדהם
אירופה משתרעת מגבול הקוטב הצפוני ברוסיה ועד טורקיה בדרום וכל מקום היה שונה
חלק כבר התחלן ברובו בשנות ההשכלה דוג' גרמניה אוסטריה צרפת צ'כיה ליטא
לעומת פולין הונגריה רומניה אוקראינה שהתחילו להתדרד אחרי מלמה"ע הראשונה בעיקר
בפולין עצמה יש הבדל ענק בין פוזנן ולודז' שקרובות לגבול הגרמני לבין ורשה
ובין כלל פולין למעלה לגלציה למטה
א. נכון שבליטא מעבר לכמה מאות או אלפים סביב הישיבות הגדולות רוב ליטא היתה חילונית או מסורתית לייט
לודז' אכן המצב היה קשה בורשה וסביבותיה גרו כ300000 חרדים
אחזור לנתון של הישיבות בפולין
ישיבת חכמי לובלין כ400 בחורים
רשת השטיבלך של גור כ3000 בחורים
אלכסנדר ??? אני מעריך לפחות 1500
רשת ישבות "כתר תורה" ראדאמסק לא יודע, מניח שגם כ1000
רשת ישיבות "עץ חיים" באבוב כ1250
רשת השטיבלך של בעלז לפחות 1000
(בבעלז היו פחות ישיבות לפני המלחמה אלא למדו בשטיבלך ולכן היתה להם נשירה גדולה יותר ל"ע)
ועוד מאות שטיבלך של אדמורי"ם פחות מפורסמים שבכל אחד מהם למדו עשרות בחורים
בכל אופן בוודאי שהיו עשרות אלפי בחורי ישיבות בפולין לפני המלחמה אין לי מושג מאיפה הנתון של 1500 בחורים אולי מדובר על ליטא?
 
נערך לאחרונה ב:

החכמה צודקת

משתמש מקצוען
אוי אוי הבורות
אני קורא את התגובות כאן ונדהם
אירופה משתרעת מגבול הקוטב הצפוני ברוסיה ועד טורקיה בדרום וכל מקום היה שונה
חלק כבר התחלן ברובו בשנות ההשכלה דוג' גרמניה אוסטריה צרפת צ'כיה ליטא
לעומת פולין הונגריה רומניה אוקראינה שהתחילו להתדרד אחרי מלמה"ע הראשונה בעיקר
בפולין עצמה יש הבדל ענק בין פוזנן ולודז' שקרובות לגבול הגרמני לבין ורשה
ובין כלל פולין למעלה לגלציה למטה
א. נכון שבליטא מעבר לכמה מאות או אלפים סביב הישיבות הגדולות רוב ליטא היתה חילונית או מסורתית לייט
לודז' אכן המצב היה קשה בורשה וסביבותיה גרו כ300000 חרדים
אחזור לנתון של הישיבות בפולין
ישיבת חכמי לובלין כ400 בחורים
רשת השטיבלך של גור כ3000 בחורים
אלכסנדר ??? אני מעריך לפחות 1500
רשת ישבות "כתר תורה" ראדאמסק לא יודע, מניח שגם כ1000
רשת ישיבות "עץ חיים" באבוב כ1250
רשת השטיבלך של בעלז לפחות 1000
(בבעלז היו פחות ישיבות לפני המלחמה אלא למדו בשטיבלך ולכן היתה להם נשירה גדולה יותר ל"ע)
ועוד מאות שטיבלך של אדמורי"ם פחות מפורסמים שבכל אחד מהם למדו עשרות בחורים
בכל אופן בוודאי שהיו עשרות אלפי בחורי ישיבות בפולין לפני המלחמה אין לי מושג מאיפה הנתון של 1500 בחורים אולי מדובר על ליטא?
זהו, גם אני ידעתי שבחצרות החסידיות עוד לא חזרו להיות מה שהיה לפני השואה:(
 

