כללים לכתיבת יצירה משובחת

[בתנופה]

דיברו פה על חיקוי, אז חשוב לי להוסיף את דעתי שלי לעניין - את עניות דעתי.

א. את שפת הכתיבה למדנו ממישהו. וכמו שבשפת האדם לאדם ישנם כמה שפות, כך אנו לשונינו הספרותית שונה האחד מרעהו.
הייתה זאת אמא, היה זה ספר הקריאה הראשון שלנו, היה זה דוד זריצקי, משה פראגר או שמואל ארגמן.. היה זה מישהו, והסגנון שלו לבטח משפיע עלינו, ולכן כולנו בעצם חקיינים קטנים (לפחות בתת מודע)

ב. החידוש שיש בנו, בכתיבה שלנו, יותר מכל הסופרים שהיו ושיהיו אי פעם, הוא התמהיל של 'שפת האם' עם הלב והרגש האישי שלנו, עם הנשמה שמתחת לטקסט שכתבנו. שאותן אגב - 'דוד זריצקי' מעולם לא חווה...
כמה שפנימיותינו משובחת יותר, כך גם כתיבתנו תשתבח.

ג. את סגנון הכתיבה שלנו אי אפשר לשנות. כמו שאי אפשר לשנות שפת אם. - אז עכשיו תארו לכם 'דובר עברית שפת אם' מתוסכל, שכל מילה שאומר בוחן את עצמו האם או דובר עברית ברמת שפת אם...
אם אתה דובר עברית שפת אם -אתה דובר. ואם אתה צריך לבדוק, מוטב שתשתוק..

זה מגוחך, ולכן לטעמי צריך להפסיק לחשוב על הכללים והסגנון, אלא פשוט להתחיל לדבר בשפה שלנו בכל הכח, הכי חריף הכי שנון והכי בוטה שאפשר..
פשוט, להתחיל לכתוב..
אם הקהל יאהב, יאהב. ואם לא.. ההפסד כולו שלהם..

אויש. זה יצא מורכב מידיי.
כולי תקווה ששפת ליבי הובנה ככל הצורך.

 

[ערך רב]

אם הקהל יאהב, יאהב. ואם לא.. ההפסד כולו שלהם..

במחילה, אם הקהל לא יאהב, חבל על הזמן והכסף של הסופר והמו"ל וכו'.

זה נכון שכל אחד כותב על בסיס סגנון שהתפתח אצלו מכל המקורות שהזכרת, אבל אם הוא רוצה להיות סופר או עורך מוצלח, עליו לעבד את הסגנון על פי מה שקהל היעד אוהב לקרוא.

 

[בתנופה]

במחילה, אם הקהל לא יאהב, חבל על הזמן והכסף של הסופר והמו"ל וכו'.

לכך התכוונתי, כתבתי זאת בעדינות.

זה נכון שכל אחד כותב על בסיס סגנון שהתפתח אצלו מכל המקורות שהזכרת, אבל אם הוא רוצה להיות סופר או עורך מוצלח, עליו לעבד את הסגנון על פי מה שקהל היעד אוהב לקרוא.

הוא יכול לנסות, לא בטוח שזה יצליח..

 

[בשלווה]

שמתי לב לאחרונה, כי כותרות משנה מקפיצות, מקלות על הקריאה ויוצרות עניין אצל הקורא - להמשיך את הנושא...