התייעצות ככה זה בנות??

[בעצם...]

אבל הרבה פעמים זה לא עובד, ועל הרקע הזה, נפתח גם האשכול

שימי לב למה שאהבת עולם כתב.
את מדברת במינוחים של לפתור את הבעיה, כלומר יש תקלה, (נוצר לי באמפר בחיים) הבה נפתור אותו, אז 'ניתן' לילד קצת 'הכלה' ואז קצת 'חיבוק', לאחמ"כ מעט 'הקשבה' ופתרנו את ה'בעיה'.

זו גישה שעוסקת בהורה ולא בילד.

בתור הורה אנו אמורים להיות עסוקים בילד לראות מה הוא צריך, ולא לנסות לפתור/להתפטר מהבעיה שנוצרה.

בגישה זו, את מקשיבה לו, משתתפת ממש בצערו, רואה את הכאב שלו, לא כדי לפתור את הבעיה, אלא כי זהו התפקיד שלך כהורה.

נכון שברוב המקרים זה גם יפחית את הבכי, אבל זה משהו משני, ולא מטרה בכלל בכלל בכלל.

 

[bracha]

ילד שהשפה שלו הפכה לבכי זה כבר אחרי נסיונות רבים ושונים להיות מוכל - עד שמצא את השיטה שעובדת . לנגן לאמא על העצבים והמצפון - העיקר שתראה אותו..

מנין לך שזה אחרי נסיונות רבים? אולי זו השפה הראשונה שהוא למד ועדין לא ניסה אחרות? (תינוק, השפה הראשונה שלו, זה הבכי, אחר כך הוא לומד אחרת...)

ואדרבא, אם הוא מחפש שיטה שעובדת, אז אני ילמד אותו, שגם השיטה הזאת לא עובדת.
אם אני יראה לו שהשיטה הזאת עובדת, הוא ימשיך להשתמש בה.
ואני יחפש הזדמנויות חיוביות אחרות, אפילו קטנות, בשביל להראות לו את השיטה הנכונה.
כשהוא עושה מעשה טוב, כשהוא סתם שמח, או סתם משחק יפה ורגוע, כשהוא מוותר, כשהוא רגוע, כשהוא סתם בא לבקש נשיקה או חיבוק. אז אני יתן לו בכיף ובלב רחב וגדול.

הילדים שלי יודעים שכשהם רוצים להרגיש קצת אמא, לפעמים באים, נותנים לי חיבוק ואני מחזירה להם בכפל כפליים, והם ממשיכים הלאה.
בלי בכי, בלי דרמות. למדו את הדרך.

 

[RUSI10]

מנין לך שזה אחרי נסיונות רבים? אולי זו השפה הראשונה שהוא למד ועדין לא ניסה אחרות? (תינוק, השפה הראשונה שלו, זה הבכי, אחר כך הוא לומד אחרת...)

ואדרבא, אם הוא מחפש שיטה שעובדת, אז אני ילמד אותו, שגם השיטה הזאת לא עובדת.
אם אני יראה לו שהשיטה הזאת עובדת, הוא ימשיך להשתמש בה.
ואני יחפש הזדמנויות חיוביות אחרות, אפילו קטנות, בשביל להראות לו את השיטה הנכונה.
כשהוא עושה מעשה טוב, כשהוא סתם שמח, או סתם משחק יפה ורגוע, כשהוא מוותר, כשהוא רגוע, כשהוא סתם בא לבקש נשיקה או חיבוק. אז אני יתן לו בכיף ובלב רחב וגדול.

הילדים שלי יודעים שכשהם רוצים להרגיש קצת אמא, לפעמים באים, נותנים לי חיבוק ואני מחזירה להם בכפל כפליים, והם ממשיכים הלאה.
בלי בכי, בלי דרמות. למדו את הדרך.

את לא סותרת את דברי. את מחזקת אותם!!
את סוגרת מעגל הכלה הרבה לפני שהילד שולף את הנשק האלטרנטיבי וזה יפה!!!
את מלמדת את הילד איך לקבל את הצרכים שלו בצורה חיובית ובאמון מלא באמא שתתן לו אותם כשהוא צריך. אשרייך שאת מכילה כ"כ יפה את הילדים שלך!!!

כשילד בא לבקש מאמא חיבוק - אבל לאמא הזו אין עכשיו זמן/יכולת/רצון לראות אותו ולתת לו את הצרכים שלו - הצורך לא יעלם. הוא יחפש צורות אחרות. והוא ינסה הכל. הנישה הראשונה היא בכי. ואל דאגה, יש להם בארסנל עוד צורות נהדרות לקבל צומי - גם אם שלילי. חבל להגיע לשם.