גלבוע

משתמש סופר מקצוען
אוי אוי הבורות
אני קורא את התגובות כאן ונדהם
אירופה משתרעת מגבול הקוטב הצפוני ברוסיה ועד טורקיה בדרום וכל מקום היה שונה
חלק כבר התחלן ברובו בשנות ההשכלה דוג' גרמניה אוסטריה צרפת צ'כיה ליטא
לעומת פולין הונגריה רומניה אוקראינה שהתחילו להתדרד אחרי מלמה"ע הראשונה בעיקר
בפולין עצמה יש הבדל ענק בין פוזנן ולודז' שקרובות לגבול הגרמני לבין ורשה
ובין כלל פולין למעלה לגלציה למטה
א. נכון שבליטא מעבר לכמה מאות או אלפים סביב הישיבות הגדולות רוב ליטא היתה חילונית או מסורתית לייט
לודז' אכן המצב היה קשה בורשה וסביבותיה גרו כ300000 חרדים
אחזור לנתון של הישיבות בפולין
ישיבת חכמי לובלין כ400 בחורים
רשת השטיבלך של גור כ3000 בחורים
אלכסנדר ??? אני מעריך לפחות 1500
רשת ישבות "כתר תורה" ראדאמסק לא יודע, מניח שגם כ1000
רשת ישיבות "עץ חיים" באבוב כ1250
רשת השטיבלך של בעלז לפחות 1000
(בבעלז היו פחות ישיבות לפני המלחמה אלא למדו בשטיבלך ולכן היתה להם נשירה גדולה יותר ל"ע)
ועוד מאות שטיבלך של אדמורי"ם פחות מפורסמים שבכל אחד מהם למדו עשרות בחורים
בכל אופן בוודאי שהיו עשרות אלפי בחורי ישיבות בפולין לפני המלחמה אין לי מושג מאיפה הנתון של 1500 בחורים אולי מדובר על ליטא?
זה נשמע לי כמו זריקת מספרים יותר מאשר כמו נתונים.
 

יוחנן ק

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
UX UI
1. כדי להגיע לאבחון נכון כדאי לבחון כל ארץ בנפרד.
2. ההגדרה 'חרדי' או לא חרדי, לגבי היהדות לפני השואה, לא יכולה להיבחן כפי אמות המידה שיש לנו כעת.
לכאורה עדיף להגדיר זאת: 'יהודים שומרי שבת'

לשם דוגמה, נניח שיש לנו משפחה בעיר בריסק, האבא שומר מצוות, ציוני, קצת 'משכיל'.
בנו הגדול לומד במיר.
בנו השני לומד במוסד אקדמאי לא יהודי, כרגע שומר שבת, לאחר השואה, הוא קצת התרחק, ממשיך להגיע לבית הכנסת.
 
נערך לאחרונה ב:

מאירלה

משתמש מקצוען
אגב, ישיבות נובהרדוק לדעתי היו בעיקר ברוסיה/ברית המועצות ולזה אין קשר לשואה אלא לקומוניזם שהפך את כולם לאתאיסטים
 

ברבור1

משתמש מקצוען
הנדסת תוכנה
יותר נשמע כמו משאלת לב.
לא בטוח בכלל,
לצערי אין בידי את הנתונים,
אבל קראתי ושמעתי המון על הנושא..

ואכן רוב היהודים בתקופה של תרום השואה (-אם לדייק בעיקר בזמן שבין 2 מלחמות העולם.. )
היו לא חרדים,(גם בהגדרה הכי מקילה...)
 

עדינה אייזנבך

משתמש פעיל
קרוב משפחה מבוגר, ניצול שואה (כבר לא בין החיים)
היה אומר שלפני פרוץ המלחמה, היו בכל ורשא 3 בחורי ישיבה (!!!)
שאף אחד לא הבין את הראש שלהם מה הם מחפשים שם
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

18.11

י"ז חשוון


וובינר מרתק!

המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג

הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.

הכניסה חופשית!


19.11

י"ח חשוון


פתיחת

קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI

קורס מקוצר


19.11

י"ח חשוון


אירוע שיתופים ייחודי

בוטים מספרים על עצמם

בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.

הכניסה חופשית!


25.11

כ"ד


פתיחת

קורס פרסום קופי+

מלגות גבוהות!


27.11

כ"ו חשוון


פתיחת

קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות

מלגות גבוהות!


27.11

כ"ו חשוון


פתיחת

קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!

מלגות גבוהות!


27.11

כ"ו חשוון


נפתחה ההרשמה!

קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!

מלגות גבוהות!


הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  42  פעמים

אתגר AI

הצבע הירוק • אתגר 23

לוח מודעות

למעלה