הנושאים החמים
הנושאים החמים
גדי ישראלי
משתמש מקצוען
בניגוד להרגלי עד כה, ועד אשר נפתח פורום סופרים, רציתי לפרסם קטע [בהמשכים] בשביל לשמוע את חוות דעתכם. לא על הכתיבה (היא בכוונה לא מעובדת) אלא על התוכן, הסגנון... וכן הלאה.
אשמח לתגובותיכם,
גדי.
בס"ד
עיניו נפקחו. שחור. הוא סגר אותן בחוזקה ושוב פקח. כלום. שחור סמיך ודממה אינסופית.
המח שלו היה ריק ממחשבות והגוף חסר תחושה.
רגליו היחפות גיששו אחר הרצפה בנסיון להתיישב. אור נדלק בפתאומיות ועוצמה, שטף את המקום והמם אותו. ידיו סוככו על עיניו עד שהן התרגלו למצב.
מבטו סקר את החדר שהתגלה כקופסת זכוכית ענקית ריקה מכל חפץ, חוץ ממיטת הברזל עליה שכב. מששת רוחות החדר נשקפה תהום שחורה ואפלולית, כאילו הוא תלוי מחוץ ליקום. ואז הסתכל על עצמו, לבוש בבגדים שחורים הדוקים אך יחף.
מוחו פעל בקדחתנות, מנסה לעבד את הנתונים, אבל הגלגלים הסתובבו באויר. אפס מידע. מי הוא, ומה הוא עושה כאן.
הוא קם באטיות ויצא למסדרון זכוכית ארוך. ברגע הראשון נעצר ברפיון, ברגע שלאחריו פרץ בריצה. רגליו היכו במהירות על המשטח הקר. כלום לא קרה. לאחר חמש דקות של ריצה מעייפת, נגלה מולו חדר נוסף עשוי זכוכית אטומה. מעליו היה כתוב: חדר הפחד.
אשמח לתגובותיכם,
גדי.
בס"ד
כלוב הפחד
עיניו נפקחו. שחור. הוא סגר אותן בחוזקה ושוב פקח. כלום. שחור סמיך ודממה אינסופית.
המח שלו היה ריק ממחשבות והגוף חסר תחושה.
רגליו היחפות גיששו אחר הרצפה בנסיון להתיישב. אור נדלק בפתאומיות ועוצמה, שטף את המקום והמם אותו. ידיו סוככו על עיניו עד שהן התרגלו למצב.
מבטו סקר את החדר שהתגלה כקופסת זכוכית ענקית ריקה מכל חפץ, חוץ ממיטת הברזל עליה שכב. מששת רוחות החדר נשקפה תהום שחורה ואפלולית, כאילו הוא תלוי מחוץ ליקום. ואז הסתכל על עצמו, לבוש בבגדים שחורים הדוקים אך יחף.
מוחו פעל בקדחתנות, מנסה לעבד את הנתונים, אבל הגלגלים הסתובבו באויר. אפס מידע. מי הוא, ומה הוא עושה כאן.
הוא קם באטיות ויצא למסדרון זכוכית ארוך. ברגע הראשון נעצר ברפיון, ברגע שלאחריו פרץ בריצה. רגליו היכו במהירות על המשטח הקר. כלום לא קרה. לאחר חמש דקות של ריצה מעייפת, נגלה מולו חדר נוסף עשוי זכוכית אטומה. מעליו היה כתוב: חדר הפחד.
