כללים לכתיבת יצירה משובחת

כוכב מאיר · 7/8/15

נכתב ע"י צצפ;1727507:
כשסופר אמיתי כותב שלא לפי הכללים,
היצירה שלו הופכת פתאום לז'אנר חדש...

אמירה ממש לא מדוייקת למי שמבין
סופר בעל שם יכול להרשות לעצמו לבנות כללים משלו, אך אין מציאות כזו כתיבה שלא לפי הכללים שתצליח

בתנופה · 7/8/15

נכתב ע"י כוכב מאיר;1727510:
אמירה ממש לא מדוייקת למי שמבין
סופר בעל שם יכול להרשות לעצמו לבנות כללים משלו, אך אין מציאות כזו כתיבה שלא לפי הכללים שתצליח

את כנראה מתכוונת לכללי עריכה לשונית, היתכנות וכדו' כמו שציינת בהודעתך הקודמת,
לא לעצם היצירה.

שעת סיפור · 7/8/15

הכללים גובשו אחר התחקות ובדיקה של ספרים שהצליחו.
הם לא תורה למשה מסיני
ובהחלט יתכן שפתאום נגלה ספר שיש בו כמה כללים חדשים ומיוחדים.
אבל בסך הכללי רוב הכללים חוזרים על עצמם בהרבה רבי מכר רב דוריים חוצי יבשות ומגזרים.

רוצה טוב · 7/8/15

אם כבר מדברים על כללים.
נשמח עם מישהו יעלה לכאן כללים לכתיבה טובה.

כוכב מאיר · 7/8/15

נכתב ע"י צצפ;1727511:
את כנראה מתכוונת לכללי עריכה לשונית, היתכנות וכדו' כמו שציינת בהודעתך הקודמת,
לא לעצם היצירה.

עדיין, ביצירה עצמה יש כללים שעליהם אי אפשר לעבור, ב'המצאת' היצירה אכן אין כללים
אי אפשר לכתוב זאת בקצרה

nechamizak · 9/8/15

לא צריך ללמוד "איך רק כותבים", זה בוער באצבעות...

עדיאל · 9/8/15

סופר, הוא מישהו שמסוגל לשפוך את ליבו אל תוך הדף, סופר הוא מישהו שמסוגל לכבוש באמצעות מילים, לפצוע באמצעות מילים, לשמוח באמצעות מילים, לרגש בקולמוסו.

סופר הוא מישהו, שכשאתה קורא את מה שהוא כותב, אתה שומע את נימת הדברים, אתה מזהה את הצליל, קולט את העומק, את הרובד ואת המשמעות שהרבה מעבר למילה.

אם מישהו יכול לתחום את כל זה בכללים נוקשים ויבשים, שינסה. אני לא הצלחתי.
בדיוק לכן יש עורכים לשוניים שיתמודדו עם האתגרים - הפראיים לפעמים - שאני מציב להם

♦ברכי קעניג♦ · 11/8/15

נכתב ע"י עדיאל;1728934:
סופר, הוא מישהו שמסוגל לשפוך את ליבו אל תוך הדף, סופר הוא מישהו שמסוגל לכבוש באמצעות מילים, לפצוע באמצעות מילים, לשמוח באמצעות מילים, לרגש בקולמוסו.

סופר הוא מישהו, שכשאתה קורא את מה שהוא כותב, אתה שומע את נימת הדברים, אתה מזהה את הצליל, קולט את העומק, את הרובד ואת המשמעות שהרבה מעבר למילה.

אם מישהו יכול לתחום את כל זה בכללים נוקשים ויבשים, שינסה. אני לא הצלחתי.
בדיוק לכן יש עורכים לשוניים שיתמודדו עם האתגרים - הפראיים לפעמים - שאני מציב להם

...סופר זה שאתה קורא יצירה שלו מכל ז'אנר כלשהו ואתה מהנן בראש ומצדיע באגודל ולוחש לתוך הדפים 'שמע ת'צודק'

ובפרוג זה מי שאתה ממהר באמצע הקריאה ללחוץ לו צלצול

shuli43 · 11/8/15

shuli43 · 11/8/15

נכתב ע"י נוי;1727137:
דבר ראשון: שהקורא לא ילך לישון. יש טכניקות ליצור עניין, וסגנון קולח.

מה למשל?
דוגמא אחת או שניים, שאבין מה הכיוון

נוי · 11/8/15

נכתב ע"י shuli43;1730497:
מה למשל?
דוגמא אחת או שניים, שאבין מה הכיוון

קודם כל פתיחה מעניינת כדי שבכלל יקראו אותך:
סיפור מתבשל בראש? במקום להתחיל בתאורי:"היה היה איש שהלך לתומו על הכביש וראה עכביש"...
לקפוץ מיד אל הדרמה: "העכביש היה ענק. יותר מכל עכביש שראה בחייו. האיש קפץ על התמרור הראשון ונופף בידים אל המסוק שטרטר ממעל בתקווה לחילוץ מהיר"...