 

[Tweenset]

יש כאן כמה עצות מאד נחמדות
אבל זה נראה שהיועצים לא נתקלו בזה מקרוב.. או ברמה המתוארת.

גם אני חשבתי שקצת אסרטיביות והתעקשות של "אם לא תדבר ברור אני לא אבין!"
עוזרת..
אז חשבתי.
באה אחת הבנות ולימדה אותי שיש עוד הרבה מעבר לבכיות הרגילות
ויכולה להיות נודניקיות ברמות אדירות, וצרחות והיסטריה על כל שטות.
יכולה להיות חכמה מחוכמת כשהיא רוצה משהו, וטיפשה מטופשת כשאני רוצה ממנה משהו. (יענו לא הבינה/ שמעה מה אמרתי לה לעשות)
יכולה לסובב את כל העולם על האצבע הקטנה שלה.
להפוך כל דבר בבית, לגעת במה שהיא רוצה, לטפס על הארונות הכי גבוהים בבית כדי להגיע לשוקולד שנמצא שם (וכמובן לחלק לכולם כשאני לא בשטח)
להתמרח עם כל משחה שמגיעה לידיה, וכמובן למרוח גם את השיער של הקטנה.

ועוד ועוד.. לא תארתי על קצה המזלג. מבטיחה!

אה, ובגן להיות דבש ומותק של ילדה. שהגננת מחמיאה איזו ילדה ששומעת יפה בקול הגננת

אז לפתוחת האשכול - מזדהה איתך מאד.
כבר היו לי עקשניות שעם הזמן עבר להן. כעת יש משהו חדש שעדיין אין לי נסיון איתו אז אם את מזדהה - ליבי איתך.
עזבי עצות, תתפללי שהיא תתנרמל ומהר...

 

[רקפת3]

בלי להתייחס לכל הנאמר...
יש באחד מספרי התינוקות (לא זוכרת תשם..) סיטואציה של תינוק שבוכה בוכה....
ואמא שואלת אותו מה אתה רוצה? רוצה בקבוק? לא!! רוצה מוצץ? לא!! רוצה X? לא!!! אז מה הוא רוצה? מיכאל פשוט רוצה חיבוק....
אצלי זו היתה סיטואציה שלימדה את הקטנים הרבה... משאילה ממנה לסיטואציות של ילד עייף ובוכה/עצבני ללא סיבה, וכך הילד לומד להבין לפעמים גם קצת את עצמו (במקום לחפש סיבות למה הוא בוכה עכשיו...)
כנ"ל עם בכי של התעקשות - אני רוצה ארטיק! אבל אין.... אבל אני רוצה!!!! אז סוכריה! אבל אני לא מרשה סוכריות. אבל אני רוצה!!!!! - אני פשוט מצטטת להם את "יעלי רוצה יומולדת עכשיו" של שרה קיסנר (שהם מכירים בע"פ) והם ישר קולטים את ההקשר, ואז או שזה הופך לבדיחה, או שבכל מקרה מוציא את העוקץ...

 

[בעצם...]

אז או שזה הופך לבדיחה, או שבכל מקרה מוציא את העוקץ...

הכי טוב שיש...
רק בתנאי שאת לא עצבנית ולא מנסה לנצח אותם, אלא פשוט מתלוצצת יחד איתם.
זה מדהים כמה הם מבינים כשאת לא בתחרות/מלחמה.

 

[בעצם...]

יכולה לסובב את כל העולם על האצבע הקטנה שלה.
להפוך כל דבר בבית, לגעת במה שהיא רוצה, לטפס על הארונות הכי גבוהים בבית כדי להגיע לשוקולד שנמצא שם (וכמובן לחלק לכולם כשאני לא בשטח)
להתמרח עם כל משחה שמגיעה לידיה, וכמובן למרוח גם את השיער של הקטנה.

ועוד ועוד.. לא תארתי על קצה המזלג. מבטיחה!

אה, ובגן להיות דבש ומותק של ילדה. שהגננת מחמיאה איזו ילדה ששומעת יפה בקול הגננת

שאלת את עצמך פעם מה ההסבר לכך שבגן היא כזו מתוקה ובבית לא?

אין לי תשובה לכך, אבל זה משהו שכדאי להקדיש לו תשומת לב ומחשבה, לא תוך כדי משהו, אלא פשוט לשבת עם בעלך, לנסות לראות את הילדה, כשאת רגועה והיא ישנה לצידך עם חיוך מלאכי שובה.

תתפללי שהיא תתנרמל ומהר...

זה משפט ממש ממש קשה.

 

[ש. צ. וינמן]

ילדה בת 3 שבוכה מכל שטות, האם תקין?
כשישבו לה במקום, נגעו לה בשיער, ליטפו את הבובה, היא רוצה לשתות פטל ואני לא מרשה, או רוצה נעלי שבת - כל הבקשות אוטומטית מתחילות בקול מתבכיין ולאט לאט הקצב עולה
זה מתסכל אותי! למה לא מדברת אלא מיד בוכה?