הסגנון הכללי צריך להיות קולח ולא כאילו תלו משקולות על המילים. משפטים קצרים ולא מסורבלים. שיבוצי ביטויים מפוזרים בין הפסקות ולא לתת באותו משפט שמונה ביטויים, כשהקורא הנבוך צריך פרוש רש"י וכוכביות הסבר.
תיאורים במידה. איך קראתי באחד הספרים העתיקים? "מוטב לתת לשמש לזרוח ולשקוע בלי להרעיש עולמות".

הערה לגבי סגנון כבד:
לענ"ד דוד זריצקי יש רק אחד. ומי שקורא אותו מחפש שירה בפרוזה ומתענג על כל מילה בפני עצמה. הוא היה ת"ח גדול ושבץ הרבה אסוסיציות תנכיות ותלמודיות, ומלא ברגש חם. יכול היה לכתוב סיפור שלם בן עמודיים שאפשר לתמצת במשפט אחד. אבל הקריאה הייתה הנאה צרופה, כמובן לחובבי הז'אנר. כל חיקוי זריצקאי שקראתי היה נראה לי צולע/נלעג/מביך.
יש סגנונות כבדים מעטים שחלק מהקהל אוהב.

הערה להערה: מצד אחד, היוצר לא כותב לטעם הקהל וגם לא צריך לכתוב לפי טעם הקהל, אלא מביע את מעינות היצירה הפנימית, מצד שני, בלי קהל תחושת היצירה וההבעה היא מפוספסת.
לכן בבחירת סגנון לפני היציאה לדרך,יש לקחת את קהל הקוראים בחשבון ואחר כך להפליג עם המילים ולשוט עם היצירה בלי לחשוב על אף אחד.

יואל ארלנגר - קקטוס · 11/8/15

נכתב ע"י נוי;1730561:
קודם כל פתיחה מעניינת כדי שבכלל יקראו אותך:
סיפור מתבשל בראש? במקום להתחיל בתאורי:"היה היה איש שהלך לתומו על הכביש וראה עכביש"...
לקפוץ מיד אל הדרמה: "העכביש היה ענק. יותר מכל עכביש שראה בחייו. האיש קפץ על התמרור הראשון ונופף בידים אל המסוק שטרטר ממעל בתקווה לחילוץ מהיר"...

הסגנון הכללי צריך להיות קולח ולא כאילו תלו משקולות על המילים. משפטים קצרים ולא מסורבלים. שיבוצי ביטויים מפוזרים בין הפסקות ולא לתת באותו משפט שמונה ביטויים, כשהקורא הנבוך צריך פרוש רש"י וכוכביות הסבר.
תיאורים במידה. איך קראתי באחד הספרים העתיקים? "מוטב לתת לשמש לזרוח ולשקוע בלי להרעיש עולמות".

הערה לגבי סגנון כבד:
לענ"ד דוד זריצקי יש רק אחד. ומי שקורא אותו מחפש שירה בפרוזה ומתענג על כל מילה בפני עצמה. הוא היה ת"ח גדול ושבץ הרבה אסוסיציות תנכיות ותלמודיות, ומלא ברגש חם. יכול היה לכתוב סיפור שלם בן עמודיים שאפשר לתמצת במשפט אחד. אבל הקריאה הייתה הנאה צרופה, כמובן לחובבי הז'אנר. כל חיקוי זריצקאי שקראתי היה נראה לי צולע/נלעג/מביך.
יש סגנונות כבדים מעטים שחלק מהקהל אוהב.

הערה להערה: מצד אחד, היוצר לא כותב לטעם הקהל וגם לא צריך לכתוב לפי טעם הקהל, אלא מביע את מעינות היצירה הפנימית, מצד שני, בלי קהל תחושת היצירה וההבעה היא מפוספסת.
לכן בבחירת סגנון לפני היציאה לדרך,יש לקחת את קהל הקוראים בחשבון ואחר כך להפליג עם המילים ולשוט עם היצירה בלי לחשוב על אף אחד.

אני לא יודע איך את בתור סופרת..(פורום סופרות עדיין נעול לציבור, ובינתיים לא פרסמת כאן שום דבר שכתבת)
מה שבטוח שהייתי שמח לו היית המורה של הבת שלי להבעה בכתב.

בתנופה · 11/8/15

יותר מידי עיניים יש כאן על הפורום הסגור לסופרות. (ואפילו נפתח כאן 'פורום-סגור-לקדם-סופרות-שלא-התקבלו-לפורום-הסגור-לסופרות')
אז אולי סוף סוף יהיה מישהו שירים את הכפפה בנוגע לכותבים שבינינו?

נוי · 11/8/15

עוד כלי להגיע ליצירה משובחת:
קראת יצירה שמצאה חן בעינך במיוחד?
שב, נתח ובודד את המרכיבים, ונסה להגיע לסוד הקסם.
בהתחלה כותבים בסגנון שהוא חיקוי, אבל ככל שכותבים יותר מגיעים לסגנון האישי.

א.ר.ז. · 11/8/15

נכתב ע"י קקטוס;1730665:
מה שבטוח שהייתי שמח לו היית המורה של הבת שלי להבעה בכתב.

ממליצה.

shuli43 · 11/8/15

נכתב ע"י צצפ;1730693:
יותר מידי עיניים יש כאן על הפורום הסגור לסופרות. (ואפילו נפתח כאן 'פורום-סגור-לקדם-סופרות-שלא-התקבלו-לפורום-הסגור-לסופרות')
אז אולי סוף סוף יהיה מישהו שירים את הכפפה בנוגע לכותבים שבינינו?

פורום לסופרות שבדרך.. הוא הרמת הכפפה והפתח שנתנו לך.
את יכולה גם!

תודות לנדיבות ליבך, נוי
איך שהכתיבה שלך קולחת, מרעננת ומלאת חיים ועניין

לי נשאר רק לנתח, לבודד ולהסיק מסקנות, ואני חושבת שהכתיבה, במידה רבה, היא נגזרת של אישיות הכותב,
ובקטע הזה , יכולת החיקוי מוגבלת למדי...

לדוגמא,
זרימה- כשהאדם זורם וחופשי עם עצמו ולא חושש להביע את דעתו

עניין וטעם- אצל טיפוסים דרמטיים/ היסטריים/ שובבים, מלאי אנרגיה..
הסיפור שלהם יהי דינמי ותוסס ומעניין

ואולי כמו בגרפותרפיה, תרגול בכתיבה עשוי להוציא לפועל חלקים שלא מספיק הכרנו בעצמנו...?

נוי · 11/8/15

נכתב ע"י shuli43;1730781:
פורום לסופרות שבדרך.. הוא הרמת הכפפה והפתח שנתנו לך.
את יכולה גם!

תודות לנדיבות ליבך, נוי
איך שהכתיבה שלך קולחת, מרעננת ומלאת חיים ועניין

לי נשאר רק לנתח, לבודד ולהסיק מסקנות

נראה שהכתיבה, במידה רבה, היא נגזרת של אישיות הכותב,
ובקטע הזה , יכולת החיקוי מוגבלת למדי...

אני חושבת שאישיות הכותב מתפתחת עם הכתיבה.
כדי לכתוב ולגעת בלב הקורא, צריך להתבונן. התבוננות בפרטים ופרטי פרטים,
במיוחד התעניינות כנה באנשים (הדבר הכי מעניין בעולמנו)- מאוד מפתחת רגישויות.

טיפוס אגוצנטרי שרק הוא מעניין את עצמו, לא יצליח ליצור אומנות כתובה.

עדיאל · 11/8/15

נכתב ע"י נוי;1730814:
אני חושבת שאישיות הכותב מתפתחת עם הכתיבה.
כדי לכתוב ולגעת בלב הקורא, צריך להתבונן. התבוננות בפרטים ופרטי פרטים,
במיוחד התעניינות כנה באנשים (הדבר הכי מעניין בעולמנו)- מאוד מפתחת רגישויות.

טיפוס אגוצנטרי שרק הוא מעניין את עצמו, לא יצליח ליצור אומנות כתובה.

באמת אמרנו, ב'קורס כתיבה יוצרת' המוצלח במיוחד שהשתתפתי בו, שזה יותר קורס להכרת הנפש הפנימית שלנו.
סופר ימצא את עצמו לפעמים, תוהה על נבכי נפשו הפנימית, מגלה בקרבו עמקים ורבדים שלא הכיר. וכמו שכתבתי בהודעתי הקודמת - האמנות היא להביא את הלב אל הדף.

לכן, אני לא חושב שאפשר ללמוד לכתוב. אני כן חושב שלכותבים ש'מוצאים-את-עצמם-סופרים' כמו שקרה לי, כדאי ללכת לקורס שכזה. שנים לא הלכתי לקורס, השנה הלכתי לראשונה וראיתי שזה מסייע ותורם המון.

בין השורות · 11/8/15

זה רעיון טוב!

כוכב מאיר · 12/8/15

נכתב ע"י נוי;1730561:
קודם כל פתיחה מעניינת כדי שבכלל יקראו אותך:
סיפור מתבשל בראש? במקום להתחיל בתאורי:"היה היה איש שהלך לתומו על הכביש וראה עכביש"...
לקפוץ מיד אל הדרמה: "העכביש היה ענק. יותר מכל עכביש שראה בחייו. האיש קפץ על התמרור הראשון ונופף בידים אל המסוק שטרטר ממעל בתקווה לחילוץ מהיר"...
.

דבר נוסף, סופר משובח יצליח להגדיר את הרקע/האדם/העצם שהוא רוצה בלי לכתוב זאת במפורש. לא חסר דוגמאות.