ככה זה בנות? כ"כ רגישות?? (בת ראשונה שלי..)

בלת"ק
חשוב לבדוק מה רמת הברזל של הילדה.
כאשר חסר ברזל יש הרבה תופעות לוואי כמו נידנודים, בכי, חוסר אנרגיה, חוסר תאבון, 'עצלות', נמרחות ועוד הרבה מרעין בישין שהם תוצאה של חסר בסיסי.
לילד חלש או עייף אין רזרבות של כח להתמודד עם תסכולים בצורה רגועה.
כאילו שלמבוגרים חלשים ועייפים כן יש כח

 

[Tweenset]

שאלת את עצמך פעם מה ההסבר לכך שבגן היא כזו מתוקה ובבית לא?

אין לי תשובה לכך, אבל זה משהו שכדאי להקדיש לו תשומת לב ומחשבה, לא תוך כדי משהו, אלא פשוט לשבת עם בעלך, לנסות לראות את הילדה, כשאת רגועה והיא ישנה לצידך עם חיוך מלאכי שובה.



זה משפט ממש ממש קשה.

התגובה שלי נועדה לכל החכמים כאן, להבהיר שיש מקרים יותר מורכבים וזה לא הוקוס פוקוס כפי שהשתמע מחלק מהתגובות כאן.
לא ביקשתי ייעוץ וגם אין צורך. תודה.

המגיבים כאן מתחלקים ל2 - אלה שחושבים שהילדים שלהם עקשנים, ואלה שהילדים שלהם באמת עקשנים (עקשנים הכוונה נודניקים וכו')
ואלה שעבד להם בקלות - העצות שלכם יתסכלו את אלה שלא עובד להם בקלות.
צריך לדעת שגם זה יש.

 

[בעצם...]

התגובה שלי נועדה לכל החכמים שכאן, להבהיר שיש מקרים יותר מורכבים וזה לא הוקוס פוקוס כפי שהשתמע מחלק מהתגובות כאן.
לא ביקשתי ייעוץ וגם אין צורך. תודה.

המגיבים כאן מתחלקים ל2 - אלה שחושבים שהילדים שלהם עקשנים, ואלה שהילדים שלהם באמת עקשנים (עקשנים הכוונה נודניקים וכו')
ואלה שעבד להם בקלות - העצות שלכם יתסכלו את אלה שלא עובד להם בקלות.
צריך לדעת שגם זה יש.

לא התכוונתי לתסכל...
והעצות שדיברתי עליהן לא בהכרח הולכות בקלות, הן דווקא יותר הולכות למי שמוכן להפרד מהפנטזיה שהחיים אמורים ללכת בקלות.

תמיד יש קשיים, בכל מיני תחומים, ואני עושה את מירב המאמצים (בדגש על מאמצים, זה לא קל), ללכת לצידם ולהנות מהדרך.

בכל אופן סליחה אם הכעסתי, בהצלחה

 

[שוקוצ'יפס]

בלת"ק
חשוב לבדוק מה רמת הברזל של הילדה.
כאשר חסר ברזל יש הרבה תופעות לוואי כמו נידנודים, בכי, חוסר אנרגיה, חוסר תאבון, 'עצלות', נמרחות ועוד הרבה מרעין בישין שהם תוצאה של חסר בסיסי.
לילד חלש או עייף אין רזרבות של כח להתמודד עם תסכולים בצורה רגועה.
כאילו שלמבוגרים חלשים ועייפים כן יש כח

וואוו!!
בדיוק היום הגננת אמרה לי שהיא שמה לב שהבת שלי הרבה פעמים מתיישבת על הכיסא לנוח באמצע המשחק, והסבה את תשומת ליבי שהיא נראית קצת חיוורת (היא מאד בהירה ולא שמתי לב למשהו חריג) וגם התיאבון שלה לא משהו...
באמת חשבתי לבדוק לה ברזל, תודה!!

 

[ש. צ. וינמן]

וואוו!!
בדיוק היום הגננת אמרה לי שהיא שמה לב שהבת שלי הרבה פעמים מתיישבת על הכיסא לנוח באמצע המשחק, והסבה את תשומת ליבי שהיא נראית קצת חיוורת (היא מאד בהירה ולא שמתי לב למשהו חריג) וגם התיאבון שלה לא משהו...
באמת חשבתי לבדוק לה ברזל, תודה!!

אם אכן יש לה מחסור בברזל לפעמים כדאי לתת עירוי כדי להקפיץ אותו במהירות.
ההשפעה של הסירופ איטית.